ציון לשבח: אלה החברות ששילבו עולים ומיעוטים

בנק הפועלים, קבוצת פישמן ושירותי בריאות כללית, הם הזוכים באות הגיוון התעסוקתי על שם דב לאוטמן לשנת 2015, בעבור פעילותם לשילוב וקידום אוכלוסיות מהמגזר החרדי, הערבי, האתיופי וכן אנשים בעלי מוגבלויות. החברות קיבלו את האות היום (ג'), במסגרת יום אחריות חברתית שצוין על ידי ארגון מעלה ועמותת ציונות 2000, בטקס הפתיחה החגיגי של המסחר בבורסה בהשתתפות ראשי החברות הגדולות במשק.

• מנכ"לית אינטל: "אחריות חברתית היא חלק מהפעילות העסקית"
• שיפוץ בתי קשישים וגני ילדים: התנדבויות עובדים
• אחריות חברתית - טיפים לעסקים
  

יום אחריות חברתית מתקיים זו השנה השנייה וכולל פעילויות לחברות, שנועדו להעלות את המודעות לנושא בתחומן. בטקס שהתקיים הבוקר נחשף דירוג מעלה לשנת 2015, בהשתתפות עשרות חברות במשק, שדורגו לפי מידת פעילותן למען החברה, הסביבה והעובדים, ובמקביל הוענק אות הגיוון בעסקים. לפניכם פירוט העשייה של הזוכים באות הגיוון לשנה זו: 

בנק הפועלים - תוכנית רב מערכתית

בנק הפועלים זכה באות הגיוון בעבור יישום תכנית מערכתית שנועדה להגביר באופן הדרגתי את הייצוג אוכלוסיות מגוונות בעבודת הבנק. התוכנית התכנית מתייחסת למגוון אוכלוסיות, כשהעיקריות הן החברה הערבית והחברה החרדית, יוצאי אתיופיה ואנשים עם מוגבלויות.

התוכנית מיושמת החל משלבי גיוס העובדים, דרך הטמעת הנושא בשגרת העבודה, וכלה בפעילויות התנדבותיות לקידום הנושא מחוץ לבנק. בין עובדי הבנק הנמנים בתוכנית כלולה אזהאר דיאב (30), סגן מנהל מחלקה בבנקאות האישית בסניף עראבה. דיאב, נשואה ואם לשניים, מחזיקה בתואר ראשון בכלכלה וניהול. בבנק החלה לעבוד בשנת 2008, כאשר השיק את סניפי האקספרס במגזר הערבי. "קודם לכן לא מצאתי באזור מגורי עבודה התואמת את השכלתי", היא מספרת. "הגשתי מועמדות לעבודה, ולאחר ראיון ומבחן מיון, התקבלתי כבנקאית". 

אזהר דיאב. מקווה להגיע לדרגים בכירים(באדיבות ארגון מעלה)

"כיום אני מאחלת לעצמי להתקדם בעבודתי בבנק, להגיע לדרגים ניהוליים בכירים ולמלא את תפקידי באופן משביע רצון ותוך סיפוק עצמי", היא מוסיפה. "כל ארגון שואף לקלוט את העובדים הכי טובים, ועובדים כאלה נמצאים בכל האוכלוסיות ובכל האזורים הגיאוגרפיים. פשוט צריך לאתר אותם ולשלב אותם. אני מאמינה כי שילוב וקליטה של עובדים מכלל האוכלוסיות בתעסוקה הם המפתח לצמיחה כלכלית, צמצום פערים חברתיים ופתיחת הזדמנויות חדשות לעסקים".

דני סיסאי, שעלה מאתיופיה בצעירותו, משמש כמנהל מחלקה בבנקאות האישית. הוא בצבא שירת כלוחם ובהמשך השלים תואר ראשון בכלכלה ולוגיסטיקה ותואר שני במנהל עסקים. בבנק החל לעבוד לפני כ-8 שנים, במסלול עתודה ניהולית, לאחר שהתקשה במציאת עבודה. "אני מגיע ממשפחה הרואה עבודה קשה כמשתלמת ומאמינה במוסר עבודה גבוה", הוא מספר.

"לצערי, נתקלתי בעבר בקשיים במציאת עבודה, כי יש תפיסה מוטעית לגבי יוצאי אתיופיה. למעשה, אין היכרות "אמיתית" עם חברי הקהילה אלא היכרות וירטואלית דרך המדיה והתקשורת, שלרוב היא שלילית ואינה משקפת את המציאות. בקרב יוצאי אתיופיה קיים דור ראשון אקדמאי המשולב במגוון רחב של מקצועות, אך הבעיה צצה לאחר סיום התואר, בשילוב האקדמאיים בעבודה. לדעתי, פער זה נובע מהפחד מזרות, מסטריאוטיפים ומהקושי בשינוי מחשבתי".

