20 אלף שקל פיצוי לעו"ד שהושמצה בפייסבוק

עורכת דין שהשמיצה את עמיתתה באוזני לקוח, בשיחה פרטית בפייסבוק, תפצה את העו"ד המושמצת בסכום של 20 אלף שקל. השופט קבע כי היא הכפישה את שמה הן כאדם והן כעורך דין, בצורה שיכולה הייתה לגרום לה גם לנזק מקצועי. השופט התייחס במיוחד לפרסום ברשת, וציין: "גם שיח חופשי באינטרנט אמור להיות מוגבל באופן שלא יפגע בשמו הטוב של אדם".

שתי עורכות הדין עוסקות בתחום המשפחה, ונפגשו לעתים בבית המשפט כשכהן מתמודדות בדיונים זו מול זו. בחודש מרס 2014, ניהלה האחת שיחות באמצעות הפייסבוק עם הלקוח של העו"ד האחרת, והשמיצה אותה ואת עבודתה. היא השתמשה בביטויים מעליבים וגם אחרי ששמעה שהעו"ד האחרת יודעת על הדברים שאמרה עליה, הוסיפה כי "לא כתבתי עשירית ממה שאני והסביבה המקצועית באמת חושבת עליה".

עורכת הדין הנפגעת תבעה מעמיתתה סכום של 200 אלף שקל. בדיון הודתה הנתבעת כי הדברים אכן נאמרו, השאלה המשפטית הייתה האם מדובר ב"לשון הרע" כהגדרתה בחוק, או שהדברים נכנסים בגדר "זוטי דברים", שעליהם חלות הגנות בחוק.

(צילום: Shutterstock)

הנתבעת טענה כי מדובר בשיחה פרטית שבעבר הייתה נערכת בעל פה וכלל לא מתועדת, כי מדובר בדברים נכונים (אמת דיברתי). לדבריה, "אין להלום מצב ששיחה בה גילתה הנתבעת את דעתה הכנה בפני ידיד, תהפוך לתביעה בגין איסור לשון הרע רק משום שתועדה". כן טענה כי למרות הדברים לא נגרם נזק לתובעת והאדם שעמו שוחחה המשיך והעסיק את התובעת.

השופט, נאסר ג'השאן, מבית המשפט השלום בקריות, קבע כי הדברים עולים לכדי לשון הרע. "עיון בטקסט מעלה... כהנה וכהנה ביטויים שכל תכליתם היא להציג את התובעת כעורכת דין ברמה ירודה אגב ייחוס תכונות שליליות לה, הן בתפקודה כעורכת דין המופיעה בבתי המשפט והן כאדם. נראה, כי הדברים עונים על הגדרת 'לשון הרע' בסעיף 1, שכן הרושם שנותר בלב השומע הסביר, לא כל שכן לקוח של התובעת, הוא שלילי", כתב השופט. "לאמור לעיל אוסיף, כי מלבד האמרות המכפישות, הרושם שמותיר המשפט אחרון של הנתבעת, לפיו לא אמרה עשירית ממה שהיא 'והסביבה המקצועית' חושבות על התובעת, מותיר בלב השומע (הקורא) רושם כי כל אשר נאמר הוא אך 'קצה הקרחון', דבר המגביר את עוצמת 'לשון הרע'".

השופט התייחס באופן מיוחד גם ליחסים בין חוק לשון הרע לעידן האינטרנט והוסיף כי חופש הביטוי ברשת אין משמעו מתן היתר

 להשמיץ: "מוצא אני לנכון לציין כי הכללים עתיקי היומין האוסרים על לשון הרע והליכת רכיל לא נס ליחם, הם שרירים וקיימים גם ברחבי הרשת, וחרף הזכות לחופש הדיבור - ממנה ניתן לגזור חירות לשיח חופשי במרשתת, ייתכנו מקרים שגם פרסומים אלה, בין אם מפורסמים ברשת החברתית, בין אם כ'פוסט' ובין אם בפורומים, יצמיחו עילת תביעה. גם שיח חופשי באינטרנט אמור להיות מוגבל באופן שלא יפגע בשמו הטוב של אדם".

השופט דחה את טענותיה של הנתבעת כי מדובר בזוטי דברים וקבע: "הנתבעת הכפישה את שמה של התובעת הן כאדם מן היישוב והן כעורכת דין אגב אמירת עובדות קשות על תפקידה כעו"ד והדברים עלולים היו לפגוע קשות במשרתה".

עם זאת דחה את התביעה לסכום של 200 אלף שקל שכן לדבריו מדובר במקרה אחד של הכפשה ולא במקרים רבים כפי שטענה התובעת.