העסקת בעלי מוגבלויות: כל השאלות הבוערות
לאילו סנקציות חשופות חברות שלא עומדות בצו ההרחבה להעסקת אנשים עם מוגבלויות? האם ניתן לקבל קצבה לשירותים מיוחדים בזמן חיפוש עבודה? למי אפשר לפנות אם נתקלים בבחינות לא מותאמות במכרז על משרה ממשלתית? לקט שאלות ותשובות מתוך פרויקט של יוזמת "סיכוי שווה"
אנשים בעלי מוגבלויות נתקלים לא פעם בבעיות וסוגיות ייחודיות למצבם בשוק התעסוקה. פניות רבות בעלות היבטים משפטיים שהגיעו ליוזמת "סיכוי שווה", הביאו אותם ליזום פרויקט שאלות ותשובות משותף עם עו"ד אורטל מאיר, המתמחה בזכויות ושילוב אנשים עם מוגבלות ומתמודדת עם עם מוגבלות בעצמה.
עוד על העסקת אנשים עם מוגבלויות - בערוץ קריירה :
- אלפי נכים מחכים לעבודה: כך הם ישולבו
- "תנו למוגבלים נפשית לעבוד בגני ילדים"
- אפליה: נכים לא יכולים לטפל בנכי צה"ל
"סיכוי שווה" היא קבוצה הפועלת לקידום השילוב של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה. אורן הלמן, סמנכ"ל בחברת החשמל ומייסד הקבוצה, הסביר כי על מנת לשמור על הפרטיות של חברי הקבוצה, הם הוזמנו לשלוח שאלות בהודעות פרטיות, בעוד שהמענה מתפרסם בדף של הקבוצה ללא פרטים מזהים.
"חשוב לנו לסייע לאנשים עם מוגבלות להכיר את זכויותיהם, בעיקר בתחום העבודה - שבו אנחנו נאבקים בכדי לשלב אותם", מסר הלמן. "ניתן לראות את כל השאלות וכל התשובות בדף הפייסבוק שלנו ואנחנו מזמינים את החברים שלנו להמשיך לפנות בשאלות. לפניכם לקט שאלות ותשובות שקיבלו מענה:
שאלה: על מי חל ההסכם הקיבוצי להעסקה 3% אנשים עם מוגבלות ומה הוא קובע?
תשובה: ב-25 לינואר 2014 נחתם הסכם קיבוצי כללי בעניין העסקת אנשים עם מוגבלויות, בין נשיאות הארגונים העסקיים להסתדרות העובדים הכללית החדשה. הרשימה הארוכה של ארגוני המעסיקים שההסכם חל על החברים בהם כוללת את מרבית המעסיקים המאורגנים במגזר הפרטי בישראל.
הרשימה כוללת את התאחדות התעשיינים בישראל, איגוד לשכות המסחר, התאחדות בוני הארץ, התאחדות האיכרים בישראל, איגוד הבנקים בישראל, התאחדות חברות לביטוח חיים בע"מ, התאחדות תעשייני היהלומים בישראל, התאחדות המלונות בישראל, האיגוד הארצי של מפעלי השמירה בישראל, האיגוד הכל ארצי של מפעלי האחזקה והניקיון בישראל, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל, להב-לשכת אירגוני העצמאיים בישראל, ארגון החברות לאספקת משאבי אנוש בישראל והתאחדות ענף הקולנוע בישראל.
צו ההרחבה לעידוד והגברת התעסוקה של אנשים עם מוגבלות, שנחתם ב-21 מספטמבר 2014 החיל את הוראות ההסכם הקיבוצי על כל מעסיק שמעסיק 100 עובדים או יותר. הצו קובע:
1. ייצוג הולם לעובדים עם מוגבלות בקרב כלל העובדים - מעסיק שמעסיק 100 עובדים יותר מחויב להעסיק אנשים עם מוגבלות בהיקף של לפחות 2% מעובדיו בתוך שנה מהיום בו פורסם הצו ברשומות - 5 באוקטובר 2014, וכעבור שנתיים - בהיקף של 3%. בענף עונתי – מניין העובדים הקובע ייקבע בתאריך 1 בינואר בכל שנה ולפי ממוצע העובדים של 12 החודשים הקודמים.
2. מינוי אחראי להעסקת אנשים עם מוגבלות מטעם המעסיק: הצו קובע כי על מעסיק למנות אדם מטעמו לאחראי תעסוקת אנשים עם מוגבלות לשם יישום האמור לעיל וקידום ייצוג הולם, למען שילוב מיטבי וראוי של אנשים עם מוגבלות במקום העבודה.
3. פטורים מקיום הצו: מעסיקים המעסיקים פחות מ-100 עובדים; מעסיקים בענף הבנייה - עובדים במקצועות תפסנות, רצפות, בנאות, טיח וברזל; עובדי קבלן ונותני שירותים שאינם נכללים במניין העובדים של מזמין העבודה.
4. הממשלה קיבלה החלטה ברוח דומה ולפיכך כעת חלה החובה גם על הממשלה ויחידות הסמך שלה מכוח החלטתה (ולא מכוח צו ההרחבה).
שאלה: האם לצו ההרחבה יש תוקף משפטי? האם ניתן לתבוע חברות שלא עומדות בהסכם הקיבוצי?
תשובה: סנקציות נגד מפירי צווי הרחבה חלות מכוח הוראות הנמצאות בצווים ובדברי חקיקה דוגמת החוק להגברת אכיפה של דיני העבודה (תשע"ב-2011). כרגע אין הוראה לעניין אכיפת צו ההרחבה להעסקת אנשים עם מוגבלות.
הצו וההסכם הקיבוצי קובע יםכי שנה מפרסומו, באוקטובר 2016, תהיה בדיקה אצל המעסיקים העונים להגדרותיו. גם ההסתדרות הכריזה כי תעסוק בבדיקת הנושא ובאכיפתו באמצעות בתי הדין לעבודה. ללא הוראה אחרת, אכיפה פרטנית תתאפשר על בסיס טענות של אפליה.
שאלה: האם הרשויות מקומיות מחויבות להעסיק אנשים עם מוגבלות?
תשובה: כן - הרשויות מקומיות חייבות להעסיק אנשים עם מוגבלות מכוח צו ההרחבה להעסקת בעלי מוגבלויות.
שאלה: בחורה עם שיתוק מוחין עובדת במפעל ומקבלת שכר נמוך משכר המינימום. האם זה חוקי? אם לא, מה עליי לעשות?
תשובה: ייתכן שהיא עובדת כמשתקמת מכוח חוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים או בשכר מינימום מותאם מכוח תקנות שכר מינימום. במקרים אלו ניתן לקבוע שכר הנמוך משכר המינימום, לאחר אבחון מקצועי במקום העבודה, הכולל בין היתר ראיון עם המעסיק או המנהל הישיר של העובד ותצפיות על העובד.
רק העובד, אפוטרופוס, או מי מטעם העובד שהוסמך לכך על ידיו באמצעות ייפוי כוח, יכול להגיש למשרד הכלכלה בקשה לקביעת שכר מינימום מותאם. מעסיק שאינו גורם שיקומי מלווה אינו רשאי להגיש בקשה או להיות מיופה כוח מטעם העובד להגשת בקשה.
שאלה: אני עיוור. הגעתי לראיון עבודה ולא התקבלתי. בדיעבד, הבנתי כי לא התקבלתי עקב הלקות. האם זה חוקי? אין בלקות שלי כדי לפגוע בתפקוד במשרה המדוברת.
תשובה: אסור להפלות עובד מחמת מוגבלותו בעת קבלה לעבודה, לרבות במבדקי הקבלה. זאת בתנאי שהראייה אינה דרישה מהותית לתפקיד או למשרה, וניתן לבצע התאמות לצרכי העובד כדי לאפשר את תפקודו, כל עוד לא מדובר בנטל בלתי סביר. בית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50,000 שקל ללא הוכחת נזק לעובד שהופלה.
שאלה: האם ניתן לקבל קצבה לשירותים מיוחדים יחד עם שיקום בזמן חיפוש עבודה?
תשובה: קצבה לשירותים מיוחדים מוענקת לאנשים עם מוגבלויות שצריכים עזרה של אדם אחר בפעולות היום-יום, או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים. שיקום מקצועי ניתן לזכאים למטרת שילוב בתעסוקה בשוק הפתוח באמצעות הכשרה מקצועית והשמה בעבודה. לא ניתן למצוא תשובה באתר המוסד לביטוח הלאומי לעניין כפל קצבאות שר"מ ושיקום מקצועי.
ניתן לקבל קצבת שר"מ עם קצבת נכות, אך פסק דין שניתן לאחרונה בבית הדין הארצי לעבודה קבע כי "שיקום מקצועי" שאינו "שיקום רפואי" לא שולל את הזכאות לשר"מ במידה שהאדם עדיין זקוק לעזרה בפעולות היום-יום או להשגחה מתמדת. בעניין הזה, מוצע לברר במוסד לביטוח לאומי לגבי השיקום המקצועי הניתן לך, ולאילו תשלומים אתה זכאי, לרבות עבור עזרה והשגחה ביום-יום.
