מדאיג: הישראלים כבר לא משתמשים בקונדום

בחן את עצמך: מה אתה עושה כשאתה נכנס לזוגיות חדשה?

1. מקיים יחסי מין עם קונדום, ורק אחרי ששני הצדדים נבדקו מורידים את הקונדום

2. מקיים יחסי מין עם קונדום, ורק כשהקשר הולך לכיוון רציני מורידים את הקונדום

3. מתחקר את בן הזוג לגבי ההסטוריה המינית שלו, ומחליט בהתאם

4. אם בן הזוג נראה לי נקי ומטופח, זה בסדר

5. פחחח! מי בכלל שם קונדום?

6. אחר

מזל טוב! אם סימנתם את תשובות 2-6 סימן שאתם משתייכים ל 91% מהאוכלוסיה. סקר חדש מצא כי רק 8.6% מהישראלים הולכים להיבדק לפני שהם מקיימים יחסי מין לא מוגנים עם בן זוג חדש. עוד נמצא במחקר כי נשים הן אחראיות יותר מגברים, כאשר מספר כמעט כפול של נשים (10.9%) לעומת גברים (6%) דואגות להיבדק לפני קיום יחסי מין לא מוגנים.

האחריות הזו נוטה לעלות ככל שעולה רמת ההשכלה (0% מבין בעלי השכלה תיכונית ומטה לעומת 11% בקרב אקדמאים) ולרדת ככל שעולה הגיל (20.6% מבני 18-24 לעומת 6.1% מבני ה-55 ומעלה). אולם שני שליש מהנשאלים לא רק שלא נבדקו, אלא שלמעשה לא השתמשו מעולם בקונדום עם בני זוגם, וזאת למרות הסכנה הקיימת בהידבקות במחלות מין.

נשים נבדקות יותר לפני קיום יחסי מין לא מוגנים(קרדיט: Shutterstock)

מי שאמר שזה לא יקרה לך?

למרות הגישה הרווחת לפיה "לי זה לא יקרה", אנחנו יודעים שיש ישראלים ש"זה קורה להם". לפי נתוני משרד הבריאות (נכון ל-2013) חיים בארץ 8,363 אנשים עם נגיף ה-HIV (חולים ונשאים), אם כי על פי הועד למלחמה באיידס מדובר במספר גבוה מכך, מאחר וכ-70% מהאנשים מעולם לא הלכו להיבדק. מידי שנה מתגלים בממוצע 429 נשאים חדשים, כאשר בין 30 ל-40 אחוזים מתוכם הם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים. וזאת מבלי להתייחס לשאר מרעין בישין של מחלות המין.

אז אם קיימת סכנה מוחשית מדוע אנחנו לא משתמשים באמצעי מניעה? סקר לא מייצג שערכתי העלה מספר סיבות עיקריות שבגללן אנחנו מקיימים יחסי מין לא מוגנים. סיבה נפוצה שצוינה היא ש"קונדום זה פחות כיף", שזה אמנם נכון, אבל גם מחלות מין הן לא טיול בפארק, אז למה בכל זאת? אלמנט נוסף שעלה, אצל נשים וגברים כאחד, הוא רציה חברתית. "אמרתי לו מאמי חייבים גומי... אז הוא ענה אני לא מסוגל עם גומי. וזה זרם כיף כזה והייתי כל כך בעניין".

הסיבה פעמים רבות קשורה לחוסר מודעות או לחוסר מחשבה בנושא, כפי שניסח בהומור אחד הנשאלים: "יש לעתים כשלים בזרימת הדם כך שהוא לא זורם באופן אחיד בכל האיברים ולמעשה יש דלילות שלו במוח. ואם כבר ירד הקונדום, ונראה שזה הולך לאנשהו, אז מה? עכשיו נחזור אחורה?".

אולי כדאי שתתחילו להגן על עצמכם(צילום: shutterstock)

אנו נוטים לעשות רציונליזציה לנושא ולמצוא טיעונים לוגיים להחלטה שאינה שכלתנית. כך למשל, אנו מניחים שניתן לסמוך על בן זוגנו ("אתה חושב שאתה מכיר אותה ובגלל זה אתה יודע מה יש לה ומה אין לה"), ונוקטים בחישוב והערכת סיכונים ("הנטיה שלי היא לבחור במישהו שאני יודעת שלא הזריק בחיים, ככה שהוא מראש בקבוצה שיש לה הרבה פחות סיכון". "העובדה שהטיפול היום באיידס הוא טוב מספיק שאפשר לחיות עם זה, מורידה את ההרתעה עבורי").

