הטיפול הפשוט שמסייע לגבר לייצר יותר זרעונים
אחרי שאסתר ובעלה לי ניסו להיכנס להריון ללא הצלחה, ערך לי בדיקת זרע. למרבה התדהמה התשובה הייתה שגופו כלל אינו מייצר זרעונים. טיפול כירורגי פשוט יחסית, הצליח לפתור את הבעיה
כשאסתר (בת 30) ולי (בן 31), נישאו לפני שלוש שנים, הם בסך הכל רצו להקים משפחה. איש משניהם לא חשב שבדרך למטרה, יעברו עוד סערות, וינועו בין ייאוש לתקווה כשהתברר שלי סובל מבעיית זרע חמורה.
קראו עוד על בעיות זרע:
אי פריון: כשהבעיה היא אצל הגבר. כל הפתרונות
הקפאת זרע לשימור - האם זה בכלל יעיל?
בעיית פוריות? סיכוי גדול שזה באשמת הגבר
"היינו בשיברון טוטאלי"
כמו זוגות רבים, ניסו לי ואסתר להיכנס להריון בחודשים שלאחר החתונה, אבל כשהזמן חלף וההריון לא הגיע, החששות החלו להתגנב. "חברה המליצה לי ללכת להיבדק אחרי חצי שנה, אבל אני העדפתי להמתין שנה כי חששתי שהמימד הפסיכולוגי של הבדיקות, יעבוד לרעתנו", מספרת אסתר, "אחרי שנה שלא הצלחתי להיכנס להריון, אני התחלתי בדיקות מקיפות יותר, ובד בבד בעלי עבר בדיקת זרע".
כשהגיעה התשובה של בדיקת הזרע, בני הזוג היו מזועזעים לגלות כי ללי אין בכלל זרע. "המספר אפס היה בכל פרמטר", הם נזכרים, "כמובן שהיינו בשיברון טוטאלי, ניסינו להבין מה זה אומר. עלתה לנו בראש הקונוטציה של תרומת זרע, ניסינו לקבל את זה שאולי לא תהיה ברירה, אבל לא רצינו להגיד את זה בקול רם".
דווקא אמא של אסתר הצליחה להרגיע אותם מעט, אחרי שבדקה בגוגל ומצאה שיש פיתרון לבעיה. "הבנו שלא הכל שחור", מחייך לי, "הייתה לנו גם תקוה". בני הזוג קבעו פגישה עם רופא מומחה, והחלו בתהליכים של בדיקות מקיפות לשניהם.
האבחון של לי הראה כי הוא סובל מאזואוספרמיה לא-חסימתית, משמעות הדבר היא שאין תאי זרע בזרמה עקב כשל חמור בייצורם באשכים. על מנת לסבר את האוזן, אזואוספרמיה היא אולי הבעיה הקשה ביותר לטיפול ולעתים גם לאבחנה, וכ-40 אלף גברים בישראל סובלים ממנה, מתוכם 66% סובלים מאזואוספרמיה לא-חסימתית, שהיא מורכבת יותר לטיפול.
הבעיה הכי חמורה בפוריות הגבר
בשלב זה הגיעו לי ואסתר לד"ר שי שפי, אנדרולוג, ומומחה בפוריות הגבר. "לי סבל מהבעיה הכי חמורה שיכולה להיות לגבר בתחום הפוריות - היעדר מוחלט של זרע באשכים, אי אפשר היה למצוא אפילו תא אחד", מבהיר ד"ר שפי, "לפני שני עשורים, לזוג במצב הזה לא היה פתרון מלבד תרומת זרע או אימוץ. בעשורים האחרונים ישנם טיפולים חדשניים בהם אפשר למצוא זרע, וגם אם המדובר רק בתאים בודדים, אפשר להשיג הריון".
לדברי ד"ר שפי, עבור רוב הגברים הסובלים מהבעיה, האיבחון נופל עליהם כרעם ביום בהיר. "לרוב אלו גברים צעירים ובריאים, ובדרך כלל אין לכך שום השלכה אחרת, בריאותית או מינית", הוא מדגיש, "הבעיה מתגלה רק כאשר מנסים להיכנס להריון ולא מצליחים. כשיש בעיית פוריות, חשוב לעשות בירור במקביל לשני בני הזוג, ולא להסתפק בבדיקת זרע המציגה חלון קטן מדי. כדי לאבחן בעיה צריך בירור מסודר אצל רופא לפוריות הגבר במקביל לבירור אצל רופא נשים לפוריות. בחמישים אחוז מבעיות הפוריות, הבעיה היא אצל הגבר או אצל שני בני הזוג".
