הפלסטיני שמתנגד לחרם: "חושבים שאני בוגד"
בעולם לא יודעים איך לאכול את באסם עיד: פעיל פלסטיני לזכויות אדם, שתוקף בכנסים בינלאומיים את החרם על ישראל. "החרם יפגע בעיקר בפלסטינים, שיאבדו את הפרנסה כשמפעלים ישראליים בשטחים ייסגרו"
לפני שלושה חודשים נסע באסם עיד לסדרת הרצאות בדרום אפריקה. עיד, פלסטיני ממזרח ירושלים ופעיל זכויות אדם, תקף את תנועת החרם העולמי על ישראל (BDS) דווקא במדינה שבה זוכה התנועה לתמיכה ציבורית גדולה במיוחד. "ראשי התנועה לא הבינו מאיפה נפלתי עליהם," הוא מספר בראיון ל"ידיעות אחרונות," "פלסטיני שאומר שישראל היא לא אפרטהייד."
דבריו החריגים של עיד גררו סיקור נרחב של התקשורת המקומית, שאילצה את הנציגות הדיפלומטית הפלסטינית בפרטוריה לפרסם הודעה חריגה, לפיה באסם אינו מייצג את הפלסטינים וכי השגריר הפלסטיני מכיר בחשיבותה של תנועת החרם."נכון, אני עוף מאוד מוזר," הוא מחייך, "אבל זו האמת. כל מילה שאני אומר מבוססת על עובדות."
עיד נולד ב1958- ברובע היהודי בירושלים. כשהיה ילד העתיקה משפחתו את מגוריה למחנה הפליטים שועפאט שבצפון מזרח ירושלים. לפני 15 שנים עזב את מחנה הפליטים, שהוא גם אחד המקומות הקשים והמוזנחים ביותר בבירה, ועבר להתגורר בבית חנינא, הנחשבת לשכונת היוקרה של הציבור הפלסטיני במזרח ירושלים. בסוף שנות השמונים חבר לקבוצת האנשים שייסדה את "בצלם" ועבד בו שבע שנים. לאחר מכן פרש והקים ארגון זכויות אדם חדש בשם "הקבוצה הפלסטינית לשמירה על זכויות אדם."
בניגוד ל"בצלם", הארגון החדש שאותו הקים עיד עסק רק בניטור הפרות זכויות אדם שביצעו הרשות הפלסטינית בגדה המערבית וממשל חמאס ברצועת עזה. "בישראל ישנם הרבה ארגוני זכויות אדם, ואילו ברשות הפלסטינית אין ולא היו כמעט ארגונים שביקרו את פעילותה בסוגיה הזאת."
ההתחלה הייתה מבטיחה. הארגון זכה לתמיכה כספית מכובדת של מדינות אירופיות, והצליח להעסיק תחקירנים שפעלו בגדה המערבית וברצועת עזה. באופן טבעי פעילותו צרמה ללא מעט גופים ומנגנונים ברשות הפלסטינית, שלא ראו אותה בעין יפה.
לפני חמש שנים חל המפנה והברז הפיננסי האירופי החל להיסגר. "אני סבור שזה קרה משום שהמדיניות האירופית בשנים האחרונות היא להטיל את כובד משקלה על ישראל ולא על הרשות הפלסטינית. הם רואים את ישראל כמכשול העיקרי לתהליך השלום ורוצים לגבות את הרשות. אחד הגיבויים האלה הוא להפסיק את התמיכה בארגונים שמבקרים את הרשות הפלסטינית", מסביר עיד.
הפסקת המימון האירופי, שהיה צינור החמצן של הארגון, הובילה לסגירתו. מאז עיד מסתובב בעולם, מרצה ומתראיין, מבקר את התנהלות הרשות הפלסטינית, ובאחרונה מנסה להסביר לעולם שפעילותה של תנועת החרם העולמית רק מרחיקה את חלום המדינה הפלסטינית.
