שתף קטע נבחר
 

עובדים זרים לבנייה - לא חייבים להיות עבדים

אפשר להגדיל את מכסת העובדים הסיניים לבנייה, בלי להעמיק את תופעת סחר העבדים שהשתרשה בתחום. הפתרון: הגבלת הזמן בו רשאי העובד הזר לעבוד בישראל, מה שיאפשר להקטין את הסכומים שדורשים המתווכנים מהעובדים. דעה

שר האוצר משה כחלון מתכוון להביא לאישור קבינט הדיור הצעה להגדלת מכסות העובדים הזרים בבניין ב-20 אלף פועלים סיניים. זאת, על מנת לזרז את קצב הבנייה האיטי מידי, הנובע בין היתר גם כתוצאה ממחסור בכח אדם מקצועי.

 

 

מנגד, ראש אגף התקציבים באוצר מתגד בטענה, כי היוזמה "תוריד את הצמיחה ותביא להמשך הקיפאון בשכר". בנוסף יש הטוענים כי הגדלת המכסה תעמיק את תופעת סחר העבדים שהשתרשה בתחום כאשר עובדים זרים שילמו עמלות ודמי תיווך בסכומי עתק למתווכים מקומיים בארצות המוצא שסייעו להבאתם לישראל. לאחר מכן הם נותרו משועבדים למתווכים או למלווים, מהם כל פועל כמעט לווה סכומים שנעו בין 5,000 דולר ל-15,000 דולר.

 

מנוע רווח עצום

אכן, בעיה. קיים ניגוד אינטרסים בין הרצון של ממשלות ישראל להביא לכך שהפועלים הזרים לא ישלמו דמי תיווך, לבין הממשל הסיני בפרובינציות, ששולט ביד רמה בתהליך של קביעת זהות עובדי הבניין שיקבלו היתר לעבוד בחו"ל. גורמי ממשל אלה וגורמים הקשורים להם, מעוניינים לשמור על מנוע הרווח העצום שטמון בתהליך מתן ההיתרים לעבודה בחו"ל.

 

 (צילום: AFP) (צילום: AFP)
(צילום: AFP)

יש הטוענים כי הממשל הסיני מסרב לחתום עם ישראל על הסכם יבוא עובדים מחשש שמא הם יועסקו בתחומי הקו הירוק. מדובר על הנחת עבודה שגויה - לא הקו הירוק מעניין אותם אלא המזוודה עם הירוקים.

 

עוד דווח, שמשרד החוץ סבור כי הוא יוכל להגיע להסכם עם סין, שיבטיח שלא ייגבו מעובדי הבניין כל דמי תיווך או עמלות, ושחברות פרטיות לא יהיו מעורבות בתהליך. לדעתנו גם הנחה זו שגויה. ללא תשלום עמלות דמי תיווך - לא יהיה הסכם. אם החברות הפרטיות, שעומדות בקשר הדוק עם גורמי הממשל ימשיכו להרוויח כסף – כנראה שלא יהיה כל הסכם.

 

הפתרון: העסקה עד 18 חודשים

ניתן למצוא מתווה שישרת את טובת כל הצדדים, במסגרתו ממשלת ישראל תוכל לשמור על זכויות העובדים הזרים באופן סביר, אך בו בעת לא יתייתר באופן מוחלט הצורך להסתייע במתווכים הסינים. הפתרון טמון בהקטנת משך הזמן בו העובד רשאי לשהות בישראל, מתקופה של 63 חודשים כפי שמקובל כיום, לתקופה שאינה עולה על 18 חודשים.

 

לדעתי, יש לאפשר לעובד לעבוד בישראל פרק זמן של שנה-שנה וחצי ולאחר מכן לחייב אותו לשוב לסין ולשהות בה פרק זמן זהה, עד שיתאפשר לו לשוב ולעבוד שוב בישראל שנה נוספת. הגבלת הזמן בו רשאי העובד הזר לעבוד בישראל תקטין באופן ניכר את הסכומים, שהמתווכים שאחראים על המיון והנפקת הדרכונים יכולים לדרוש מהעובדים.

 

אם בעבר, הממשל הסיני הצדיק את תשלום דמי התיווך הגבוהים במשך תקופת ההעסקה הארוכה, הרי שאם זו תקוצץ, הוא לא יוכל עוד לעמוד מאחורי טענה זו ויורה לפקידיו להפחית את הסכום.

 

כאמור, הסיבה בעטיה מבקשת המדינה ליבא עובדים זרים היא המחסור בעובדים מיומנים תוצרת כחול לבן. סבורני אמנם כי דאגתו של הממונה על התקציבים באוצר לעבודה עברית לא רלוונטית, שכן ישראלי ממוצע לא מעוניין לעבוד במקצועות שבהם מתמחים הפועלים הסינים. עם זאת, אפשר לראות בעצתנו כאמצעי להפיס גם את דעתם של המצדדים בעבודה עברית, שכן כך תהיה תחלופה גבוהה יותר של משרות שיכנסו לשוק העבודה ויוצעו לעובדים מיומנים שהמדינה יכולה להכשירם.

 

הכותבים שותפים במשרד עוה"ד קן תור & עכו העוסק בדיני ניוד עובדים וויזות

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים