פרשת שלח: כשהבוס לא ידוע והרגש מכשיל
12 המרגלים נשלחים לכנען אך לא ברור מי הממונה הישיר שלהם - כך נוצר כאוס ארגוני. וגם: איך אוספים מידע מודיעיני בלי לערב רגשות? פרשה כלכלית
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם... וַיָּשֻׁבוּ מִתּוּר הָאָרֶץ מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם: וַיֵּלְכוּ וַיָּבֹאוּ אֶל משֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וְאֶל כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל מִדְבַּר פָּארָן קָדֵשָׁה וַיָּשִׁיבוּ אֹתָם דָּבָר וְאֶת כָּל הָעֵדָה וַיַּרְאוּם אֶת פְּרִי הָארֶץ: (במדבר יג, 2, 26-25)
לטורים נוספים במדור פרשת שבוע כלכלית
למי היו כפופים אותם 12 האנשים הנשלחים לתור את הארץ? בתחילת פסוק ב' אנו רואים כי משה – הוא השולח אותם, כלומר, הם כפופים למשה; אולם בסוף הפסוק אנו מגלים כי גם הנשיאים היו מעורבים בבחירת האנשים. מפרש החזקוני: "'כל נשיא בהם' - כל נשיא ישלח איש אחד משבטו". לפיכך, הנשיאים - הם שבוחרים ושולחים את האנשים. כלומר, לאותם האנשים הנשלחים לתור את הארץ אין סמכות אחת ברורה, אשר לה הם כפופים ואליה חלה חובת הדיווח. לכן, בשובם ממשימת התיור הם אינם מדווחים לממונה ישיר - למשה או לנשיא כלשהו - אלא ניגשים לדווח לכולם: למשה ואהרון, ובאותה נשימה גם לכל העדה.
יתכן כי השתלשלות האירועים - חוסר הביטחון של העם ביכולתו לרשת את הארץ בעקבות דיווח המרגלים; דחיית כניסתו לארץ; ומותם של בני הדור ההוא במדבר – היתה יכולה להימנע, אילו היה הדיווח מתבצע לממונה אחד, שיכול היה להכיל אותו ולשלוט בתוצאות.
על מנת למנוע כאוס בארגונים חשוב כי כל בעל משימה יידע מיהו הממונה הישיר שלו ומיהם השותפים למשימות. כאשר המבנה הארגוני יוצר כפילות בסמכויות, חייב להיות תיאום בין הממונים השונים על מנת לשמור על האיזון והסדר הטוב בארגון.
מידענות
שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ אֶחָד אִישׁ אֶחָד לְמַטֵּה אֲבֹתָיו תִּשְׁלָחוּ כֹּל נָשִׂיא בָהֶם... וּרְאִיתֶם אֶת הָאָרֶץ מַה הִוא וְאֶת הָעָם הַיּשֵׁב עָלֶיהָ הֶחָזָק הוּא הֲרָפֶה הַמְעַט הוּא אִם רָב: וּמָה הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא ישֵׁב בָּהּ הֲטוֹבָה הִוא אִם רָעָה וּמָה הֶעָרִים אֲשֶׁר הוּא יוֹשֵׁב בָּהֵנָּה הַבְּמַחֲנִים אִם בְּמִבְצָרִים: וּמָה הָאָרֶץ הַשְּׁמֵנָה הִוא אִם רָזָה הֲיֶשׁ בָּהּ עֵץ אִם אַיִן וְהִתְחַזַּקְתֶּם וּלְקַחְתֶּם מִפְּרִי הָאָרֶץ וְהַיָּמִים יְמֵי בִּכּוּרֵי עֲנָבִים... וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא וְזֶה פִּרְיָהּ: אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם: (במדבר יג, 2, 20-18, 28-27)
12 האנשים, הנשלחים לתור את הארץ, מתבקשים לאסוף נתונים ומידע בנושאים מוגדרים מראש, ולהביא אותם בחזרה למשה ולעם הממתינים במדבר. הטעות של המרגלים היא בכך שאינם מביאים רשימה של מידע ונתונים אובייקטיביים – אלא מעבדים את הנתונים ואף מסיקים מסקנות תוך שימוש בתחושות ורגשות: "אֶפֶס כִּי עַז הָעָם", כלומר, אנו מרגישים כי אין סיכוי מולו.
המלכודת שבה נופלים המרגלים היא אחת המלכודות המשמעותיות בעבודתו של המידען. בתהליך איסוף המידע על המידען לאסוף עובדות ונתונים מהשטח בלי לערב תחושות ומחשבות אישיות. משימה זו לא פשוטה והיא מצריכה רמת מודעות גבוהה על מנת שלא להיכשל בה. גם בשלבים של עיבוד והצגה של הנתונים עליו להקפיד ולמצוא חלופות שונות ולהציג את הנתונים באופנים שונים, כדי שמזמין המידע יוכל לקבל את התמונה כולה ולבחור את הדרך בה הוא רוצה לפעול.
עם זאת, חשוב שמזמין החומרים יידע, כי אולי יוביל אותו המידע שנאסף למקומות שמלכתחילה לא חפץ להיות בהם. מי ששולח אנשים לאסוף נתונים צריך שיהיה מוכן לכך, שהנתונים שייאספו אולי לא יהיו לטעמו, ועליו להתכונן מראש גם לתרחיש זה. משה, לדוגמה, לא ציפה שבשובם ישכנעו המרגלים את העם כי אין באפשרותו לכבוש את הארץ. למידען יש אפוא משימה קשה ומכופלת: שמירה על אובייקטיביות בזמן איסוף הנתונים; ושמירה על מקצועיות אובייקטיבית בזמן הצגת הנתונים בלי לעגל פינות לפי רצונותיו של מזמין החומר.
מרים שפיר היא יועצת קריירה ומחברת הספר "רעיון עבודה שבועי" - היבטים תעסוקתיים בפרשות השבוע
לפנייה לכתב/ת 