שאלה: אני בחור עם מוגבלות וניגשתי למכרז לתפקיד זוטר יחסית במשרד ממשלתי באמצעות נציבות שירות המדינה. כשראיתי את בחינות ההערכה מיד הבנתי שלא אצליח לעבור. יש משהו לעשות? הרי כתוב במכרז שתינתן עדיפות לאנשים עם מוגבלות אבל המבחנים לא מותאמים עבורנו.
תשובה: במקרה זה יש להתלונן מיד בפני נציבות שירות המדינה בטלפון או בצ'אט לגבי בחינה לא מותאמת ולדרוש בהקדם האפשרי בחינה מותאמת. אסור לחכות, כי אחרת ימהרו לתייג אותך כאדם שלא ניגש לבחינה ולכן מוצא מתהליך הגיוס והמיון.
שאלה: האם עסק שמעסיק אנשים עם מוגבלות זכאי לתמיכה מהמדינה בהנגשה ובעלות השכר?
תשובה: כן. מעסיק של עובד עם מוגבלות או מעסיק שמבקש לקלוט אדם עם מוגבלות בעבודה, יכול לפנות אל המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה במשרד הכלכלה. בבקשה להשתתפות של המדינה במימון התאמות. השתתפות המדינה ניתנת בהתחלה כהלוואה עומדת עם ביצוע ההתאמה, שהופכת בהמשך למענק בהתקיים התנאים שנקבעו בתקנות.
סוגי ההתאמות הנכללות בהשתתפות: התאמה פיזית במקרקעין או בעמדת העבודה, התאמות שאינן פיזיות: תרגום לשפת הסימנים, הכשרה והדרכה, השתתפות בשכר של עובד מלווה מטעם המעסיק. מידע על התאמות והשתתפות המדינה בהתאמות ניתן לקבל באתר המשרד.
המדינה מעניקה גם השתתפות בשכר עובדים עם מוגבלות אצל מעסיקים שהם לא "מפעל מוגן". משרד הכלכלה גיבש מסלולי סיוע שונים על מנת לעודד השקעות במשק וקליטת עובדים נוספים למעגל התעסוקה. למידע על המסלולים לחצו כאן.
שאלה: מה הזכאות של חירשים בלימודים אקדמיים?
תשובה: יש להבחין בין זכאות ממקור חיצוני כמו מימון לימודים אקדמיים ועזרה בלימודים, לבין זכאות בתוך מוסד הלימודים כמו התאמות, סיוע והנגשה.
המוסד לביטוח לאומי מציע מימון לימודים אקדמיים והנגשת הלימודים לזכאים במסגרת תוכנית שיקום. בתום לימודיהם, הוא מציע שירות השמה למקומות עבודה, בהתאם לתחום שאותו למדו ולהיצע בשוק. המוסד לביטוח לאומי מממן את ההנגשה בלימודים: תרגום לשפת הסימנים, תמלול משמיעה לטקסט, שיעורי תגבור ועוד. למידע נוסף.
נגישות במוסד הלימודים - סטודנטים חירשים וכבדי שמיעה זכאים לקבל שירותי תמיכה מהמוסד האקדמי דוגמת סיוע בקבלת תנאי בחינה מותאמים, התאמות או פטור מאנגלית, חונכות אקדמית וכדומה.
המוסדות האקדמיים גם מחויבים בהנגשה על פי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ותקנות נגישות השירות, אך תקנות הנגישות במוסדות להשכלה גבוהה טרם עברו ואינן בתוקף. כתוצאה, מוסדות ההשכלה הגבוהה אינן נגישות במלואן עבור סטודנטים חירשים וכבדי שמיעה בפרט, ובעלי מוגבלויות בכלל. למידע נוסף, ניתן להסתכל באתר "המכון לקידום החירש" הפועל להתאמות ונגישות בהשכלה גבוהה לסטודנטים חירשים וכבדי שמיעה.
*** עו"ד מאיר מבהירה כי מטרת המענה הוא לתת לאנשים עם מוגבלויות מענה כללי וראשוני בתחומים הנוגעים לתעסוקתם, אך יש לקחת בחשבון כי התשובות אינן באות במקום ייעוץ משפטי והסתמכות על המידע, ללא התייעצות עם עו"ד, הינה באחריות הקורא בלבד.
