"לכבוש את ביירות ולהשמיד את הצבא הסורי בלבנון". פקודות מבצע "שלום הגליל"
למבצע שלום הגליל ב-1982 היו כמה שלבים, כולל תוכנית מוגבלת שבה "אין לתקוף את הצבא הסורי, אלא אם הוא יחשוף את כוחותינו". התוכנית המקיפה יותר כללה גם את תקיפת הסורים. ארכיון צה"ל במשרד הביטחון חושף פרטים חדשים על המבצע שהסתיים רק אחרי 18 שנים, שבהן נהרגו יותר מ-1,200 חיילים
33 שנים לאחר שמבצע "שלום הגליל" יצא לדרך, חושף הערב (יום ה') ארכיון צה"ל במשרד הביטחון את פקודות המבצע ואת מטרותיו, שהיו עד עתה חסויות. "צה"ל יפגע במחבלים ויהרוס תשתיתם בכדי למנוע ירי ארטילרי בגבול הצפון, ולאחר מכן יחבור לכוחות הנוצרים וישמיד את הצבא הסורי בלבנון", נכתב בין מטרות המבצע המוכר כיום כמלחמת לבנון הראשונה.
ירי בלתי פוסק של קטיושות ופגזי 130 מ"מ לעבר יישובי הצפון בתחילת שנות ה-80 הוביל את הדרג הצבאי להכין תוכניות מקיפות ללחימה בלבנון. מטרתן המקורית הייתה חיסול ארגוני הטרור הפלסטיניים שהתבססו בדרום לבנון, לאחר אירועי ספטמבר השחור בירדן. את התוכניות, שעברו כמה גלגולים עד שיצאו לפועל כמבצע "שלג", הובילו הרמטכ"ל רפאל (רפול) איתן ואלוף פיקוד הצפון אמיר דרורי.
ב-7 במרס 1982 ירדה פקודת "אורנים קטן", שמטרתה להתחיל את המבצע הצבאי בלבנון (כשלב מקדים לביצוע פקודת "אורנים") והייתה מבוססת על הכוחות שכבר נמצאים באחריות פיקוד צפון. "כתוצאה מירי על יישובינו או פיגוע פח"ע (פעילות חבלנית עוינת), צה"ל עלול להידרש להתחיל את המבצע בתוך 24 שעות", נכתב בפקודה, המפורסמת לראשונה הערב. הנחת היסוד באותם ימים הייתה שאם תנועת כוחות צה"ל תוגבל, יימנעו הסורים מלהגיב כי יניחו שהמתקפה מכוונת למאחזי המחבלים בלבד.
מבצע "אורנים קטן" כלל על פי התוכנית הנחתת כוחות מהאוויר לתפיסת שטחים בדרום לבנון, במרחבי "ליטני" ו"זהרני" ובמרחב הפתח-לנד עד לקווי "כאוכבא" ו"ג'בל וסטני". במקביל תוכנן להתקדם עם הכוחות במישור החוף לכיתור העיר צור, כשלב מקדים לביצוע תוכנית "אורנים".
בחודש אפריל 1982 הופצה תוכנית "אורנים", שמטרתה לכבוש את לבנון, לחבור לפלגים הנוצריים באזור ביירות ולהשמיד את הצבא הסורי בלבנון. על פי שלבי התוכנית, לאחר 96 שעות מתחילת המבצע צה"ל אמור היה לסיים את כיבוש ביירות ולהיות ערוך על כביש ביירות-דמשק. כמו כן עולה כי כוחות שיונחתו מהאוויר הונחו להיערך בשטחי מפתח באזורי ה"אוואלי", "קסמיה" ו"ביסור" ולכבוש את הערים צור וצידון.
בדרג המדיני והצבאי חיפשו זרז שיאפשר לפתוח בלחימה. ב-3 ביוני 1982 ניתנה ההנחיה לצאת למבצע, לאחר שמחבלים פלסטיניים ניסו להתנקש בשגריר ישראל בבריטניה, שלמה ארגוב. ב-6 ביוני 1982 הורדה פקודת "שלב מתגלגל", ובה הונחה פיקוד צפון להתכונן לכיבוש דרום לבנון עד לקו ה"אוואלי", ושם להשמיד מחבלים ותשתיות כדי לסכל ירי ארטילרי לעבר שטחי ישראל. המבצע כלל החדרת כוחות לכיתור העיר צור, השתלטות על גשר "קסמייה" ועצירת הצבא הסורי בבקעה. כ-72 שעות לפני תחילת המבצע הצבאי הוחלט במטה הכללי באופן בהול לשנות את שמו של מבצע "אורנים" ל"שלג".
בפקודת המבצע מתבררים היעדים שעד עתה היו חסויים. "הממשלה החליטה להטיל על צה"ל את המשימה להוציא את כל יישובי הצפון מטווח האש של הטרוריסטים המרוכזים - הם ומפקדותיהם ובסיסיהם - בלבנון, ובעת ביצועה אין לתקוף את הצבא הסורי אלא אם הוא יחשוף את כוחותינו", נכתב במבוא לפקודה, ובה הודגש: "מדינת ישראל מוסיפה לשאוף לחתימת חוזה שלום עם לבנון העצמאית תוך שמירת שלמותה הטריטוריאלית". התוכנית כללה תקיפה מדורגת בשלושה שלבים ובסיוע מהאוויר ומהים, לתפיסת גשר ה"זהרני", כיתור העיר צור, השתלטות על מרחב "ליטאני" וה"אוואלי" ושליטה על מרחב ה"פתח-לנד". כמו כן, בוצעה הטעיה ממזרח לגשר "חרדלה" (ציר דמשק-ביירות) והכשרת הציר לתנועת שאר הכוחות הלוחמים.
ב-29 בספטמבר 1982 יצאו כוחות צה"ל מביירות והמלחמה הסתיימה באופן רשמי. המלחמה אמנם הצליחה להביא להגליית תשתית אש"ף לתוניסיה, אך לא הצליחה להוציא את הצבא הסורי מלבנון. עם סיום המלחמה הוקם ארגון חיזבאללה והוא מילא את החלל שנוצר בדרום לבנון אחרי יציאת הפלסטינים. 654 חיילי צה"ל נהרגו במהלך מלחמת לבנון ו-1,216 חיילים בשנים 2000-1982, השנה שבה יצא צה"ל מרצועת הביטחון.