MSN - האם זו ההתקפה הטובה בהיסטוריה?
מסי, סוארס וניימאר התחברו העונה בצורה מושלמת וקבעו שיא משותף של 122 שערים. אחרי שהשלישייה הזו הובילה את ברצלונה לטרבל, הגיע הזמן להשוות אותה לכמה מחוליות ההתקפה הגדולות אי-פעם
כשניימאר הבקיע את השער השלישי של ברצלונה בגמר ליגת האלופות בשבת שעברה בברלין, עמוק בתוך תוספת הזמן, הסתיים המשחק מול יובנטוס והסתיימה גם העונה המדהימה של בארסה. עונה של שיאים והישגים שידובר בהם עוד שנים רבות.
הזכייה בליגת האלופות שמה את החותמת על הזכייה השנייה של ברצלונה ב"טריפלטה" (התואר המשולש – אליפות, גביע וגביע האלופות), אחרי שעשתה זאת בראשונה ב-2009. אף קבוצה לא עשתה זאת מעולם. מעבר לכך, שלישיית החוד הקטלנית, לאו מסי, ניימאר ולואיס סוארס, שזכתה לכינוי MSN, סיימה את עונת 2014/15 עם מאזן מדהים של 122 שערים. וגם זה הישג היסטורי. לא רק שמדובר בשיא מועדון ובשיא ספרדי, הנתונים הללו מעלים את השאלה: האם חזינו העונה בשלישיית ההתקפה הטובה בהיסטוריה?
התשובה לשאלה לא פשוטה, בעיקר משום שקשה מאוד להשוות בין שחקנים וקבוצות מדורות שונים. כפי שהדיון בשאלה מי היה גדול יותר, פלה או מראדונה, עדיין פתוח, כך גם השאלה הזו תישאר כנראה ללא תשובה מוחלטת. לפחות בשנים הקרובות. חייבים לזכור שמדובר בסך הכל בעונה הראשונה שמסי, ניימאר וסוארס משתפים פעולה. כדי לקבל תשובה שלמה יותר נצטרך להתאזר בסבלנות. כפי שזה נראה כרגע, אין שום סיבה שהטריו הזה לא ימשיך להבקיע ולבשל האחד לשני, ולשלישי, עוד כמה שנים טובות.
מה שבטוח, ההצלחה המסחררת של ברצלונה העונה הושגה בעיקר הודות ל"שילוש הקדוש" החדש הזה. לא במקרה רבים מכלי התקשורת בספרד כבר מכנים את הקבוצה הנוכחית ה"טרי טים".
מי שמכיר את ההיסטוריה של המועדון זוכר בוודאי שהקבוצה אותה אימן יוהאן קרויף בתחילת שנות ה-90, וזכתה בגביע האלופות הראשון ב-1992, נקראה ה"דרים טים". הקבוצה אותה אימן פפ גווארדיולה וזכתה פעמיים בגביע האלופות, ב-2009 וב-2011, כונתה "פפ טים", בשל הדומיננטיות האדירה של המאמן. עכשיו, עם כל הכבוד ליתר שחקני הקבוצה ולמאמן לואיס אנריקה, הסיפור הגדול והמרכזי הוא ה-MSN. ולכן הכינוי "טרי טים" – הקבוצה של השלושה – יותר ממתאים.
175 שערים הבקיעה ברצלונה העונה בכל המסגרות, ורק 53 מהם הובקעו ע"י שחקנים אחרים. כלומר, מסי, ניימאר וסוארס אחראים על כ-70 אחוז מהשערים. ואם מדברים על ליגת האלופות בלבד, הרי שהשלישייה כבשה 27 מ-31 השערים – 87 אחוזים. רק איבן ראקיטיץ' (עם שני כיבושים, כולל השער הראשון בגמר), ג'רארד פיקה וסנדרו ראמירס הבקיעו העונה בצ'מפיונס חוץ מהשלישייה...
את שיא המועדון שברו השלושה כבר בחודש אפריל. עד אז החזיקו בשיא מסי, סמואל אטו ותיירי הנרי, שבעונת 2008/9 כבשו ביחד 100 שערים. אבל ה-MSN לא הסתפקו בכך, וחודש לאחר מכן שברו גם את השיא הספרדי, אותו קבעה ריאל מדריד בעונת 2011/12. כריסטיאנו רונאלדו (60 שערים), קארים בנזמה (32) וגונסאלו היגוואין (26) כבשו אז ביחד 118 שערים, הישג שנראה היה שיחזיק מעמד הרבה מאוד שנים.
אבל לא חלפו להם אלא 3 שנים, והשיא שופר ב-4 שערים, וזה עוד אחרי שלואיס סוארס החמיץ את החודשיים הראשונים של העונה בשל השעייתו המפורסמת ולא שותף ב-11 משחקים. אם הוא היה מתחיל את העונה כרגיל, אין כמעט ספק שהמספר היה גבוה יותר.