כאמור, לי אובחן באזואופרמיה. ישנם שני סוגים של אזואוספרמיה. אזואוספרמיה חסימתית היא המקרה הקל יותר שבו יש זרע, אבל בשל בעיה בצנרת, הוא אינו יוצא עם הזירמה. את הבעיה הזו ניתן לפתור בקלות באמצעים כירורגים.
אזואוספרמיה לא חסימתית, הבעיה ממנה סבל לי, משמעה כי הבעיה היא בייצור הזרע. במקרה זה ניתן לעשות ניתוח מיקרו-טסה, הנעשה בשיטות מיקרו-כירורגיות, אבל אחוזי ההצלחה עומדים על 50% - 60% בלבד.
לצד האיבחון באזואוספרמיה לא חסימתית, התברר כי לי סובל גם מווריקוצל (דליות בווריד האשך) שהיא בעיה מאד נפוצה אצל גברים. לא תמיד יש קשר בין וריקוצל לבעיית פוריות, אבל לדברי ד"ר שפי אחד מתוך עשרה גברים הסובלים מווריקוצל, סובל גם מאזואוספרמיה.
קרה לנו נס
עוד לפני ניתוח המיקרו-טסה, המליץ ד"ר שפי ללי, לעבור ניתוח וריקוצל. הוא הסביר לבני הזוג שרק שלושה חודשים אחרי הווריקוצל, יוכל לי להיבדק שוב. במידה ולא יהיה שינוי, יעבור ניתוח מיקרו-טסה, אבל אז סיכויי ההצלחה של הניתוח יהיו גבוהים יותר.
"עבור זוג שכבר מנסה הרבה זמן להיכנס להריון ומרגיש שחיכה מספיק, זה מאד משמעותי כשאומרים לנו שנצטרך להמתין עוד כמה חודשים", מודה אסתר, "בעלי החליט החלטה אמיצה שהולכים על זה, ואני כמובן הסכמתי כי זה הגוף שלו והאינסטינקט שלו".
שלושת חודשי ההמתנה לאחר הניתוח עברו לדבריהם מהר, מכיוון שבאותה תקופה לא היו עסוקים בניסיונות להיכנס להריון ובבדיקות. "זו הייתה מנוחה מכל הטירוף", מחייכת אסתר.
כשחלפו החודשים, ניגש לי לבדיקת זרע וכשהגיעו התוצאות, בני הזוג הופתעו לגלות שבמקום אפס, יש נתונים מספריים של ממש. "אמנם המספרים היו נמוכים, אבל מבחינתנו מדובר בנס. זה אומר שבכל זאת יש שם משהו", אומר לי.
בימים אלו נמצאים בני הזוג בעיצומם של טיפולי ההפרייה. אמנם כעת לי מצליח לייצר זרע, אבל הכמות מעטה ואיכות הזרע אינה גבוהה. "הרוב המוחלט של הזוגות משיגים הריון אחרי ניתוח כזה רק באמצעות טיפולי פוריות", מבהיר ד"ר שפי, "אמנם יש סיכוי קלוש להריון ספונטני, אך מצד שני, המצב גם עלול להדרדר שוב, לכן לי גם הקפיא זרע".
בעיות זרע זה יותר מביך
לי ואסתר מודים כי לאורך כל התהליך, שיתפו רק מעטים מהקרובים להם, וגם לכתבה העדיפו להתראיין בשמות חסויים. על השאלה למה, קשה להם לענות. "היה מדובר בבעיה מאד קיצונית", מנסה להסביר אסתר, "יש לי חברה שלבעלה יש בעיה של תנועתיות בזרע. זה לא נורא כי היה ברור להם שיהיה הריון. אצלנו היה חשש אמיתי אם בכלל יהיה זרע. התחלנו לשתף יותר אנשים בהדרגה. ככל שאנחנו קיבלנו יותר את המצב, היה אפשרי יותר לדבר על זה".
גם ד"ר שפי מסכים שלזוגות קשה יותר להתמודד עם בעיות פוריות אצל הגבר מאשר בעיות פוריות אצל האשה. "כמות הרגשות שמתפרצת היא לא נורמלית", הוא אומר, "יש פה עניין של אגו. אנשים מקבלים את הבשורה בפנים נפולות. הם לא מבינים איך זה קרה להם".
"גברים חושבים שאם יש בעיה בזרע, אז אין מה לעשות עם זה, שאין לה תיקון", מוסיף לי, "התחושה היא שנדפקת. אני חשבתי שכבר לעולם לא אהיה אבא. למזלי, זה השתנה".
לפנייה לכתב/ת 