בקושי שליש משכורת
בשבועיים האחרונים עלתה סוגיית החרם על ישראל לכותרות, אבל עיד אומר כי הוא היה הראשון לזהות את הסכנות הטמונות בתנועת החרם. "משנת 2012 אני מתריע שתנועת החרם תחריף את פעילותה. הבנתי אז שמדינות אירופה יהיו מוכנות לתמוך בכל פעולה שתביא להחרמה ולקשיים על ישראל, ושגם האמריקנים נוטים לכיוון הזה."
טבעי יותר שכפלסטיני תתמוך בצעדים כאלה.
"אני מתנגד לחרם, כי בסופו של דבר הוא פוגע בפלסטינים עצמם. קח לדוגמה את מפעל 'סודה סטרים' במישור אדומים, שמעתיק כעת חלק מפעילותו לבאר-שבע. פגשתי פועלים פלסטינים שעבדו במפעל ופוטרו בגלל המעבר. הם סיפרו ששכרם שם עמד על 5,000 שקל בממוצע לחודש, ושהיום מציעים להם ברשות הפלסטינית משכורת בגובה 1,400 שקלים בלבד.
"אנשים שם שקועים בחובות כבדים בגלל שקיבלו על עצמם התחייבויות ארוכות טווח מתוך הבנה שעבודתם במפעל תימשך, אלא שהמציאות היכתה בפניהם הודות ללחץ שיצרה תנועת החרם. כיום הם מתרוצצים בין בתי משפט והוצאות לפועל ומי בכלל מתייחס אליהם? אתה חושב שלתנועת החרם אכפת מהם בכלל"?
תנועת החרם פעילה בעיקר במדינות המערב. לפני חודשים ספורים החל קמפיין פלסטיני שפעל בהשראתה וקרא לתושבים בגדה להחרים מוצרים ישראליים שמשווקים בשטחי הרשות. את הקמפיין הוביל בכיר פתח מחמוד אל-עאלול, והוא נתמך על ידי מנהיגים פלסטינים שונים, ובהם מוסטפא ברגותי. הקמפיין לווה בהצגות תקשורתיות שכללו בדיקות פתע בחנויות ומרכולים כדי לוודא שהם "מיישרים קו עם רצון העם".
"בעלי חנויות, שהמשיכו למכור חלב של תנובה ותפוזינה, קיבלו איומים מפורשים, אבל זה היה רק למראית עין. הקריאה לחרם אמנם זכתה לתמיכה עממית גורפת, אבל כשזה הגיע למבחן המציאות, האזרח הפלסטיני העדיף לקנות את המוצרים הישראליים שהוא רגיל אליהם ואוהב אותם. "האזרח הפלסטיני בכלל לא יודע מה זה BDS, זה לא מעניין אותו. לפני חודש הייתי בביר זית שליד רמאללה ובכניסה לאחת החנויות היה פוסטר ענק שהכריז, 'המקום הזה נקי ממוצרים ישראליים'.
"כשנכנסתי ראיתי במקרר מוצרים של שטראוס. כששאלתי את בעל המכולת אם נפתחה חברה פלסטינית חדשה שקוראים לה שטראוס, הוא התחיל לצחוק. כששאלתי אותו מדוע שם את הפוסטר בכניסה לחנות, הוא ענה לי, 'אנחנו הפלסטינים אוהבים פוסטרים, כמו היהודים".
המצדדים בחרם סבורים שלחץ כלכלי על ישראל ייאלץ אותה להגיע להחלטה שיותר משתלם לה להיפרד בהסכם מהפלסטינים ולסגת מיהודה ושומרון.
"אני לא מסכים עם הטענה. ישראל הולכת להשקיע בתקופה הקרובה את כל מאמציה נגד החרם ולכן אופציית המשא ומתן בכלל לא תהיה על הפרק. המצדדים בחרם, בגיבוי מדינות אירופה, פתחו עוד חזית של מאבק במקום להשקיע את כל המאמצים בדבר החשוב ביותר, במשא ומתן."
אבל לא היה משא ומתן בשנה האחרונה.
"נכון, אבל פתיחת חזית חדשה של חרם רק תרחיק פתיחה של משא ומתן לעוד שנתיים-שלוש. הם הרי טוענים שבישראל יש אפרטהייד, ולכן מה שהצליח בדרום אפריקה יכול להצליח גם כאן, אבל ישראל אינה מדינת אפרטהייד."
