לקראת דו"ח האו"ם: צה"ל מרחיב החקירות הפליליות בחשד לעבירות ב"צוק איתן"
בשבוע הבא יוגש לישראל ולפלסטינים דו"ח ועדת שאבאס שבודק את הטענות כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה ברצועת עזה. בתוך כך, הפרקליט הצבאי הראשי הודיע כי הורה למצ"ח לחקור שלושה אירועים נוספים מהמבצע, מהם עלה חשד לשימוש לא חוקי בנשק נגד פלסטינים
כוננות "גולדסטון 2" בישראל: ועדת החקירה הבינלאומית לבדיקת אירועי מבצע "צוק איתן" (לשעבר ועדת שאבאס) צפויה למסור בשבוע הבא את הדו"ח שלה לחברות מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה וכן לישראל ולפלסטינים. לקראת פרסום הדו"ח הודיע אמש (יום ה') הפרקליט הצבאי הראשי כי צה"ל מרחיב את חקירותיו הפליליות נגד חיילים וקצינים בגין חשד לעבירות במבצע. הפרקליטות הצבאית הורתה למצ"ח לחקור שלושה אירועים נוספים שמהם עלה חשד לשימוש לא חוקי בנשק נגד פלסטינים על ידי חיילי צה"ל.
האירוע המשמעותי מבין השלושה נוגע למותם של תשעה פלסטינים שישבו בבית קפה בחוף הים של חאן יונס ב-9 ביולי אשתקד, ונהרגו מהפצצות של חיל האוויר. מצה"ל נמסר כי צוות בדיקה מטכ"לי, שבדק את האירוע בשל תלונות מצד גופים פרו-פלסטינים, מסר את ממצאיו לפרקליט הצבאי הראשי אלוף דני עפרוני ומהם עלה כי התקיפה בוצעה לפי החשד הסביר שלא בהתאם לכללים המחייבים את כוחות צה"ל.
אירוע חמור נוסף נוגע לירי האסור, לפי החשד, של לוחמי צה"ל לעבר מרפאה פלסטינית. סרן דימה לויטס ז"ל, מפקד פלוגה מחטיבת השריון 7, נהרג מאש צלף פלסטיני ב-22 ביולי יחד עם סרן נתן כהן ז"ל. חבריו של דימה, שלא יכלו לצאת להלווייתו בגלל המשך הלחימה ברצועה, החליטו כמחווה להנצחתו להפגיז עם טנקיהם את המרפאה הפלסטינית שממנה נפתחה האש שהרגה את לויטס יום קודם.
חבריו לנשק הגדירו את ההפגזה כמטח כבוד לזכרו של חברם לעבר המבנה שבו שהה הצלף הפלסטיני שהרגו. מפקד הגדוד של לויטס, סגן-אלוף נ', העיד בעניין והדברים פורסמו במגזין הצה"לי "ביבשה": "החלטנו לירות מטח פגזים לעבר הנקודה שממנה קיפח דימה את חייו, אבל לחיים יש קצב משלהם, ובדיוק בשנייה שלאחר מכן ירו עלינו חזרה".
החקירה השלישית נוגעת להכאתו של פלסטיני עצור תושב ג'וחר אלדיק, על ידי חיילי צה"ל. עוד נמסר בהודעה שהפיץ צה"ל כי הוחלט לסגור את תיק החקירה הפלילית ללא הגשת כתבי אישום בנוגע למותם של ארבעה ילדים בחוף הדייגים שליד נמל עזה, שכונה מתחם המשטרה הימית.
טרם התקבלה החלטה לגבי "יום שישי השחור"
בצבא אומרים כי בדיקת צילומים וסרטונים שתיעדו את התקיפה על ידי צה"ל וכן על ידי התקשורת הפלסטינית, לצד סירוב של פלסטינים עד ראייה להיחקר על ידי חוקרי מצ"ח, הובילו, בין היתר, להחלטה. עוד נמסר כי באותה תקיפה הופצצה מכולה שהכילה ציוד לחימה של חמאס, כשהילדים שנהרגו כלל לא זוהו, וכי בטרם התקיפה בוצע ירי אזהרה.בפרקליטות הצבאית החליטו עוד שלא לפתוח בחקירה פלילית בגין האירוע שבו נהרגו 15 פלסטינים בתקיפת בניין אל-סלאם בעיר עזה, בניין שבו שהה קצין ברמת מג"ד מהג'יהאד האיסלאמי. בנוסף, הוחלט שלא לחקור פלילית את האירוע שבו נהרגו שמונה מבני משפחת אל נג'אר בחאן יונס ששהו בקרבת חמ"ל צבאי של חמאס שבו שהו ונהרגו שניים מפעילי הארגון. באירוע זה, נטען בצבא, לא הייתה אזהרה מוקדמת לאזרחים לפני התקיפה באופן מכוון, בגלל שאזהרה כזו יכלה לפגוע בהצלחת המשימה.
"עד כה הועברו לבירור על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי טענות ביחס לכ-190 אירועים. מתוכם 105 אירועים כבר נבחנו והופנו לפצ"ר לשם קבלת החלטה", נכתב בהודעת צה"ל, "מתוך אירועים אלו, ביחס לשבעה אירועים החליט הפצ"ר על פתיחה בחקירה פלילית. חלק מן החקירות הללו עודן מתנהלות, חלקן הושלמו וממצאיהן מצויים בבחינה של הפצ"ר, וביחס לחלקן כבר התקבלה החלטת הפצ"ר.
"ביחס ל-19 אירועים נוספים החליט הפצ"ר על סיום הטיפול ללא פתיחה בחקירה פלילית. עשרות אירועים נוספים שעודם מצויים בשלבי בדיקה שונים על ידי המנגנון וממצאיהם יועברו אל הפצ"ר בהמשך. בנוסף, בעקבות טענות שהקימו על פניהן חשד סביר לביצוע עבירה פלילית ללא צורך בבירור על ידי מנגנון הבירור המטכ"לי, הורה עד כה הפצ"ר על פתיחה בחקירה פלילית ביחס ל-15 אירועים. מתוך החקירות הפליליות הללו, החליט הפצ"ר על סגירתן של שתיים ללא נקיטה בצעדים פליליים או משמעתיים".
עד כה החליט הפצ"ר להגיש כתב אישום בפרשייה אחת שבה היו מעורבים חיילי צה"ל בעבירות פליליות במהלך פעילות מבצעית בצוק איתן: ביזת אלפי השקלים מבית פלסטיני בס'געייה על ידי לוחמי גולני. עדויות הביזה נחשפו ב-ynet לפני כחודש. בנוסף, מאז סוף המבצע הוחלט לפתוח בחקירות פליליות שעדיין מתנהלות בגין שורת אירועים שבהם נהרגו עשרות פלסטינים בלתי מעורבים מאש צה"ל.
אחת ההחלטות הדרמטיות ביותר שעדיין לא התקבלו על ידי הפצ"ר נוגעת לשאלה אם ייחקרו קציני ולוחמי חטיבת גבעתי בגין תוצאות הניסיונות לאתר את סגן הדר גולדין ז"ל, במה שכונה אירועי יום שישי השחור ברפיח, והוביל למותם של לפחות כ-40 פלסטינים. הדעה הרווחת בקרב בכירים בצה"ל היא שהפצ"ר יימנע מפתיחת חקירה פלילית בפרשה, ולו בגלל הסערה הציבורית שנוצרה בחצי השנה האחרונה והביקורת בתוך הצבא נגד אפשרות שכזו.
התחקירים המבצעיים העלו פערים בנוגע לניהול הלחימה והבחירה לשלוח את הכוחות לאתר מנהרת טרור בזמן הפסקת אש, אך לא מצאו ירי למטרות שאינן היו יעדי טרור. יחד עם זאת, אמרו לאורך השנה האחרונה בפרקליטות הצבאית כי דווקא חקירות פליליות של מצ"ח וכן בדיקות יסודיות של צוותי הבדיקה המטכ"לים שהוקמו לטובת הפצ"ר – יהוו תשובה משמעותית מבחינת הדין הבינאלומי לטענות שיעלו נגד ישראל בטריבונלים דוגמת ועדת החקירה של הא"ום לבחינת אירועי צוק איתן.
