"אין אשמים במות 7 בני אדם בפיצוץ גז בת"א"

בעקבות האסון שהתרחש בשכונת התקווה ב-2003 תבעו הוריה של אחת הקורבנות פיצוי מהעירייה ומבעל הבניין. בית המשפט דחה אותם

עו"ד עמית אוריהפורסם: 16.06.15 , 08:19

בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעת פיצויים שהגישו בני זוג אזרחי הפיליפינים, שבתם ג'לסמין בוסדרה בת החמש הייתה אחת משבעה הרוגים בפיצוץ שנגרם מדליפת גז בבניין בשכונת התקווה בתל אביב ב-2003. ההורים תבעו את עיריית תל אביב ואת מי שלדעתם היה בעל הבניין באותו זמן, אולם השופט קבע כי "לא לכל נזק יש מזיק שאחראי לו".

פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

האירוע התרחש ב-30 ביוני 2003 לפנות בוקר כשפיצוץ חזק גרם לקריסת בניין ופגיעה במבנים סמוכים. המשטרה קבעה שהפיצוץ נגרם בעקבות דליפת גז באחת מהדירות.

תביעה

אסון ורסאי: בעלי האולם יקבלו כספים מהביטוח

עו"ד אמיר שושני

קריסת האולם שגרמה למותם של 23 בני אדם עדיין נידונה בבתי משפט. אחרי 14 שנה קבע המחוזי כי חברת "הראל" חייבת לשלם תגמולי ביטוח

אסון ורסאי: בעלי האולם יקבלו כספים מהביטוח

בתביעה שהוגשה לבית המשפט טענו הורי הילדה שהבניין קרס משום שנבנה בצורה רשלנית ולא תוחזק כראוי על ידי בעליו ועל ידי העירייה. לדבריהם, בדירה שבה אירע הפיצוץ נעשה שיפוץ שהחליש את הבניין.

הנתבעים דחו את הטענות וגרסו שייתכן שהילדה מתה משאיפת הגז עוד לפני שהמבנה קרס. בנוסף, טענו, התובעים לא הוכיחו שהבניין קרס משום שהיה רעוע. כמו כן, גם אם הבניין היה חלש - אי אפשר להוכיח שאפשר היה לגלות זאת לפני הפיצוץ.

הנתבע שההורים טענו כי היה בעל הבניין התעקש שמדובר בטעות והוא אינו בעל הבניין או הדירה שבה אירע הפיצוץ, שנמכרה מזמן. לדבריו, בשיפוץ שביצע לפני שנמכרה לא נעשה שינוי מבני. עיריית תל אביב הוסיפה שאינה יכולה לפקח על כל מבנה בעיר.

השופט רמי חיימוביץ דחה את התביעה וכתב בפסק הדין: "הטבע האנושי מחפש אשמים ואחראים, אולם לא לכל נזק יש מזיק שאחראי לו". הוא קבע כי הפיצוץ נגרם ככל הנראה מטעות אנוש ואינו תוצאה של רשלנות מצד מי מהנתבעים.

השופט קיבל את טענת הנתבע כי לא היה הבעלים של כל הבניין וקבע כי לא חלה עליו האחריות לבצע בדיקות או תיקונים יזומים בבניין כולו. כמו כן נפסק כי לא הוכח שהשיפוץ שביצע הנתבע בדירה אכן החליש את הבניין.

לגבי העירייה קבע השופט כי אחריותה למנוע נזקים בבניינים היא משנית בלבד, וזו מוטלת קודם כל על בעלי הבתים.

השופט פסק כי התובעים ישלמו לכל אחד מהנתבעים הוצאות בסך עשרת אלפים שקל. הוא ציין שהסכום נמוך ביחס להליכים שהתנהלו בתיק, וזאת בין היתר בעקבות נסיבות העניין – מות בתם הקטנה ומוצאם.