נגועים באנטישמיות
רבים סבורים כי תנועת החרם נגועה באנטישמיות, ולבאסם עיד אין ספק בכך. "יש הרבה גורמים אנטישמיים שרוכבים על הסוס של ה-BDS. אני תוהה למה אותם אנשים שותקים כשפלסטינים נטבחים במחנה הפליטים אל ירמוכ בסוריה. על זה אני אומר, 'נו ג'וז — נו ניוז' (בתרגום חופשי: אם יהודים לא מעורבים - זה לא חדשות). זו גם הסיבה שהדבר שהכי מפריע לי הוא שבין ראשי תנועת החרם יש יהודים."
אמנם עיד משקיע זמן רב בהסברה האישית שלו כפלסטיני נגד תנועת החרם הבינלאומית, אבל סבור כי אין לתנועה זו יכולת ליצור אפקט דומינו שיוביל ללחץ בינלאומי כבד על ישראל. "אני חושב שהאסטרטגיה הישראלית כיום משתמשת יותר במנגנון של התראה לעולם מאשר בהגנה על עצמה," ולפי עיד, זה גם מצליח לה.
"תסתכל כמה התנצלויות והבהרות התפרסמו מהרגע שמנכ"ל חברת אורנג', סטפן רישאר, התבטא נגד ישראל. צריך להבין - יחסי הכוחות בין BDS וישראל הם בדיוק כמו יחסי הכוחות בין חמאס לישראל. חמאס אף פעם לא ינצח את ישראל בשום מלחמה וכך גם בי-די-אס. הציבור הישראלי נותן להם הרבה יותר קרדיט ועוצמה ממה שיש להם באמת."
אבל עיד טוען כי לא לעולם חוסן. "העולם שומר באופן יחסי על שתיקה ביחס להפרות שמבצעת ישראל כמדינה דמוקרטית בגדה המערבית. לממשלה הישראלית זה נוח, אבל בסופו של דבר הלחץ הבינלאומי יגיע. עם זאת אני מצפה שהלחץ הזה יהיה בנוי מגזרים ולא ממקלות - שהעולם יבהיר לישראל מה היא תרוויח מסיום הכיבוש ולא ינקוט נגדה בחרמות שרק ירחיקו את חלום המדינה הפלסטינית."
אז מה הפתרון הנכון בעיניך?
"אם הישראלים לא יילחמו בכיבוש בעצמם, לא נצליח בשום דרך להיאבק בו. במקום קריאות לחרם הייתי רוצה לראות מיליון יהודים עומדים מול משרד ראש הממשלה בירושלים ודורשים ממנו להביא להם פתרון שישים סוף לסכסוך הישראלי-פלסטיני, אבל אני גם יודע שנתניהו הוא אדם עקשן וזה לא יהיה פשוט."
אתה חושב שההנהגה הפלסטינית רואה בך בוגד?
"יכול להיות שהם חושבים שאני בוגד או משת"פ ישראלי או סוכן של הסי-איי-אי. זה לא מעניין אותי. אני יודע מה כואב לאזרח הפלסטיני הפשוט ומה באמת מפריע לו, וזה הביטחון הכלכלי שלו ולא חרמות. מנהיגים פלסטינים כמו ג'יבריל רג'וב מנסים להשתמש בנשק
החרם כדי לקדם את עצמם במעלה הסולם הפוליטי. אני מגיע לשכם, בית לחם ורמאללה ויודע שהרבה פלסטינים מסכימים איתי."
מה המסר שלך כפלסטיני לתנועת החרם נגד ישראל?
"אני רוצה לומר להם ששבענו כאן ממלחמות, וכל עוד העם הפלסטיני לא מחרים את ישראל - הם לא צריכים להחרים אותה בשבילו."
יש לך ביקורת על ישראל?
"הציבור הישראלי קצת מטושטש. הוא לא מבין מי מוביל אותו ולאן הוא מובל. הבעיה המרכזית היא הכיבוש, והישראלים עדיין לא הפנימו של - כיבוש יש מחיר מאוד גבוה ומי שישלמו אותו הם הישראלים עצמם".
לפנייה לכתב/ת 
