כך המדינה מעודדת חד-הוריות לא לעבוד
18 אלף אמהות חד-הוריות זכאיות למזונות מהמדינה, אבל אלה מקוצצים עם צאתן לעבודה. "כאילו אומרים לי, אל תחיי", סיפרה אחת מהן. "המדינה בעצם אומרת שעדיף להיתמך בקצבאות", הסבירה אם נוספת. הצעת חוק ניסתה לתקן את העיוות, אך ועדת השרים פסלה אותה
"אחרי שהתמודדתי עם מכות מבן זוג אלים וביקשתי להשתקם הגיעה המדינה והנחיתה עליי מכה נוספת – רשויות הרווחה אמרו לי 'שבי בבית, אם תנסי לשקם את חייך ולצאת לעבודה, נעשה הכול כדי שלא תוכלי לשקם אותם'". כך אומרת דנה (שם בדוי), אם חד-הורית לשלושה בת 38, המנסה לשקם את חייה לאחר שהתגרשה מבעלה שנהג להכותה - כך על פי רישומי שירותי הרווחה.
דנה, שאחד מילדיה נכה בשיעור 100% המרותק לכיסא גלגלים, היא אחת מכ-18 אלף נשים חד-הוריות שזכאיות לדמי מזונות מהמדינה, אבל סובלות מקיצוץ מיידי בהם עם יציאתן לעבודה. "זה כאילו אומרים לי, אל תחיי. תגדלי לבד, ללא בן זוג, ילד נכה - ותשכחי מאיתנו", הסבירה.
מדובר באימהות שאינן מקבלות מזונות מבני זוגן לשעבר אלא מהביטוח הלאומי, בגובה ממוצע של כ-2,000 שקל בחודש. זאת לאחר שתובעים את הסכום מהאב וגובים אותו באמצעות ההוצאה לפועל.
אולם כיום יש עיוות משמעותי בחוק. במצב שבו חד-הורית הזכאית למזונות יוצאת לעבודה - מקצץ הביטוח הלאומי את דמי המזונות שהוא מעביר לה עד לביטולם המוחלט. על פי החוק, המדינה מתחילה "לקצץ" בתשלום כשהאם משתכרת יותר מ-600 שקלים: על כל שקל שהיא מרוויחה יותר מ-600 שקל מורידה המדינה 60 אגורות. במקרה שבו שכרה של האישה מגיע ל-6,000 שקל בחודש, היא לא זכאית עוד לדמי מזונות מהביטוח הלאומי כלל.
כך מעודדים יציאה לעבודה?
עלות הצעת החוק נאמדת ב-52 מיליון שקל, לפני שמחשבים את גביית הביטוח הלאומי מבני הזוג המסרבים לשלם מזונות. שיעור הגבייה עומד על כ-60%. "זה אבסורד מוחלט", אמרה דנה. "לאורך שנים ראשי המדינה מדברים על כך שצריך לעודד יציאה לעבודה. אבל דווקא מי שמבקש לעשות זאת נתקל בקיר ברזל, חוקי, של אטימות".
תמר, שתביא את סיפורה בפני משתתפי "ועידת הרווחה הראשונה של עיריית תל אביב" שתיערך בסוף החודש, מבקשת לתקן את "העוול הזה", כלשונה. לאחר שהצליחה לעזוב את בעלה ולמצוא עבודה, העביר לה הביטוח הלאומי קצבאות בגובה של 3,000 שקל לחודש, אבל כשמצאה עבודה קוצצו דמי המזונות שקיבלה בחצי. "המדינה בעצם אומרת לי שעדיף להיתמך על ידי קצבאות מאשר להתפרנס בעצמך. זה המסר שמעביר הביטוח הלאומי לאישה שכל רצונה הוא להשתקם ולבנות את חייה מחדש, אחרי שנים שהייתה במעגל האלימות".
לדברי מהרטה רון-ברוך, סגנית ראש עיריית תל אביב יפו ויוזמת ועידת הרווחה, "כמעט 20 אלף נשים בישראל מקבלות מסר ברור מהמדינה: עדיף לך להישאר בבית ולקבל קצבאות מאשר לפתח עצמאות וקריירה. זו תפיסת עולם שמקבעת את התלות בסיוע חיצוני ולא מאפשרת לפתוח בחיים חדשים. תמר וחברותיה ראויות להזדמנות שווה. הגיע הזמן שקצבאות יהיו תמיכה ולא אזיקים".
דנה סיכמה: "במשך שנים חייתי תחת פחד קבוע מהמכה הבאה. אבל כשיצאתי לעבודה התחלתי לפחד מהמכה שאקבל כשאפתח את מעטפת דמי המזונות המגיעים לי כחוק מהביטוח הלאומי. זה מצב שלא יכול להימשך".
היום דנה ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק המזונות של חברי הכנסת מאיר כהן ויאיר לפיד - ודחתה אותה. את ההצעה הגישו השניים לבקשת עמותת "ידיד" וארגון הקול הנשי. ההצעה ביקשה לשנות את מצבן של אימהות חד-הוריות ולפטור אותן מהקיצוץ ברגע היציאה לעבודה.
בממשלה הקודמת התחייבו לפיד וכהן כי הצעת החוק, שנכללה גם בהמלצות הוועדה למלחמה בעוני, תיושם בתקציב 2015. אך פיזור הכנסת הביא לגניזתה כמו יתר המלצות הוועדה (רובן נגנזו על ידי לפיד וכהן עצמם עוד בטרם ההחלטה על פיזור הכנסת).
לפיד וכהן מסרו היום בתגובה כי "אולי אם האמהות החד-הוריות היו חברות במרכז הליכוד אז ראש הממשלה היה מוצא זמן להקשיב להם. המאבק של האמהות החד-הוריות הוא אחד המאבקים הצודקים והוא מאבק כפול בין להיות האימא הכי טובה לבין להיות אשת הקריירה הכי טובה שמנהלת כל אישה בעולם המודרני. זה מאבק שהוא קשה פי כמה כשאת אם חד-הורית. ממשלת ישראל עושה הכל כדי למנוע מחד-הוריות להשתלב בשוק העבודה ולפרנס את ילדיהן בכבוד"
סמנכ"ל עמותת "ידיד" השותפה להצעת החוק, רן מלמד, אמר לפני שההצעה נדחתה כי "ההצעה היא תיקון עוול המונע מאימהות חד-הוריות שהן מפרנסות יחידות להשתכר שכר ראוי בלי שייפגעו מזונות ילדיהן".