שירת גדליה: הזמר שלא רוצה להיות שייך
הוא גדל כחרדי, עזב את הישיבה - והחליט לחיות תחת כיפה, אבל בלי הגדרות. כל שיר באלבומו של גדליה צועק משהו: החל מיחסי הורים וילדים, דרך כאב הבדידות - וכלה בהתנהלות החברה הדתית: "נדפק לנו השכל. אנחנו מקטלגים לפי חיצוניות. אנחנו ממש שונאים אחד את השני"
ובכל זאת, לאיזה זרם אתה שייך?
"אני שליש חרדי, שליש דתי ושליש חילוני".
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
במשך שנים נדד גדליה בין ישיבות חרדיות, ונפלט מהן בזו אחר זו. "הייתי לומד-תורה מתמיד", הוא אומר, "אבל לא אימצתי את המנטליות החרדית". בשלב שבו היה אמור להתחתן על פי הפרוטוקול החרדי, החליט לעצור את התהליך ולעבוד כמדריך בישיבת בני עקיבא "נחלים". משם נפתחה לו דלת לעולם חדש של אפשרויות. כיום, בגיל 28, הוא סטודנט לקולנוע – שלא נטש מעולם את אהבתו האמיתית: המוזיקה.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
"סרט לנשים בלבד" בפסטיבל סרטים בלונדון. צופים: "הדרת גברים"
למרות שלא למד את התחום בצורה מסודרת ואינו מנגן על אף כלי, גדליה כתב שירים למגירה וגם הקליט את עצמו עם לחנים שיצר. לפני כעשור החל להשתלב בעולם התקשורת (בין היתר כתב גם כאן, ב-ynet), ומהר מאוד גילה בקיאות יוצאת דופן בעולם המוזיקה היהודי על אגפיו: למן החסידי-מסורתי, ועד ליוצרים החילונים שהחלו משלבים במוזיקה שלהם יהדות וישראליות.
"האמת שלא עניין אותי לכתוב על מוזיקה, אלא על אנשים", גדליה מספר. "עניין אותי לראיין אנשי תרבות, אנשים מעניינים. חשפתי איך סבלימינל החליט להתחזק ולהתקרב לדת. לקחנו את זאב רווח למסע במוסררה. אחרי שכתבו ב'עולם קטן' נגד נסיעה לאומן, החלטתי לצאת לאומן ותיעדתי את המסע, כתבה שזכתה לשלל תגובות".
"יש המון יתומים עם זוג הורים"
אלבום הבכורה שלו מכיל מספר שירים שעוסקים בקשרי הורים וילדים. "הנושא קרוב לליבי", מודה גדליה, שמגדיר עצמו באתר שלו "ילד פנימיוֹת". "כילד לא ידעתי איך לתקשר עם ההורים ולספר מה אני מרגיש. הייתי בישיבה כי אבא שלי רצה. רק לאחרונה שאלתי אותו למה הוא שלח אותי לישיבה למרות שזה לא התאים לי, והתשובה שלו הייתה: 'אתה זרמת איתי'. פתאום נפל לי האסימון, והבנתי שאם הייתי מורד, הכל היה שונה".
אחרי הופעות שהוא נותן, ניגשים אליו לא פעם אנשים, ומנסים לברר מי האיש מאחורי המילים שחלקן עצובות במיוחד. כזהו למשל השיר "היה היה ילד", שמתחיל במילים: "היה היה ילד, טיפה מאוד רגיש / שלא אהב שאומרים לו, איך צריך להרגיש / הוא היה נורא שקט ולא מרד כשהתבגר / זה קורה במשפחות הכי טובות".
"אנשים נוטים לחשוב שרק ילדים יתומים או מוכים, או מי שהוריהם גרושים, סובלים", אומר גדליה, "אבל אסור לזלזל בכאב של ילדים במגזר שלא מוצאים את עצמם. הייתי מדריך נוער, ואתה לא תאמין עד כמה הורים עושים עוול לילדיהם בגלל שטויות, וגרוע מזה - בגלל דת".
"אני חושב שבדור הזה יש מלא יתומים עם זוג הורים, אולי אפילו בגלל קיומם של ההורים. מה שברור הוא שזה נושא שלא מטפלים בו כמעט. המסר שלי הוא בעיקר להורים ולנוער שלא מוצא את עצמו בעולמו והוא אשכרה גם יתום, כי הוא לא מחובר להוריו חרף העובדה שיש לו הורים... היש יתמות גדולה מזו?!"
בין אוף שימחעס - לעידן רייכל
כפי שגדליה מסרב שייקטלגו אותו על הרצף הדתי-חרדי, אי אפשר לקטלג את אלבום הבכורה שלו. הוא מכיל שירים שמבטאים את רגשותיו לאורך השנים, אבל הלחנים שונים מאוד באופיים. "הושיענא נא", למשל, הוא שיר קצבי סטייל "אוף שימחעס", ו"בא לי לחבק אנשים" יזכיר לרבים את ההגשה של עידן רייכל.
יש גם דואט מיוחד עם רואי לוי מ"שוטי הנבואה" - כאן בקליפ בבכורה - בשם "אנחנו לא בוכים: "ראיינתי אותו מספר פעמים", אומר גדליה, "הוא אהב את השיר, וכאשר הם התפרקו - הוא התפנה והסכים להקליט איתי".
חלק משיריו כבר זכו להשמעות ברשת ג' ובתחנות רדיו חרדיות, אבל גדליה החליט שלא לשווק את האלבום בעזרת חנויות המתמחות בתחום, אלא בעזרת האתר שלו, בו ניתן לשמוע את כל השירים, ובמקביל להזמין עותק של האלבום.
חתונה דרך טוקבקים
במקביל לכתיבה התרבותית, כיכב גדליה בסצינת הרווקים במגזר, וגם קיבל טור אישי ב"כיפה", שבו כתב בהומור על
חיי הרווקות במגזר. אף שהשכר לא היה בשמים, הרווח מהטור היה גבוה במיוחד, מכיוון שבעזרתו מצא את אהבת חייו.
"תמיד הייתה לי תדמית של אדם לא רציני", הוא אומר. "לא ידעתי איך אמצא בחורה שתאהב אותי עם המורכבות שלי. צעירה בשם הילה החלה להגיב בטוקבקים על הטורים שלי. התפתח בינינו דיאלוג, ובסוף גם הצעתי לה הצעת הנישואין דרך הטור".
גדליה תיעד בווידאו את תהליך החיפוש שלו אחר אהבה אמיתית, וכעת הסרט נמצא בשלב העריכה. "אנשים מתביישים לחשוף בפרהסיה את החולשות", הוא אומר בכאב אמיתי. "אנחנו תופסים את החלש כמעפן, אני החזק שמודה מה החולשות שלו".
