המודיעין, הליווי המשפטי, והזהירות בהחלטת הירי. כך מסבירה ישראל את צוק איתן
במסגרת דו"ח המענה הישראלי למבצע צוק איתן, נחשף מסמך סודי של צה"ל, שמפרט איך פעלו הכוחות. המודיעין המפורט על כל מטרה, התנאים הנוקשים של המשפטנים שהיו צמודים לחיילים במטרה למנוע פגיעה באזרחים, ונקודות הציון של האו"ם על מטרות רגישות. וגם: כך ירה חמאס מריכוזי אוכולוסיה
מודיעין מדויק, התייעצות צמודה עם משפטנים ותנאים מחמירים שבהם מותר לתקוף: בתדריך שהתקיים אתמול (א') הסביר נציג הפרקליטות הצבאית כיצד צה"ל נהג במהלך מבצע צוק איתן בשנה שעברה, וההתלבטות שהייתה לגבי כל מטרה כדי למנוע פגיעה באזרחים. "אם עורך הדין אומר שזו לא מטרה חוקית, המפקד לא יכול לבצע את התקיפה ואי אפשר לערער עליו".
למסמך המלא - לחצו כאן
בתדריך שהתקיים אתמול במסגרת פרסום הדו"ח הישראלי
של משרד החוץ לפעולות שננקטו במבצע צוק איתן, נחשף בין השאר מסמך "סודי ביותר" של צה"ל שמציג לראשונה את תהליך ההפללה של מטרה במהלך המבצע. המטרה הייתה ביתו של איברהים אל שוואף, בכיר בזרוע הצבאית של הג'יהאד האיסלאמי בחאן יונס, ששימש גם כמרכז פיקוד ושליטה ומחסן נשק. המסמך מתאר את תהליך קבלת ההחלטות לפני התקיפה של הבית, אשר לווה על ידי משפטנים של צה"ל שאישרו את התקיפה לא לפני שהציבו שורה של תנאים.
המסמך כולל את המיקום המדויק של הבית ואפילו את הקואורדינטות. כמו כן הוא מתאר מי נוכח בתוך המטרה: המפקד הצבאי, המשפחה שלו ופעילים של הג'יהאד האיסלאמי. תיאור המטרה: חלק ממתחם מגורים, 23 על 23 מטר גודלו. המטרה היא מבנה בן קומה אחת בגודל 13 עד 13 מטר. כלי הנשק במטרה: רובי קלצ'ניקוב, צינורות מתכת, ציוד לייצור רקטות וכן רקטות גראד. אתרים רגישים באזור המטרה: אין אתרים רגישים ברדיוס של 100 מטרים. יעדי הפעולה: מתקפה של מטוס קרב והשמדת מחסן הנשק, תוך הימנעות מפגיעה באזרחים. תנאי המבצע (כפי שנקבעו על ידי המשפטנים של צה"ל): תצפית ומעקב בזמן אמת, מתקפה בשעת לילה, אזהרה אפקטיבית באמצעות נוהג 'הקש בגג'. שם המאשר (מחוק). בסופו של דבר התקיפה בוצעה – ובצילום נראו לאחר מכן פיצוצי משנה שמוכיחים את המידע המודיעיני שהבית אכן היה מחסן נשק.
"מבוסס על המשפט הבינלאומי"
סא"ל ד"ר ערן שמיר-בורר, ראש ענף בינלאומי במחלקת הדין הבינלאומי (דבל"א) בפרקליטות הצבאית, הציג את המסמך בתדרוך לכתבים. הוא גילה שזו הפעם הראשונה שצה"ל חושף מסמך שמראה את נוהל הפללת המטרות במהלך המבצע. "הנוהל הזה מבוסס על המשפט הבינלאומי. מטרת כל הצדדים שמעורבים בתהליך לכבד את החוקים. היו ב'צוק איתן' אלפי מטרות כאלו. תכננו מטרות לפני המבצע ובמהלכו, וכולן נכנסו לבנק המטרות. מצד אחד המודיעין סיפק לנו מידע ושכנע אותנו למה המטרה הזו - שנראית כמו בניין אזרחי - היא למעשה מטרה לגיטימית. במקרה הזה הבית היה מחסן נשק ומקום מפגש לתכנון מבצעי, שהפך אותו למטרה צבאית. הם סיפקו לנו מידע מה קורה מסביב למטרה וזה אפשר לנו לכבד גם את עקרון האבחנה (בין אזרחים לחמושים) וגם לשמור על עקרון המידתיות".
שמיר התייחס באופן כללי למלחמה בין צה"ל לחמאס. "זה עימות עם שחקן לא מדינתי שיוצר א-סימטריה בין מדינה שמכבדת את דיני המלחמה, לבין ארגון טרור. זירת המלחמה היא שטח אזרחי. תפסנו כמות גדולה של מסמכים שהצביעו על כך שזו הייתה האסטרטגיה של חמאס. הוא לימד את כוחותיו כיצד לפעול מתוך אוכלוסייה אורבנית כי קל להם לקפוץ בין הגגות ולעבור מתחת במנהרות. זה מראה על הדרך שבה הם ניהלו את הלחימה. חשפנו בסג'עייה מסמך – מדריך ללחימה בשטח בנוי - שבו נכתב שצריך למשוך את צה"ל כמה שיותר לתוך אוכלוסייה צפופה".
