פלשו לכם לבית? כך תמודדו עם מסיג גבול

פלישת אדם לנכס שלא לו נקראת הסגת גבול. הסגת גבול במקרקעין יכולה להתרחש בכמה תרחישים: למשל, פלישה והשתלטות של אדם זר על קרקע או דירה, פלישה הדרגתית מצד שכן אל מקרקעי שכנו וכדומה.

מדריכים נוספים בערוץ הנדל"ן  של ynet:

• מוכרים דירה? אל תפילו את הכל על הקונה
• קניתם דירה חדשה? היזהרו שלא יעקצו אתכם
  

סעיף 29 לפקודת הנזיקין קובע כי הסגת גבול במקרקעין היא כניסה, עשיית נזק או הפרעה למקרקעין שלא כדין. על מנת לבחון אם התקיימה עוולת הסגת גבול יש לבדוק התקיימותם של שני יסודות עוולה אלו:

1. קיום כניסה, היזק או הפרעה במקרקעין.
2. שהפעולה המזיקה נעשתה שלא כדין. כלומר, הסגת גבול מתקיימת רק כאשר אין למסיג הגבול הצדקה חוקית לשהייתו במקרקעין, כגון רשות שניתנה לו על ידי בעל הנכס או סמכות שנותן החוק להיכנס למקרקעין, כדוגמת הסמכות שניתנת למשטרה להיכנס בתנאים מסוימים למקרקעין לצורך חיפוש.
   

מה ניתן לעשות נגד מסיג גבול

חשוב לשים לב: מי שרשאי להחזיק כדין במקרקעין אינו בהכרח הבעלים של המקרקעין, אלא יכול להיות מישהו מטעמו כגון שוכר הנכס מהבעלים. חוק המקרקעין קובע כי למחזיק כדין במקרקעין יש זכות לדרוש ממי שמחזיק במקרקעין שלא כדין להחזיר לידיו את החזקה.

עקב הפגיעה הבסיסית בזכות הקניין של המחזיק, ולעתים הצורך המיידי בפעולת מנע ממשית, מעניק החוק זכות חריגה בדין הישראלי לעשיית דין עצמי - עד כדי שימוש בכוח הזרוע לצורך פינוי הפולש. עם זאת, עשיית דין עצמי הוא צעד חריג וקיצוני במשטר דמוקרטי, וככזה הוא מותר באופן מסויג ותחת תנאים מגבילים.

סעיף 18 לחוק המקרקעין קובע כי המחזיק כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה בשני מצבים (ובהם בלבד) - מניעת הסגת גבול או השתלטות על מקרקעין המתרחשת שלא כדין ובזמן אמת; וכן הוצאת פולש שכבר השתלט על המקרקעין - ואולם זאת בפרק זמן מוגבל של 30 ימים בלבד מיום הפלישה. בשני המצבים הללו, מאפשר החוק שימוש בכוח סביר לצורך הוצאת הפולש מן המקרקעין.

הסגת גבול מתקיימת רק כאשר אין למסיג הגבול הצדקה חוקית לשהייתו במקרקעין, כגון רשות שניתנה לו על ידי בעל הנכס(צילום: שאטרסטוק)

לתנאים אלו חשיבות רבה. ראשית, עשיית דין עצמי מותרת אך ורק למחזיק בפועל במקרקעין. כך, לדוגמא, במקרה של משכיר ושוכר, לבעלים שהוא המשכיר לא קמה זכות עשיית דין עצמי לאחר שהוא השכיר את הדירה לשוכר ולאחר שהשוכר נכנס לדירה מכוח הסכם השכירות וכדין.

במקרה כזה, אם לאחר סיום חוזה השכירות משתלט השוכר על הדירה וממשיך להחזיק בה שלא כדין, ייאלץ המשכיר לפנות לערכאות משפטיות לצורך פינוי השוכר, ולא יהיה רשאי לעשות דין עצמי לצורך פינוי השוכר אפילו אם הוא הפך למעשה לפולש.

שהשימוש בכוח יהיה "סביר"

מלבד מגבלת הזמן של 30 הימים שבהם ניתן לפנות מסיג גבול, קובע החוק תנאי נוסף לזכותו של המחזיק להשתמש בכוח, והוא: שהשימוש בכוח יהיה סביר. חריגה מצד בעל המקרקעין משתי המגבלות הללו כגון שימוש בכוח בלתי סביר או שימוש בכוח לאחר שחלפו יותר מ- 30 יום עלולות להפוך דווקא את בעל הקרקע למפר חוק ולהעמיד אותו בפני אחריות משפטית. כך, לדוגמא, שימוש בכוח מופרז או שימוש בכוח מחוץ למסגרת הזמן המותרת, עשויה להיחשב לעבירה פלילית של תקיפה מצד בעל המקרקעין.

מטבע הדברים, אין תשובה חד משמעית לשאלה מהו כוח סביר שבו ניתן להשתמש בכל מקרה ומקרה. כך גם לא תמיד יכול בעל המקרקעין לדעת בוודאות כמה ימים חלפו מאז שמסיג הגבול פלש אל המקרקעין שלו. חוסר וודאות זה עלול להטיל דווקא על בעל המקרקעין סיכון לא מבוטל בבואו להחליט כיצד לפעול, כאשר הוא מגלה כי מישהו פלש למקרקעין שלו.

האפשרות הבטוחה יותר לפעולה היא הגשת תביעה נגד הפולש. בתי המשפט מקנים חשיבות רבה לזכות הקניין ולרוב מגיש התביעה, ככל שהיא כנה, יקבל את מלוא הסעדים האפשריים. כך, לדוגמא, במקרה של בנייה מצד השכן החורגת אל תוך השטח של שכנו, רשאי בית המשפט להורות על צו הריסת המבנה החורג, ואף להורות על תשלום דמי שימוש ראויים עבור התקופה בה נמנע מהמחזיק ליהנות מחלקו בנכס.

באופן דומה, במקרה של פולש, רשאי בית המשפט להוציא צו המורה לפולש לסלק את ידו מהמקרקעין, ואם הפולש אינו ממלא אחר הצו, רשאי בעל המקרקעין לפנות לרשות האכיפה והגבייה על מנת שזו תאכוף על הפולש למלא אחר הצו.

האם הסגת גבול היא עבירה פלילית? הסגת גבול עשויה להוות בנסיבות מסוימות גם עבירה פלילית. יחד עם זאת, לא כל מקרה של הסגת גבול מהווה גם עבירה פלילית. הסגת גבול תיחשב כעבירה במישור הפלילי רק אם נעשתה לשם מטרה לא חוקית כגון הפחדה, העלבה, הקנטה או לצורך ביצוע עבירה אחרת.

לסיכום, נושא ההתמודדות עם הסגת גבול במקרקעין הוא נושא מורכב, שעלול לחשוף הן את מסיג הגבול והן את המחזיק כדין בנכס לאחריות הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי. בכל מקרה בו אדם מוצא עצמו חלק מפרשת הסגת גבול - מומלץ להתייעץ עם עו"ד המתמחה בתחום, שיוכל להמליץ על בחירה בדרך הפעולה המיטבית.

הכותב הוא שותף מייסד במשרד עוה"ד דורון טיקוצקי, קנטור, גוטמן, צדרבוים, המתמחה בנדל"ן. אין במידע זה אן בחלק ממנו להוות ייעוץ משפטי או ייעוץ אחר או המלצה