עפרה התאוששה משבץ מוחי ורזתה 30 ק"ג
אחרי שעופרה שאבי לקתה בשני אירועי שבץ מוחי, היא איבדה את יכולת הדיבור שלה ועלתה 50 ק"ג. אבל גם ממעמקי הייאוש החליטה לא לוותר ונלחמה על החיים. היא רזתה 30 ק"ג בעזרתו של מאמן כושר ואפילו המשיכה ללמוד והיום מסייעת לאחרים. "כל ניצחון קטן היה ענק עבורי", היא אומרת
אנשים רבים שעוברים אירועים בריאותיים המלווים בנכות עולים במשקל. זה מה שעבר על עפרה שאבי, שעברה אירוע מוחי שגרם לעלייה דרסטית במשקלה.
כשעופרה חגגה יום הולדת 50, לא נותרה עין יבשה. אחרי שני אירועי שבץ מוחי שפגעו קשות ביכולותיה המוטוריות וגרמו לעלייה של 50 ק"ג למשקלה ופגעו ביכולת הדיבור שלה.
ארבע שנים תמימות לא הצליחה עופרה, יועצת חינוכית בהכשרתה, להוציא קול מגרונה. אבל למרות הקול שנעלם והמשקל העודף, היא סירבה לוותר על החיים. היא פנתה לקלינאית תקשורת והחלה להתאמן בחדר כושר. לאט לאט מסך הערפל החל להתפזר והחיים החלו לחזור למסלולם.
עוד כתבות דיאטה מעוררות השראה
ממידה 42 למידה 34 בשנה. השינוי של סול
חצי בנאדם: איך מיטש רזה 34 ק"ג בשנה?מ-160 ל-70 ק"ג בלי ניתוח. הסיפור של איריס
"כשתקף אותי השבץ הראשון הרגשתי שאלוהים משחק איתי. יחד עם זאת, הרגשתי גם שאין לו סיכוי לנצח אותי״, אמרה עפרה בין אימון אחד למשנהו בחדר הכושר אותו היא מכנה ״זירת ההתאוששות שלי".
היא החליטה להוכיח שהיא יכולה להתמודד עם כל דבר שיקרה לה. "סירבתי להשלים עם המצב שאני נכה, וסירבתי להשלים עם זה שלא אוכל לדבר. ידעתי שיהיה מי שילמד אותי ללכת ויש מישהו שיוכל ללמד אותי לדבר. ככה עסקתי בכל זירה בנפרד וכל ניצחון קטן שהשגתי הוא בעצם ניצחון ענק".
"פתאום לא יכולתי לזוז"
השבץ הראשון הגיע בשנת 99. "הייתי בת 37 והבן שלי ביקש שאכין לו שוקו והרגשתי שאני לא יכולה לזוז", מספרת עופרה. "בעלי נכנס לחדר וראה שאני בוכה ולא זזה. הבנו שמשהו קרה לי.
"בדיעבד נזכרתי שגם תוך כדי שינה הרגשתי שהרגליים שלי התקשו מאוד אבל לא ייחסתי לזה חשיבות". היא אושפזה לשבועיים בבלינסון, ומשם עברה לבית לוינשטיין.
בלוינשטין אושפזה כחודש, והתחילה טיפולי יום. אחר שנה וחצי כשניכר היה שהיא בדרך לריפוי מלא, המכה נחתה שוב ועופרה לקתה בשבץ בשנית. "התכופפתי והרגשתי שהכל נופל עליי. נחת עליי שיתוק שהלך וחזר לסירוגין עד שהפך לקבוע".
הפעם המצב היה הרבה יותר גרוע. מהשבץ השני היה הרבה יותר קשה להתאושש. "ארבע שנים לא דיברתי, רק ביני לביני. אובדן הדיבור היה דבר הכי קשה. אבל החלטתי להילחם, ונלחמתי״.
"זירת הלחימה המרכזית מבחינתה הוא חדר הכושר אנרג'ים ומי שליווה אותי בכל התהליך ועד לפריצת הדרך שעברתי, הוא מאמן הכושר, חיים הרשקוביץ, שעם השנים הפך לשותף וחבר למסע".
"היא אחת הנשים הגיבורות שהכרתי" אומר הרשקוביץ. "היא לא יכלה לעשות פעולות פשוטות ולא יכלה להזיז את פלג הגוף הימני. אפילו בדברים בסיסיים כמו לבישת חולצה באופן עצמאי, היא התקשתה".
הם התחילו בתהליך שהמטרה שלו היתה שיפור היכולות המוטוריות של עפרה. "חיזקנו את שריריה ואת מערכת השלד תוך שילוב של פעילות אירובית כמו ריצה ונסיעה באופניים במטרה להוריד במשקל.
"השיפור שלה היה עקבי ומרשים ובא לידי ביטוי גם בשיפור הקשיים המוטוריים וגם במשקל". תוך כדי האימונים היא רזתה 30 ק"ג, האימונים הפכו עבורה לדרך חיים, מה שהשפיע מאוד על הבטחון שלה. התהליך היה ארוך והצריך סבלנות רבה.
בנוסף, בשיפור במישור הפיזי הוביל את עפרה לפריצות דרך והתפתחות בשאר תחומי החיים. היא החלה לעסוק בפיסול בעיסות נייר, והציגה בתערוכות ברחבי הארץ והמשיכה ללמו לתואר שני באומנות. "בימים אלו אני עושה דוקטורט בטיפול באומנות עם דגש על נכים ובמקביל אני מתנדבת במרכז לנכים הנקרא 'אתגר'", היא אומרת.
"אל תוותרו גם אם המצב נראה בלתי אפשרי"
הרשקוביץ מציע דרכים להתמודד ולהתעקש, גם כשהמצב נראה אבוד.
אתרו מעגלי תמיכה. אם זה המשפחה, החברים, עמיתים לעבודה, חשוב לגייס לתהליך כזה כמה שיותר מעגלי תמיכה ובכל מעגל אנשים שיתנו אוזן קשבת ויעודדו. בתהליך כזה חשוב לקבל ליווי של מאמן מקצועי - מצאו אדם אחד שאתם יכולים לסמוך עליו הן ברמה החברית המנטלית והן ברמה המקצועית.
התמידו איתו בתהליך. מאמן אישי יוצר מחויבות ומסגרת ויכול מאוד לעזור לתהליך, כמו כן חשוב שתהיה כימיה טובה בין המתאמן והמאמן, הדרך תהיה רצופה במשברים וחשוב שיחד יעברו המאמן והמתאמן את המשוכות.
תמיד יש דרך. אל תוותרו אם קשה או אם המצב נראה בלתי אפשרי, כמו שלאחר פציעה או נזק בריאותי משמעותי, תמיד יש דרך ואפשר לשפר את המצב באמצעות ספורט ודרך חיים בריאה, עם האדם הנכון בדרך הנכונה, זה יעבוד.
אל תגזימו. מינון הוא סוד הקסם. הגוף והראש זקוקים לזמן הסתגלות. מומלץ להתחיל בצעד קטן, ולאט לאט להוסיף עוד ולאתגר את הגוף.
הציבו יעדים. בכל פרק זמן כדי להציב יעד ולאתגר את המתאמן להשתפר בכל פעם עוד קצת.
אל תשוו לאחרים. קל מאוד להשוות את עצמך לאחר, אם זה אדם שעבר פציעה או נכות או אם זה אדם בריא, עדין אין תועלת בלהשוות את מצבך למצב האחר, חשוב להתמקד בתהליך הפנימי שאתה עובר ולהתמסר אליו.