תוכנית לטיפול בבעיית הדיור של בני מיעוטים
צוות 120 הימים שהקימה הממשלה, לגיבוש פתרון למצוקת הדיור בקרב בני המיעוטים, הגיש את המלצותיו: הרחבת שטחי השיפוט ביישובים, איתור מתחמי תכנון חדשים והמשך סבסוד פיתוח הקרקעות ביישובים אלה. דירה חדשה בנצרת עולה 190 משכורות, לעומת 139 משכורות בממוצע ארצי
צוות 120 הימים שהקימה הממשלה בדצמבר האחרון, לגיבוש תוכנית לטיפול בבעיית הדיור בקרב בני המיעוטים בישראל, הגיש היום (ג') את המלצותיו. בראש הצוות עמד הממונה על התקציבים באוצר והיו חברים בו מנהל רמ"י, ראש מינהל התכנון, נציג היועץ המשפטי לממשלה, מנהל רשות המסים, מנהל הרשות לפיתוח כלכלי של מגזרי המיעוטים ומנכ"לי הבינוי, הפנים, הגנת הסביבה והתחבורה.
כתבות נוספות בנושא בערוץ הנדל"ן :
הצוות הוקם לאחר שבממשלה הבינו כי לצד בעיית מחירי הדיור הקיימת כיום בישראל, קיימת בעיית דיור ייחודית בקרב בני המיעוטים שתכניות הממשלה הקיימות אינן מספקות לה מענה. לראייה, מתוך כלל השיווקים שיזמה הממשלה בשנים האחרונות במטרה להביא לירידת מחירי הדירות, 43% מהפרויקטים במגזר הערבי, הדרוזי והצ'רקסי – נכשלו. מתוך 200 אלף דירות שתוכננו לשיווק בשנים 2005-2009, רק 30 אלף היו בישובי מיעוטים ומתוכן רק 6,000 שווקו בפועל.
בממשלה סבורים כי הגורמים לכך הם רבים וסבוכים ובראשם יש למנות את הצרכים השונים של אוכלוסיית בני המיעוטים ואת היחסי המורכבים שלה עם מוסדות המדינה. רוב ישובי המיעוטים הם ישובים כפריים, שאין בהם תשתיות מתאימות על מנת לפתח תכניות המחייבות מרקם עירוני צפוף. בנוסף, בקרב בני מיעוטי קיימת העדפה ברורה של בנים להמשיך לגור בישוב שבו גרו הוריהם, מה שמקשה על פיתוח מרוכז של מתחמי דיור בישובים מסוימים. לכך יש להוסיף את העובדה שרוב הקרקע בישובים אלה אינה בבעלות המדינה, מה שמקשה על יכולתה של הממשלה ליזום מהלכים.
גורמים אלה מביאים לכך שקצב הבנייה ביישובי המיעוטים איטי בהרבה מזה שקיים בישובים יהודיים, וזאת כאשר קצב הגידול הטבעי של האוכלוסייה הלא-יהודית גבוה יותר. על פי אומדני הממשלה, ב-20 השנים הקרובות תגדל כמות משקי הבית הלא יהודיים ב-54% לעומת 30% בלבד במגזר היהודי.
שפרעם. "אין מספיק מתחמי תכנון חדשים"(צילום: Lowshot.com )
"חוסר אמון בנכונות המדינה להשקיע ביישובים"
כבר עתה, ניתן לזהות מגמות של עליות מחירים חריפות בעקבות המחסור בפתרונות דיור לבני מיעוטים. בדוח שהגיש הצוות נטען כי דירה בשכונה חדשה בעיר נצרת עולה 190 משכורות, לעומת 139 משכורות בממוצע ארצי (נתון שנחשב, גם הוא, לגבוה מידי). לצד עליות המחירים מביא המחסור בפתרונות דיור להתרחבות התופעה של בנייה בלתי חוקית.
אחת הבעיות המוזכרות בשנים האחרונות כגורם להאטת הבנייה בישובי המיעוטים, היא חוסר הנכונות של המדינה להרחיב את שטחי השיפוט של ישובים אלה, בהתאם לקצב הגידול באוכלוסייתם. זאת, למרות ההעדפה התרבותית הברורה של בני מיעוטים להמשיך לחיות בישוב שבו גדלו והקושי שלהם להיקלט בישובים יהודיים.