שמיר אמר כי בעזה היו אלפי אתרים שנהנו מהגנה מלאה. "הייתה לנו מפה עם אלפי מתקנים רגישים, שנצבעו בצבע תפוז, וכל הכוחות ידעו שזה אתר רגיש. המפה הזו עודכנה כל הזמן. קבענו נוהל שהאו"ם מספק לנו פעמיים ביום קואורדינטות של המקומות הרגישים והעברנו אותן לכוחות בשטח, כדי שידעו על כל האתרים. זו הפעם הראשונה שאנו חושפים את זה. 10 דקות מרגע שקיבלנו את המידע מהאו"ם - הוא ירד לכוחות בשטח".
"חמאס ניצל את המצב הזה", הוסיף שמיר, "הוא פרסם מסמך שקרא לתושבי השכונות שלא להתפנות ולא להקשיב לאזהרות של צה"ל. מי שהתפנה - קראו לו לחזור. בכמה מקרים חמאס הפציר באנשים להישאר בבית ובכך מנע מהם להתפנות".
"חמאס הסתיר את זהות ההרוגים"
אחת הסוגיות המרכזיות אחרי המבצע הייתה מספר הנפגעים ברצועת עזה, וכמה מהם אזרחים חפים מפשע. שמיר: "חמאס הורה להוציא כל סימן צבאי מגופות של מחבלים הרוגים כדי שלא ייספרו אותם כחמושים, וכדי להטעות ולשבש את מספר הנפגעים. ההנחיה שלהם הייתה שלא לפרסם שמות של מפקדים צבאיים שנהרגו. הם מאוד הצליחו להסתיר את זהותם של אנשים. הקמנו צוות מהמודיעין שעובד כבר תשעה חודשים והם עוברים שם שם ומנסים לאסוף חומר ממקורות שונים, כדי לקבוע את הזהות. המידע שאספנו, נכון לאפריל 2015 – הוא שלפחות 44 אחוז מההרוגים היו חמושים. 36 אחוז היו בוודאות אזרחים, שאין לנו אינדיקציה לגבי המעורבות בסכסוך. הנותרים הם גברים בני 16 עד 50, ואנו מנסים לצמצם, חלקם היו חמושים וחלקם לא", אומר שמיר.
"אני יודע שהטענה על מספר רב של אזרחים נועדה להוכיח שישראל פעלה בצורה לא מידתית", הוסיף שמיר, "אבל כעורכי דין אנו יודעים שלאנלוגיה כזו אין מטען משפטי. אם אתה רציני לגבי עקרון המידתיות אתה לא יכול לבחון מספרים כוללים, אלא לבחון כל תקיפה ותקיפה, להבין על מה התבסס המפקד בכל אחת מהפעולות, האם זה היה מוגזם או לא בהתאם לאיום. כך צריך לבחון את עקרון המידתיות".
מנכ"ל משרד החוץ דורי גולד אמר כי למידע שחשף צה"ל יש חשיבות רבה. "עד היום כל מכוני המחקר לא היו נגישים למידע הזה. הרבה מאיתנו מדברים על המוסר של צה"ל, יש לכם את זה בדו"ח של הגנרלים, אבל כאן זו ההוכחה, הערות השוליים והמידע האמיתי".
למה פרסמתם את הדו"ח רק עכשיו ולא חיכיתם לדו"ח האו"ם?
"סיימנו את העבודה ולא חיכינו. דו"ח ועדת החקירה של האו"ם אמור להתפרסם בסוף החודש אבל יש לנו אינדיקציה שזה אמור לצאת מוקדם יותר. לעתים משתפים בדו"ח הזה סוכנויות ידיעות, ארגונים, את הפלסטינים, וחשבנו שזה עלול לצאת החוצה. לכן החלטנו להקדים ולהציג את העמדה הרשמית שלנו".
כל סג'עייה אדומה
ישראל חושפת בדו"ח גם טבלה שכוללת את כל האתרים הרגישים שהכוחות התבקשו להקפיד על אי פגיעה בהם, כגון בתי חולים, בתי ספר, בתי תפילה, מתקני או"ם ועוד. בדו"ח יש הרבה מאוד צילומי אוויר של שכונות בעזה,
שמהן בוצע ירי מאסיבי לעבר ישראל של רקטות ומרגמות. כל נקודת ירי מסומנת בנקודה אדומה וישנם צילומים שבהם כל השכונה מכוסה באדום, כגון סג'עייה. בתמונות אחרות – מוצג הנזק לעורף הישראלי.
הדו"ח כולל גם מסמכים רבים שצה"ל תפס בצוק איתן. אחד המסמכים מוכיח את הניצול השיטתי והמכוון של בתי אזרחים ובתי מגורים למטרות צבאיות, לדוגמה, על ידי החבאת ציוד קשר ואנטנות ליד אנטנות טלוויזיה. במסמך אחר, שהוא מעין מדריך ללוחם תחת הכותרת "פקטורים להחבאה מוצלחת של נשק בבניינים", מפורט איך להחביא נשק בבתים וכיצד להשתמש בפריטים ביתיים להברחת נשק לתוך שכונות מגורים.
בעמוד 49 בדו"ח מפורסמת תמונה של הבית והמנהרה שדרכה נחטפה גופתו של סמל ראשון אורון שאול ז"ל. בדו"ח נכתב כי ב-20 ביולי, חמושים של חמאס חטפו את גופתו של שאול דרך מנהרה שמוקמה בשכונת סג'עייה. המנהרה כוסתה בשטיח בתוך חדר מגורים בבניין אזרחי.
לפנייה לכתב/ת 