היום בו גיליתי שאני חיובי

מקרה של רציה חברתית שהוביל להידבקות, מתאר עומר (שם בדוי) בן 38, שקיים יחסי מין מוגנים עם מי שהיה בן זוגו באותה התקופה, וגילה שהוא חיובי ל-HIV. כך הוא מספר: "יצאתי עם בחור במשך חודשיים, והקפדתי לשכב איתו עם קונדום. פעם אחת הגעתי אליו, וברגע שנפגשנו הוא רצה לעשות סקס, אבל בגלל שהייתי רעב הצעתי שנדחה את זה לאחר כך והוא נעלב ממני".

"יצאנו וחזרנו מאוחר בלילה. הצעתי שנדחה את הסקס לבוקר כי הייתי עייף, אבל הוא התעקש ולחץ. אמרתי לו שישים קונדום והוא לא רצה, ובגלל שלא היה לי נעים להגיד לו משהו כי פחדתי שהוא ירגיש דחיה כמו קודם, התרציתי ושכבנו בלי קונדום. זאת היתה הפעם היחידה שעשינו את זה בלי קונדום".

"כחודש לאחר מכן הוא אמר לי שהוא לא מרגיש טוב והלך לרופאה להיבדק, והוא צריך לחכות שבוע לתוצאות. באותו רגע לא הבנתי על מה מדובר, זה דברים שרק בדיעבד אתה מקשר. נראה לי שהוא קיבל תשובה חיובית כי מאז לא שמעתי ממנו. כנראה שזה היה לו קשה מידי. חודש אחרי זה התחילה לי פריחה, חום גבוה, והקיבה שלי לא תפקדה. הרגשתי שאין לי שליטה על הגוף שלי, אז הלכתי להיבדק".

ביקשתי שישים קונדום והוא אמר שהוא לא רוצה(צילום: shutetrstock)

דיברת איתו כשגילית שנדבקת?

"חשבתי על זה ובהתחלה רק דמיינתי איך אני חונק אותו, ואז שאלתי את עצמי לאיזו תשובה אני מצפה ממנו, וגיליתי שזו היתה אך ורק האחריות שלי. אם אתה חושב על זה לעומק, אתה מגלה שהמחויבות שלנו היא לשמור על הגוף שלנו ולהתנהג אליו יפה. שמתי אותו לפניי, ואין לי מה לבוא אליו בטענות. אני לא יכול לקחת אחריות על אדם אחר, רק על עצמי".

איך העובדה שאתה חיובי ל-HIV משפיעה על הקשרים הנוכחיים שלך?

"אחרי שגיליתי לא רציתי בהתחלה לעשות דבר, לא קשר רומנטי ולא סקס. מה שקרה היה מבחינתי סוג של בגידה, כי אתה סומך על מישהו, ולמרות שכוונתו בטח לא היתה להרע לי ככה זה יצא. אז לא יכולתי לתת אמון באנשים והמחשבה שמישהו יגע בי עוררה בי רגשות שליליים בהתחלה. היום חזרתי לחפש קשרים עם אנשים, אבל ברגע שאתה אומר שאתה נשא זה מוריד לך 95% מהאופציות. אני אומר על ההתחלה, כי מן ההגינות ומה שראוי זה לתת לאדם שמולך את האופציה לבחור. אני לא יכול לקחת החלטות כאלה עבור אנשים אחרים. אבל זה מרתיע אנשים רבים, ללא ספק".

מה היית עושה היום אחרת?

"מתעקש. יש זילות ביחס לגוף, אנשים מוכנים לשכב בלי קונדום ובלי מחשבה מעמיקה על ההשלכות של זה. תרופות הן לא הפתרון לשום דבר. כל בוקר ב-7 אני מכניס שלושה סוגים של רעלים לתוך הגוף שלי כדי להשאיר את המערכת פועלת. אתה חושב שאתה לוקח כמה כדורים והכל בסדר, אבל הגוף הוא יחידה אחת מורכבת ואי אפשר להפעיל לחץ במקום אחד בלי לחשוב שיהיו השלכות במקום אחר".