דני סיסאי. "הבעיות מתחילות לאחר סיום התואר"(באדיבות ארגון מעלה)

סיסאי מעיד כי לא נדרשות התאמות מיוחדות עבורו מצד מקום העבודה. כל שהוא זקוק לו היה הזדמנות שווה, כמו כל אחד אחר. "אני מאמין שבחברה מתוקנת צריך לתת הזדמנות שווה לכולם, לחנך לאהבת האחר ולא לשפוט על פי מראה חיצוני, אלא לפי תכונות ויכולות", הוא אומר. "בטווח של שנתיים אני רואה את עצמי בתפקיד של סגן מנהל סניף ובטווח הרחוק בתפקיד מנהל סניף או בתפקידים בכירים אחרים".

פישמן - שילוב אנשים עם מוגבלויות

בקבוצת פישמן פועלים למעלה מעשור לשילוב אנשים עם מוגבלות בחברות הקבוצה במסגרת פרויקטים ארוכי טווח. השנה זכתה החברה בפרס עבור שני פרויקטים: שילוב אנשים עם מוגבלות ברשת הום סנטר והעסקת עובדים כבדי שמיעה בטלפארמה - בית מרקחת המספק תרופות באמצעות האינטרנט בעיקר לגיל השלישי.

בהום סנטר סיימו לאחרונה 6 עובדים עם מוגבלויות הכשרה לשילוב בקופות הרשת ושלושה נקלטו בעבודה. ברשת מועסקים עובדים נוספים עם מוגבלויות, בהם ארז ג'וליאן (41), בעל מוגבלות שכלית המתגורר בדיוק מוגן. "אני עובד בהום סנטר רעננה 13 שנה כמחסנאי, מסדר ארגזים, מעמיס סחורה ללקוחות ועוזר להם", הוא מספר. "אני אוהב לבוא לפה כי יש לי פה את החבר'ה ואני חולם לטפס לדרגה גבוהה יותר". 

ארז ג'וליאן. חולם לטפס לדרגה גבוהה יותר(באדיבות ארגון מעלה)

בטלאפרמה, למעלה מ-10% ממצבת העובדים הם בעלי מגבלות וכ-5% הם מבוגרים ועולים חדשים. בין העובדים נמנית משי בלילטי (21), חירשת, המועסקת כעובדת תפעול בחברה מזה 7 חודשים ומתגוררת בבאר יעקב. "יש כאן הרגשה של בית", היא מספרת. "אחת העובדות יודעת שפת סימנים וזה עוזר. בעבודות אחרות בעבר זה לא היה כך, היה לי קשה לדבר עם המנהלים". 

ינפנטה (פנטה) איוב (21), חירשת, נולדה באתיופיה ועלתה לישראל בצעירותה. כיום היא מתגוררת בראשון לציון. "אני עובדת פה כבר שנתיים וחצי באריזת תרופות וסריקת חבילות במחשב", היא מספרת. "פה, החרשים ושומעים מעורבים ואני לא מרגישה יוצאת דופן. יש פה אנשים נחמדים בישיבות צוות למשל, מזמינים מתורגמן. יש כאן רגישות לנושא וסביבת העבודה נעימה. לא קל למצוא עבודה כחרשים, במקומות עבודה אחרים לא מבינים מה זה".

ינפנטה איוב. לא מרגישה יוצאת דופן(באדיבות ארגון מעלה)

שירותי בריאות כללית: שילוב יוצאי אתיופיה

שירותי בריאות כללית זכו בפרס על יוזמות מגוונות לקידום אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בעבודה, בהן למשל גיוס, הכשרה והשמה של סייעות לרופאי שיניים, עובדי מחסן ממוחשב וכוח עזר בבתי החולים, העצמה והכנה לעולם העבודה לבנות שרות לאומי ואולפן ללימוד השפה העברית לעולות חדשות העובדות בביה"ח הרצפלד. 

עד כה, סיימו שני מחזורים את קורס ההכשרה לסייעות לרופא שיניים, כאשר 30 השתלבו בעבודה ושלוש מתוכן התקדמו לתפקיד סייעות מתקדמות. בסך הכל משולבים בקופה כ-90 עובדים יוצאי המגזר, שעברו הכשרות שונות. ביניהם כלולה מדיטו רטה, (26) נשואה ותושבת פתח תקווה, המשמשת כסייעת לרופא שיניים בכללית סמייל בבאר יעקב.

"עליתי לארץ בשנת 2002, סיימתי תיכון ועשיתי שירות לאומי", היא מספרת. "לאחר מכן קיבלתי הצעה להשתתף בקורס הראשון של הכללית להכשרת סייעות, שהיה ללא תשלום והשתתפו בו 26 בנות, רובן עולות מאתיופיה. הלימודים התקיימו בעברית וקיבלנו הרבה תמיכה. ואכן, כולן סיימו בהצלחה והשתלבו בעבודה במרפאות".

"בהתחלה לא חשבתי לעבוד במקצוע הזה, אבל התחלתי לעבוד בתחום תוך כדי הלימודים וגילטיתי שאני מאוד אוהבת את העבודה", היא מספרת. "לרבים מבני העדה אין אפשרות ללמוד לאחר השירות כי אין להם כסף. הם הולכים לעבוד בעבודות פשוטות במפעלים ולא יכולים להתקדם. הקורס מאוד עזר לי - קיבלתי הזדמנות ואני רוצה להמשיך ללמוד ולהתקדם. נראה לאן אגיע".

מדיטו רטה(באדיבות ארגון מעלה)

אלמנש זמאלה (27) מועסקת אף היא כסייעת בסניף בבאר יעקב. היא ובעלה, הורים לילדה בת שנתיים, מתגוררים בראשון לציון. לישראל עלתה בשנת 2003, כשהיתה בת 14. לאחר השירות הלאומי החלה ללמוד תפעול מכשור רפואי, אבל הפסיקה. לקורס הסייעות הגיעה במהלך חופשת הלידה שלה. "המליצו לי להשתתף בקורס והוא היה מאוד מוצלח. זו עבודה עם אנשים ואני נהנית ממנה. אני אוהבת את הצוות ואת היחס של האנשים. עבורי זו רק ההתחלה ממנה אוכל להמשיך ולהתקדם. זו הזדמנות שיכולה לקדם גם בתחומים אחרים".

דירוג מעלה ואות הגיוון

אות הגיוון נוסד אשתקד על ידי ארגון מעלה והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה, במטרה לעודד את החברות הגדולות לשלב אוכלוסיות בתת-תעסוקה וכך לקדם את הרווחה הכלכלית-חברתית במשק ואת הצלחתן העסקית. האות נקרא ע"ש דב לאוטמן, כהוקרה והערכה לעשייתו רבת השנים לקידום הנושא בחברה הישראלית. השנה הגישו את מועמדותן לאות הגיוון 33 חברות.

מעלה הוא ארגון גג של חברות גדולות במשק ,העוסק בעידוד ניהול אחראי בעסקים בישראל. בדירוג, שהתפרסם זו השנה ה-12, השתתפו השנה 85 חברות (לעומת 77 אשתקד), המעסיקות באופן מצרפי כ- 250,000 עובדים ומייצגות מחזור כספי של 335 מיליארד שקל. הדירוג כלל השנה לראשונה גם דיווחים של חברות בגודל בינוני, בהם של ארומה ישראל, תרמוקיר, טלפארמה וחנן מור.

במסגרת הדירוג, החברות מדווחות באופן וולנטארי על פעילותן בהיבטים דוגמת גיוון בהעסקת עובדים, שמירה על הסביבה, אתיקה ומניעת שחיתות, שיפור איכות החיים של העובדים ועוד. מהנתונים שנחשפו הבוקר התברר, כי נושא הגיוון בתעסוקה הפך אשתקד לאחד מהיעדים המרכזיים בשנה החולפת, כאשר 66% מהחברות המדורגות מדווחת על עליה של 10% בקליטת עובדים מאוכלוסיות בתת תעסוקה וכ-80% מהחברות הציבו יעדים ברורים בתחום.

עוד התברר, כי ב-21% מהחברות הבודקות פערי שכר בין גברים לנשים, נמצאו פערים הדורשים טיפול. בשיעור הנשים בהנהלות לא חל שינוי, עם 22% נשים בהנהלות ו-20% בדירקטוריונים. שיעור ההתנדבות הגבוה ביותר נמצא בהיי-טק - 57%, ולאחר מכן בבנקים וביטוח - 30%.

"חברה המשתתפת בדירוג ובפעילויות אחריות חברתית, משקיעה בעצמה ותורמת למאמץ הכולל לייצר אחריות חברתית בישראל", מסר מנכ"ל ארגון מעלה, מומו מהדב. "זה חשוב גם לקשר שבין הציבור ועסקים בישראל, ולא פחות גם כלפי העולם בהצגת העסקים בישראל, כמי שמחויבים לסטנדרטים המקובלים במדינות המערב. להיבט הבינלאומי חשיבות מיוחדת בתקופה הנוכחת על רקע שימוש ציני ופסול בכלים של אחריות חברתית בקריאה לחרם על חברות ישראליות".