גורם בצה"ל אמר כי "הפרקליטות עושה מלאכתה בנושא למרות לחצים הרבים המופעלים עליה מכיוונים שונים. אנחנו חייבים לברר הטענות שעלו נגד חיילי צה"ל במבצע קודם כל לעצמנו – אם נכונות הטענות שמקרים מסוימים חיילי צה"ל בזו ביזה, או ירו באזרח שנשא דגל לבן, המוסר שלנו מחייב שנבדוק את הדברים ונעשה צדק. ואם טענות אלה אינן נכונות, חשוב שנדע זאת ונוכל להזים את הטענות שיש".
עוד הוסיף הגורם כי "תהליך החקירה חיוני גם בהיותו המגן האחרון על חיילי צה"ל ומפקדיו בפני ערכאות שיפוטיות זרות, ובראש ובראשונה בית-הדין הפלילי הבינלאומי. בהתאם ל'עקרון המשלימות' המחייב ערכאות אלה, הן לא יפעילו את סמכות השיפוט שלהם אם מערכת המשפט בישראל ניהלה חקירה והליכים משפטיים עצמאיים וללא שיהוי. במובן זה, הביקורת המוטחת לעתים בפרקליטות הצבאית והניסיון להצר את פעולותיה, היא בבחינת לירות לעצמנו ברגל. טענות לאירועים חריגים שלא ייחקרו על-ידי הפרקליטות הצבאית, ייחקרו על-ידי התובעת של בית-הדין הבינל בהאג".
"החקירות - כלי הגנה לקצינים"
באופן רשמי הדו"ח עב הקרס של ועדת שאבאס יוצג בפני מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה רק ב-29 ביוני, אך כאמור הוועדה מתכוונת למסור אותו לצדדים בימים הקרובים. בישראל מעריכים כי מיד עם העברתו לפלסטינים הם יפרסמו את תוכנו כדי לנגח את ישראל. ישראל החרימה את ועדת שאבאס, לא שיתפה איתה פעולה וגם לא אפשרה לה להיכנס לשטח ישראל. עם זאת, אזרחים ישראלים - כגון, חיים ילין, גילה טרגרמן, אמו של הילד בן ה-4 דניאל ז"ל וגדי ירקוני - פנו לוועדה והעידו בפניה. גם עמותות ישראליות וארגוני זכויות אדם העבירו לוועדה מסמכים שמציגים את הצד הישראלי בעימות.ראש הוועדה הראשון, המשפטן הקנדי ויליאם שאבאס, התפטר בראשית חודש פברואר השנה לאחר שישראל הגישה נגדו תלונה שבה חשפה כי קיבל כסף מהרשות הפלסטינית בתמורה לכתיבת חוות דעת משפטית בנוגע להצטרפות הפלסטינים לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. את שאבאס החליפה חברת הוועדה, מארי מקגוואן דיוויס, שופטת לשעבר בבית המשפט העליון של מדינת ניו יורק ומי שעמדה בראש ועדת המעקב ליישום מסקנות דו"ח גולדסטון בשנת 2011. עוד חבר בועדה המשפטן הסנגלי דודו דיינה.
דיוויס נחשבת בישראל הרבה יותר מאוזנת כלפי ישראל. עם זאת, בישראל אין אופטימיות לגבי הדו"ח שלה ומעריכים שיכלול ההאשמות קשות כלפי ישראל, אך גם כלפי חמאס. הסיבה לחוסר האופטימיות היא כפולה: מצד אחד המנדט של הוועדה היה בעייתי מלכתחילה וקבע לוועדה מטרה: לחקור את פשעי המלחמה שביצעה כביכול ישראל. עצם העובדה שמשפטן כמו שאבאס ליווה את רוב עבודת הוועדה מטילה על ממצאיה צל כבד.
בכירים בישראל אומרים כי למרות ההאשמות הצפויות בדו"ח, מצבה טוב יותר מכפי שהיה בדו"ח גולדסטון וזאת כי יהיה קל לטעון שהוא נכתב בהשפעתו של שאבאס האנטי-ישראלי. בפרקליטות הצבאית אמרו הערב כי "חקירות מהימנות הן לא רק מצפן מוסרי ומשפטי, אלא כלי הגנה לקצינים להיות 'מנוקים' מכל חשד ולהימנע מצווי מעצר בינלאומיים באירופה, כפי שהיה לאחר המרמרה ומבצע עופרת יצוקה".
לפנייה לכתב/ת 
