התרסה להרצוג? ח"כ במחנה הציוני מקדם קיצור תקופת הצינון לבכירי מערכת הביטחון

החוק שיסלול את כניסתו של בני גנץ למערכת הפוליטית? ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני) הניח על שולחן הכנסת הצעת חוק, שנועדה לקצר לשנה וחצי את תקופת הצינון המגבילה את יכולותיהם של ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד, קציני צה"ל בדרגת אלוף ומעלה וקציני משטרה בדרגת ניצב להתמודד לכנסת. הצעת החוק הוגשה על רקע אפשרות של התמודדות קרובה על ראשות מפלגת העבודה ושמות מועמדים שמעלים פעילים, בכללם הרמטכ"ל היוצא, רב-אלוף במיל' בני גנץ.

כיום, בשל חוק הצינון נדרשים יוצאי שירותי הביטחון להמתין שלוש שנים לפחות בטרם יוכלו להתמודד לכנסת. ההצעה שהניח ח"כ בן ראובן עשויה גם להתפרש כעמדה נגד המשך כהונתו של היו"ר המכהן, ח"כ יצחק הרצוג, ומבקשת לאפשר לקצינים בכירים להשתלב במערכת הפוליטית.

גנץ והרצוג. בדרך להתמודדות עתידית?(צילום: אלי מנדלבאום)

"בשנת 2007 תוקנו חוקים אלו כך שתקופת הצינון ביחס לנושאי תפקידים אלה הוארכה משישה חודשים לשלוש שנים", צוין בדברי ההסבר להצעה. "הארכת תקופת הצינון פי שישה איננה סבירה שכן היא מונעת מקבוצה איכותית של משרתי ציבור להשתלב בתחום הפוליטי, לייצג את הציבור ולשרתו, והיא חורגת מתקופות צינון אחרות הקבועות בחוק ביחס למגזרים אחרים (למשל 100 ימים לעובדי מדינה בכירים).

"נמנעו מפעילות ציבורית ופוליטית" 

"הרציונל של מניעת ניגוד עניינים, ראוי, אך יישומו מקשה את אפשרות היחיד להתמודד לכנסת ולמעשה חוסם את הפעילות הציבורית הזו בפני אלו, שבמשך שנים שירתו את המדינה ותוך כך נמנעו מפעילות ציבורית ופוליטית עקב שירותם הביטחוני".

בן ראובן, לשעבר אלוף בצה"ל, ציין כי המשמעות המעשית של חוק הצינון במתכונתו הנוכחית היא שבכירים בשירותי הביטחון וצה"ל מנועים פעמים רבות מהתמודדות לכנסת – הן כי לאחר

שחרורם יהיו חייבים להתחיל בקריירה שנייה שלא תהיה בתחום הציבורי, והן כי גיל השחרור מצה"ל עולה כל העת ולפיכך ולפיכך הם יהיו מבוגרים יותר.

"הצעת החוק מציעה להפחית את תקופת הצינון לשנה וחצי בלבד ובכך היא מאזנת בין החשש להשפעה פוליטית זרה על אותם בכירים במערכת הביטחון טרם פרישתם לבין הזכות הבסיסית של כל אזרח לפעול בזירה הפוליטית ולממש את יכולותיו בייצוג הציבור כחבר הכנסת או כחבר הממשלה", נאמר בדברי ההסבר. התיקון, לדברי בן ראובן, הופך את הצעת החוק הזו למתונה מהצעה דומה שהועלתה במהלך הכנסת הקודמת. "אין סיבה כי מי ששירת שירות ארוך שנים במערכת הביטחון יוגבל, מעבר להגבלה סבירה, באפשרותו להתמודדות וכהונה בכנסת ובממשלה".

על האפשרות שהצעתו עשויה לאיים על גורמים בתוך המערכת אמר בן ראובן בתגובה: "אני מרגיע את כל החוששים מכניסתם של בכירי מערכות הביטחון אל המערכת הפוליטית. בקשו את האנשים האלה לשירות המדינה. אל תמנעו מהם מלהיבחר לכנסת ולממשלה, ככל אזרח במדינה, בפרוצדורה בלתי סבירה".

ח"כ שלי יחימוביץ הגיבה להצעה ואמרה: "זו הצעה מצויינת, בכוונתי לתמוך בה. צינון של שלוש שנים דווקא לבכירי מערכת הביטחון הוא אי-שוויון מחפיר לעומת כל בעלי התפקידים מכל תחום אפשרי שהדרך לפוליטיקה סלולה לפניהם. לא סביר שאין צינון על עיתונאים, שופטים, בעלי עסקים ובכירי שרות המדינה ומגבלה תחול רק על מי ששירתו את המדינה במערכות הביטחון. הצעת חוק צינון זו נולדה בחטא והיא כוונה בשעתו כדי למנוע מדן חלוץ להתמודד, ומאז סבלו ממנה קציני צבא, אך לא פחות מכך הציבור. בשעתו ניסה שטייניץ שיזם את החוק להחתים אותי עליו וסירבתי. המערכת הפוליטית חייבת להיות פתוחה לאנשים טובים מכל תחומי החברה ואל לפוליטיקאים מכהנים לחשוש מכך".