סוד ההצלחה של השלישייה העונה נעוץ בשיתוף הפעולה הנדיר שהתפתח בין מרכיביה. למרות שכל אחד מהם הוא כוכב-על בפני עצמו וכל אחד מהם הוא הסופרסטאר הכי גדול בנבחרת הלאומית שלו, בקבוצה הם מפרגנים כל העת זה לזה, מה שבא לידי ביטוי בבישולים ההדדיים. לא פחות מ-40 מבין 122 השערים – שליש - הובקעו מבישולים משותפים. אז נכון שניימאר מבשל באופן יחסי פחות משני עמיתיו, אבל מסי וסוארס הגיעו למספרים אדירים העונה בכל מה שקשור לבישולים, יותר מאשר אי פעם בעבר בקריירות שלהם.
ככה זה נראה במספרים
מסי – 58 שערים ב-55 משחקים: 43 בליגה, 10 באלופות, 5 בגביע.
ניימאר – 39 שערים ב-53 משחקים: 22 בליגה, 10 באלופות, 7 בגביע.
סוארס – 25 שערים ב-42 משחקים: 16 בליגה, 7 באלופות, 2 בגביע.
בישולים:
מסי לניימאר – 13
מסי לסוארס – 5
סוארס לניימאר – 9
סוארס למסי – 8
ניימאר למסי – 5
ניימאר לסוארס – 0
כמובן ששיתוף פעולה ופירגון שכאלה לא יכולים היו להתרחש אלמלא השלושה מצאו ביניהם שפה משותפת גם מחוץ למגרש. זה לא סוד שהם חברים אמיתיים ונהנים כל אחד מההצלחה של השניים האחרים. אז כן, ברור שאם נבחרות ארגנטינה וברזיל ייפגשו בקרוב במסגרת הקופה אמריקה, ב-90 הדקות על המגרש מסי וניימאר יישכחו מהחברות שלהם, אבל זה יהיה אך ורק למשך המשחק.
ראינו העונה את מסי מוותר על פנדל במשחק מול קורדובה, רק כדי שניימאר המתוסכל, שלא כבש לפני כן באותו משחק, יבקיע. ומול לה קורוניה, כשהברזילאי היה מול שער ריק ויכול היה להבקיע, הוא מסר למסי, שעדיין ניסה לזכות בתואר מלך השערים של הליגה.
לכולם גם ברורה ההיררכיה הפנימית בין השלושה. מסי הוא מעל כולם, ניימאר במקום השני וסוארס, "הילד החדש בשכונה", נמצא במקום השלישי בדירוג הפנימי. כולם מבינים זאת, כולם מקבלים את המצב – וכולם גם יודעים שברגע שמישהו ינסה לערער על הסדר הזה, האידיליה יכולה להתפרק כהרף עין.
בעונה שעברה, ועד אמצע העונה שזה עתה הסתיימה, כולם דיברו על שלישייה אחרת, ה-BBC. בנזמה, גארת' בייל ורונאלדו שיחקו נפלא ביחד במדי ריאל מדריד, כבשו בלי הפסקה והגיעו למספרים אדירים. את העונה שעברה הם סיימו עם 97 שערים (רונאלדו 51, בנזמה 24 ובייל 22). העונה רונאלדו כבש 61 שערים, אבל בנזמה (22) ובייל (17) כבשו פחות, עברו פציעות, והסך הכל שלהם הגיע ל-100 שערים. הישג מרשים, ועדיין רחוק ב-22 שערים מהסך של הטריו מברצלונה.
עם כל הכבוד ל-BBC, ויש כבוד, אין מחלוקת לגבי העובדה שה-MSN זו כרגע שלישיית ההתקפה הטובה בכדורגל העולמי. אבל איך מסי, ניימאר וסוארס עומדים בהשוואה לשלישיות הגדולות מן העבר של הקבוצות? למרות שלא מדובר בהשוואה מדעית, והיו התקפות נפלאות נוספות, הנה כמה מהשלישיות הגדולות בהיסטוריה של הכדורגל, למעט אלו שכבר הוזכרו קודם לכן.
אלפרדו די סטפנו, פרנץ פושקאש ופאקו חנטו (ריאל מדריד, 1964-1958)
ריאל מדריד של סוף שנות ה-50 נחשבת בעיני רבים לקבוצה הטובה בהיסטוריה, גם משום שזכתה 5 פעמים ברציפות בגביע אירופה לאלופות, בין 1956 ל-1960. השיא היה הניצחון 3:7 בגמר של 1960 מול איינטרכט פרנקפורט. פושקאש ההונגרי כבש 4 שערים ודי סטפנו הארגנטינאי הוסיף את 3 האחרים.
הם שיתפו פעולה במשך שש עונות וזכו גם ב-5 אליפויות, כשלצידם מככב הספרדי חנטו, שתיפקד בעיקר כ"קיצוני סופה" (רץ 100 מטר ב-11 שניות). חנטו היה שותף מלא למהלכים ההתקפיים, גם אם כבש מעט יחסית לשני הסקוררים האדירים שלצידו.
