ארט גרפונקל: שילוב של רגש וקלישאה
הבחירה בבמת איצטדיון בלומפילד הרגישה בומבסטית מדי לביצועיו של ארט גרפונקל, אפילו כשאירח את בנו על הבמה. ועדיין - קולו העדין והמרגש של הזמר בן ה-73 קנה את הקהל, כשביצע את כל הלהיטים האהובים, וגם כשהקריא כמה קטעי פרוזה תמוהים
בהופעה עצמה הזמר הוותיק שילב בין רגש לקלישאה, בין הענקת "קראוד פליזרס" - שירים שהקהל ציפה להם והצטרף בשירה בעיניים נוצצות ומחיאות כפיים נרגשות, לבין רגעי אגו שבהם הקריא קטעי פרוזה ממעטפות שעליהן הוא נוהג לשרבט כבר 30 שנה ממכתמיו, בעוד הקהל ממלמל במבוכה, או התפעם מכשרונו של בנו, כשהוא בדרך מעניק לעצמו מחמאה או שתיים. וכמובן, היחס הדואלי לפול סיימון, חברו הוותיק, יריבו הנושן והאיש שאחראי לכל כך הרבה מהרפרטואר שלו.
חובש כיפת חתונות רקומה, גרפונקל עלה לבמה ופתח בתפילה, שהתחלפה חיש מהר ב-"The Boxer", אחד השירים האהובים ביותר של הצמד שפרסם אותו, סיימון וגרפונקל. הגיטריסט טאב לאוון היטיב ללוות את גרפונקל עם הפריטה המפורסמת כל כך של השיר.
השיר הבא היה עוד בלדה יפהפיה של סיימון וגרפונקל, "April Come She Will", שזכה לביצוע עדין ונהדר. את גרפונקל ליוו לכל אורך הערב רק לאוון והקלידן קליף קרטר, והסטטיות של ההעמדה זכתה לניגוד בדמות וידאו ארט יפה שהוקרן מאחור. למעשה, הבחירה במקום בומבסטי כמו אצטדיון בלומפילד נדמתה מיותרת להופעה קאמרית שכזאת, והתעורר החשק לראות הופעה כזאת באתר מחמיא יותר, כמו אמפי שוני או קיסריה.
רלוונטי מעט יותר היה הקטע שבו סיפר איך בלימודי העברית שלו בגיל 8, לאחר ששמע את "אדון עולם" והתרשם מהמנגינות המינוריות ומהתקרות הגבוהות שבבית הכנסת, הוא חש שמצא את ייעודו.
גם בהופעה הזו, כפי שהבטיח במסיבת העיתונאים, העלה גרפונקל לבמה את בנו, ג'יימס ארתור ג'וניור, כשהוא מכריז "אני לא מאמין בנפוטיזם. אני כן מאמין שהוא אחד הזמרים הטובים בעולם. יותר טוב ממני, ואני די טוב". גרפונקל מארח את בנו בהופעותיו מאז היה האחרון בן חמש (זכורה לי ביקורת ארסית בקיו מגזין הבריטי שתאר את הפעוט הג'ינג'י כ"חסר כל אוזן מוזיקלית") ונעים לגלות שעם השנים קולו השתפר.
אחרי שנרגע מההתפעמות מבנו ("אני לא יודע איך להמשיך מכאן. איזה כשרון יוצא דופן יש לו"), התפנה גרפונקל לבצע את השיר המופלא "99 Miles", שהיווה עבורי את פסגת המופע. השיר, חידוש לאלברט המונד, זכה בידיו לביצוע עדין ושובר לב. גם כשקולו נשבר מעט בפזמון, זה רק הוסיף לדרמה הרומנטית הקטנה שהוא מגולל בשיר. את השיר "Bright Eyes" הציג גרפונקל בתור "שיר שהיה להיט בהרבה ארצות מלבד ארצות הברית". הלהיט זכה לביצוע מוצלח ומרגש.
אך המחמאות לקהל מתחלפות מהר לכעס, כאשר גרפונקל עוצר את "Kathy's Song" באמצע, מתקרב אל השורה הראשונה של הקהל ומסמן בכעס להחליש את קריאות מכשירי הקשר של האבטחה. "אני מנסה להתרכז ומשתגע מכל המכשירים האלה", הוא אומר ומתחיל את השיר מההתחלה.
הביצוע שלו, גם אם התבלבל באחת השורות ולא נסק במלוא כוחו בצלילים הגבוהים, הוכיח כי כוחו של גרפונקל עוד במתניו ובמיתרי קולו. הקהל הנרגש גמל לו בתשואות בעמידה ובאהבה רבה.