בהתאם, ממליץ הצוות על שורה של צעדים להגדלת שטחי השיפוט. מומלץ כי משרד הבינוי, בשיתוף עם מנהל התכנון ורמ"י, יפעל לאיתור מתחמי תכנון חדשים בהיקף של 400-800 דונם. עוד מומלץ כי ועדת גבולות מתמדת, אחת או יותר לכלל יישובי המיעוטים, תיבחן את הצורך לשנות את גבולות יישובי המיעוטים ואת מרחבי התכנון בהתאם, כך שישוב שיש בו היתכנות לבנייה רוויה יזכה לשטחי פיתוח נוספים.
עוד ממליצים כי תוכנית שהיקפה עד 1000 יח"ד, אשר אושרה בוועדה לתכניות מועדפות לדיור (ותמ"ל) ואשר יישומה גורם לחריגה משטח השיפוט של ישוב, תיחשב לאישור אוטומטי לחריגה כזו. כמו כן ממליצים לתקן את תמ"א 35 במגמה להגדיל את שטחי הפיתוח של הישובים במגזר המיעוטים ולאפשר חריגה של 2% מהגבולות.
בעיה נוספת שעליה מצביע הצוות היא חוסר האמון של יזמים בנכונות של המדינה להשקיע את הכסף הנדרש בפיתוח תשתיות לבנייה בישובים שאינם יהודיים. הצוות ממליץ על הקצאת מקדמי מימון עבור בנייה רוויה בקרקע מדינה בהיקפים ניכרים על מנת להציב תמונה של הפיתוח בשטח טרם שיווק הקרקע, ובכך להפחית את חוסר האמון בביצוע הפיתוח על ידי המדינה. הצוות ממליץ גם להמשיך בתוכנית לסבסוד פיתוח בקרקע מדינה בישובי מיעוטים ולקבוע בהחלטת ממשלה כי תקציבי מוסדות הציבור במשרדים השונים יוקצו לטובת יישובי המיעוטים לפחות בהתאם לחלקם היחסי באוכלוסייה.
כדי להתמודד עם העדפה התרבותית של בני מיעוטים למגור במקום שבו נולדו וגדלו, ממליץ הצוות על הגברת השיווקים באמצעות הרשמה והגרלה לבני מקום בישובים הערביים, וכן ממליצים שתתווסף מדרגה נוספת של בני מקום עבור ישובים ערביים שאינם יישובי עדיפות לאומית וגודלם בין 20,000 ל-30,000 תושבים.
צוות 120 הימים לא הוסמך לעסוק באחת הבעיות הבוערות והכואבות של מגזר המיעוטים – שהיא בעיית האכיפה של חוקי הבנייה בישובים אלה. סוגיית האכיפה נמצאת בתחום אחריותו של משרד המשפטים, אולם הצוות הגיש המלצות בנוגע לאופן שבו יש להתמודד עם הבנייה הלא חוקית הקיימת.
הצוות ממליץ לממשלה להסדיר את הנושא על ידי הפיכת בתים הלא חוקיים לחוקיים, תוך הסדרת רישום נכסים ועמידה של המבנים בתכניות בניה שכוללות חיבור לתשתיות מסודרות והסדרת בעיות בטיחות. כדי לעודד את רישום הנכסים ממליצים לממשלה להגיש סיוע לפרטים ברישום, לאשר בדיעבד לכל נכס חריגה של 30% מהזכויות הקיימות אם החריגה בת 5 שנים ויותר, ולנתק את הזיקה בין תשלום חובות ישנים של מס רכוש להיתר לרישום הנכס. כל שיידרש מבעל הנכס כדי לרשום אותו הוא לשלם את המסים השונים בגין העסקה האחרונה שבוצעה בנכס ולא עבור כל שרשרת העסקאות שבוצעו בו מאז ומעולם.
לפנייה לכתב/ת 
שפרעם. האם ייפתרו בעיות הדיור בקרב בני המיעוטים?
צילום: Lowshot.com
מומלצים