ג'ורג' בסט, בובי צ'רלטון ודניס לאו (מנצ'סטר יונייטד, 1969-1964)
מעולם לא הייתה בכדורגל האנגלי חוליית התקפה מרשימה ומלהיבה כמו זו של "השדים האדומים" בשנות ה-60 העליזות. בסט הצפון אירי היה גאון כדורגל, צ'רלטון האנגלי זכה במונדיאל ב-1966 ולאו הסקוטי היה גם הוא כוכב-על. השלושה זכו בכדור הזהב בזה אחר זה, לאו ב-1964, צ'רלטון ב-1966 ובסט ב-1968, השנה בה יונייטד זכתה בגביע האלופות. השלושה כבשו ביחד 665 שערים בקריירה והפכו את מנצ'סטר יונייטד לקבוצה האהודה בעולם באותה תקופה.
יוהאן קרויף, ג'וני רפ ופיט קייזר (איאקס, 1974-1971)
איאקס הייתה הקבוצה הטובה בעולם בתחילת שנות ה-70 וזכתה 3 פעמים ברציפות בגביע אירופה לאלופות. שני המנהיגים היו פיט קייזר ויוהאן קרויף, שניהלו ביניהם מאבק אגו אדיר. כשהשחקנים בחרו בקייזר כקפטן ב-1973, קרויף החליט לעזוב לברצלונה. ה"נקמה" הגיעה במונדיאל 1974, כשקרויף השפיע על המאמן ריינוס מיכלס שלא לשתף את קייזר בהרכב. ג'וני רפ הצעיר עלה לבוגרים ב-1971 ובעונתו השנייה כבש את שער הניצחון בגמר גביע האלופות מול יובנטוס.
דייגו מראדונה, קארקה וברונו ג'ורדאנו (נאפולי, 1988-1987)
נאפולי זכתה באליפות הראשונה שלה ב-1987, כשדייגו מראדונה וברונו ג'ורדאנו האיטלקי שיחקו בהתקפה. עונה לאחר מכן הצטרף גם החלוץ הברזילאי קארקה, ושלישיית החוד הנפלאה זכתה לכינוי "מה-ג'י-קה" (קסם) – ראשי התיבות של השלושה. ב-1988 מראדונה כבש 15 שערי ליגה וקארקה 12, אבל מילאן זכתה באליפות. ג'ורדאנו הבקיע בעיקר בגביע, 10 שערים בדרך לדאבל – לפני שעבר לאסקולי.
כריסטיאנו רונאלדו, וויין רוני וקרלוס טבס (מנצ'סטר יונייטד, 2009-2007)
מנצ'סטר יונייטד זכתה בגביע האלופות ב-2008 כשניצחה בגמר במוסקבה את צ'לסי של אברם גרנט בפנדלים. באותה עונה יונייטד זכתה גם באליפות, ולאלכס פרגוסון הייתה חוליית התקפה חלומית. רונאלדו כבש 42 שערים בעונה הזו, טבס הוסיף 19 ורוני הבקיע 18. עונה לאחר מכן יונייטד שוב זכתה באליפות, אבל הפסידה בגמר הצ'מפיונס לברצלונה, במשחקו האחרון של רונאלדו בקבוצה, לפני שעבר לריאל מדריד.
רומאריו, חריסטו סטויצ'קוב ומיכאל לאודרופ (ברצלונה, 1994-1993)
ה"דרים טים" של ברצלונה זכתה בגביע האלופות ב-1992 כשניצחה בגמר את סמפדוריה. סטויצ'קוב הבולגרי ולאודרופ הדני כבר היו בקבוצה, כאשר אליהם הצטרף ב-1993 הפנומן הברזילאי רומאריו. רק שנה וחצי שיתפו השלושה פעולה, אך התקופה הקצרה הזו לא תשכח לעולם ע"י אוהדי בארסה, ובמיוחד עונת 1993/4. רומאריו כבש 32 שערים, כולל שלושער מרהיב בקלאסיקו מול ריאל מדריד. סטויצ'קוב הוסיף 24 שערים ולאודרופ בעיקר בישל ועשה קסמים. העונה הסתיימה בנפילה גדולה, תבוסה 4:0 בגמר האלופות מול מילאן.
סנטוס, 1966-1960
ציון כבוד מיוחד מגיע להתקפה של סנטוס הגדולה, של השנים 1960 עד 1966. כאן לא מדובר בשלישייה אלא בחמישיית התקפה חלומית, שאין ברזילאי שלא שמע עליה, ואשר השמות שלה מתגלגלים על הלשון כמו שיר: דורבאל, מנגאלביו, קוטיניו, פלה ופפה. החמישייה הזו הוליכה את סנטוס באותן שנים ל-5 זכיות באליפות הפאוליסטה, 5 אליפויות ברזיל, 2 גביעי ליברטדורס ו-2 אליפויות עולם לקבוצות. הם שיחקו כולם ביחד ב-97 משחקים באותן שנים וכבשו באותם משחקים 314 שערים, ממוצע של למעלה מ-3 למשחק.