למה הם לא נבדקים?

השיחה עם עומר מעלה שאלה מהותית: מדוע זוגות בתחילתו של קשר לא הולכים להיבדק? אם "קונדום זה לא כיף", מדוע לא להקטין את הסבירות להידבקות דרך בדיקה משותפת, שתאפשר קיום יחסי מין ללא קונדום וללא חשש? נעם מסטבוים, עובדת סוציאלית של הועד למלחמה באיידס, הסכימה לשפוך אור על הסוגיה: "סיבה אחת בגללה אנשים לא נבדקים היא בגלל סטיגמה, גם לגבי ההליכה להיבדק וגם לגבי החיים עם HIV".

"אם בתחילת הזוגיות האישה אומרת לבן זוגה 'בוא נלך להיבדק', הוא יניח שהיו לה הרבה פרטנרים, או לחילופין - שהיא מניחה שהיו לו הרבה פרטנרים או שהיא לא מאמינה לו. זה שיח לא קל בתחילת מערכת יחסים, וצריך פתיחות מסוימת כדי לבוא ולהגיד דבר כזה. יותר קל לנו לעשות סקס מלדבר על סקס. בנוסף, קיימת סטיגמה לגבי המחלה: מה אם אגלה שיש לי? איך תושפע מזה מערכת היחסים שלי? אנשים פוחדים להיבדק ולדעת את התוצאות".

"סיבה שניה היא הערכת סיכון לא נכונה של 'לי זה לא יקרה'. עצם הבדיקה היא לקיחת אחריות אישית על דברים שעשיתי, להודות שעשיתי פעולה של יחסי מין לא מוגנים שיש בה סיכון מסויים. עצם זה שאני נבדק אומר שאני מסתכל על ההתנהלות שלי ולוקח עליה אחריות וזה לא פשוט. זה מאיים ולא נח".

האם הנכונות ליחסי מין לא מוגנים תלויה באופן שבו אנחנו תופשים את בן הזוג?

"יש כל מיני תפישות, כמו 'הוא לא נראה לי אחד שמזדיין הרבה', 'ידעתי שלא היו לו הרבה בנות זוג לפני'. מאיפה הידיעה הזאת? יש דברים שאולי לא ידוברו בשלבים כל כך מוקדמים במערכת היחסים. גברים לא רואים נשים כקבוצת סיכון, כי עבור גברים לחשוב שאולי בת הזוג שלי היתה עם גברים אחרים לפני זה מאיים יותר מהמקרה ההפוך".

"בנוסף, הבחירה בבן זוג מרקע דומה, אמין, נראה בריא, גורמת לי להאמין שהוא שלילי ל-HIV. אנחנו חושבים שדברים מסויימים לא רלוונטיים לבן הזוג שלנו, והיינו רוצים להאמין שהוא היה מיידע אותנו אם הוא היה חיובי, אבל מרבית ההדבקות הן ע"י אנשים שלא יודעים בכלל שהם חיים עם HIV, ולכן בני זוג צריכים לבוא להיבדק יחד כבר בתחילתו של קשר חדש".

יש הבדל בהתייחסות לנושא בקרב סטרייטים לעומת גייז?

"קבוצת הסיכון הכי גדולה, חד משמעית, היא גברים ששוכבים עם גברים. יש יותר יחסי מין מזדמנים בקהילה הגאה מאשר אצל הסטרייטים ולכן הסיכון עולה. אבל בקהילה גם הרבה יותר קל לדבר על זה. סטרייטים פחות יוצאים מהארון עם HIV, ולמרות שיש הרבה הם פחות משתפים. ככל שזה יותר מדובר ואתה מכיר יותר אנשים שחיים עם HIV, אתה רואה שאפשר לחיות עם זה ופחות תפחד לבוא להיבדק. כשסטרייטים ירגישו יותר נח לשתף תעלה הניראות, ותרד הסטיגמה".

לא נבדקתם עדיין? הועד למלחמה באיידס מפעיל בדיקות אנונימיות. מוזמנים!