שנה למדינת דאעש: "אובמה זהיר מדי, ככה לא מנצחים"
בדיוק שנה עברה מאז מסע הכיבושים של דאעש, שבשיאו הכריז על הקמת "המדינה האיסלאמית" בסוריה ובעיראק. גם חיל האוויר החזק בעולם לא מצליח להכניע אותו, ומבקריו של נשיא ארה"ב טוענים: "הניסיון להימנע מפגיעה באזרחים עולה לנו במלחמה. אם לא נפציץ יותר, לא ננצח"
שנה מלאה בימים אלה למסע הכיבושים האדיר של דאעש בעיראק, שבמהלכו השתלט על שליש משטחה והכריז על הקמת "המדינה האיסלאמית", החליפות המוסלמית שאותה הוא רואה בחזונו. גם שנה אחרי שעלה ארגון הג'יהאד האכזרי לכותרות, ארה"ב ובנות בריתה עדיין מתקשות להחליש אותו באופן משמעותי.
בעודה מובילה את הקואליציה הבינלאומית נגד דאעש קראה וושינגטון לגלות סבלנות, אבל לפי שעה נראה כי היא טרם גיבשה נוסחה מוצלחת למיגור ארגון הג'יהאד שמחולל זוועות בסוריה ובעיראק, ושנהנה ממקורות כספיים משמעותיים.
האסטרטגיה של נשיא ארה"ב ברק אובמה - שילוב של הפעלת כוח מהאוויר לצד הזרמת יועצים וכלי נשק לכוחות המקומיים הפועלים נגד דאעש - אמורה הייתה לשים קץ להסתערות של דאעש ולהרוויח זמן לקראת מכה מכרעת שתגרום לג'יהאדיסטים לסגת. היו אמנם כמה ניצחונות צנועים על דאעש כמו למשל הצלתה של העיירה הסורית הנצורה קובאני מידיו ושחרור העיר תיכרית שמצפון לבגדד, אבל דאעש לא מראה שום סימן של היחלשות ובשבועות האחרונים כבש שטחים נוספים.
"אם להיות מציאותיים, האסטרטגיה שלנו כרגע היא להכיל את דאעש, ואני לא חושב שאנחנו מצליחים בזה", אומר דיוויד ברנו, גנרל בדימוס שהוביל את המאמץ המלחמתי של ארה"ב באפגניסטן. לדאעש לא חסרים כסף, נשק ומתגייסים, ואנשיו יודעים לנצל את המתח העדתי הקשה בין סונים לשיעים במזרח התיכון. "מדובר בארגון שנמצא במומנטום, הוא בונה את עצמו. יש לו כל התנאים להתרחב", אומר ברנו, כיום חוקר באוניברסיטה אמריקנית.
דאעש כבש בחודש שעבר את העיר רמאדי שבמחוז אנבר שבעיראק, תוך שהוא גובר על כוח עיראקי גדול בהרבה שגם זוכה לגיבוי מחיל האוויר החזק ביותר בעולם, זה של ארה"ב. ההישג הזה של דאעש היווה תבוסה אדירה לצבא עיראק ולקואליציה הבינלאומית בהובלת ארה"ב. למרות התבוסה, אובמה הבהיר כי הוא דבק באסטרטגיה שלו - זו השוללת כל פעולה קרקעית של חיילים אמריקנים.
כדי לסייע לעיראקים להשתלט על רמאדי אישר השבוע אובמה שליחת עשרות יועצים צבאיים אמריקנים למחוז אנבר. מבקריו ויריביו הפוליטיים דחו את הצעד הזה וטענו כי מדובר בצעד לא מספק שנועד לכישלון. נפילתה של רמאדי הגבירה את הקריאות להתערבות אגרסיבית יותר בלחימה, כזו שתערב גם כוחות מיוחדים אמריקניים שיישלחו לחזית וינחו יחידות עיראקיות והפצצות מהאוויר - מהלך שעלול להביא למלחמה נרחבת יותר מהאוויר לעלות בחיי אזרחים נוספים.
התומכים בהרחבת המבצע האווירי טוענים כי המבצע הנוכחי זהיר מדי, ומצטטים נתונים שלפיהם כ-75% ממטוסי הקרב חזרו ממשימות ההפצצה שלהם מבלי להטיל פצצות כלל. הם ציינו גם שמספר הגיחות להפצצות היה גבוה בהרבה במלחמות קודמות, כמו למשל בפלישה לאפגניסטן ב-2001 שבה הופל שלטון הטליבאן.
מפקד צבא צרפת מסכים: "בלוב התחקינו אחר מוקדי הכוח של קדאפי. על ידי תקיפת המרכזים האלה הצלחנו להפיל אותו, לא על ידי כך שהפצצנו 150 משאיות ביום", אמר הגנרל דניס מרסייר, "אם לא היינו עושים זאת - קדאפי עדיין היה שם היום".
עם זאת, המפקדים האמריקנים הזהירו מפני הפעלת כוח אווירי ללא הגבלות, מחשש שהרג מספר גדול של אזרחים ישחק לידי התעמולה של דאעש. אובמה
הדגיש שוב ושוב כי אף שארה"ב יכולה לספק תמיכה ולעזור בהפצצות, בסופו של דבר את המלחמה צריכים לנצח הכוחות העיראקיים - ולא האמריקניים.
כך או כך, גורמים רשמיים בארה"ב מודים בגלוי כי סיומה של המלחמה נגד דאעש לא נראה באופק, וכי המפקד העליון הבא של הצבא יצטרך להתמודד גם כן עם איום דאעש, שהתרחב כבר עד ללוב.
לפנייה לכתב/ת 
