זה לא הכלור: לא תאמינו מה גורם לעיניים אדומות בבריכה

קיץ, בריכה, עיניים אדומות. המחזה הזה חוזר על עצמו כמעט אצל כל מי שרצה לשחות או קצת להשתכשך במים בבריכה השכונתית. אתם משוכנעים שהכלור אשם בצריבה בעיניים, אבל בדיקה בעמדת המציל תוכיח שרמת הכלור תקינה. מסתבר שהכלור באמת אינו האחראי לעיניים האדומות. אז מה הסיבה?

קראו עוד בנושא:

צפו: השיטה שבה שוחים ברצף - ללא מאמץ

אפשר להתחיל ללמוד שחייה לפני גיל 6?

שחייה בים הפתוח: איך מתמודדים עם הפחד?

בריכות שחיה הן למעשה אסלת שירותים כחולה ענקית. רבים מהמתרחצים משתינים בתוכה, כשידוע שהאזהרה שקיים נוזל שצובע את המים בתגובה לשתן – היא בסך הכל מיתוס שלא באמת קיים.

לא רק שתן עשוי לשחות יחד איתכם בבריכה, אלא גם חלקיקי צואה שמשתחררים מפי הטבעת של מבוגרים, או מהטיטולים החד פעמיים של הזאטוטים במים הרדודים.

הסכנה: השילוב בין השתן לכלור

השאלה הגדולה היא: עד כמה זה באמת מסוכן? חוקרים חישבו כי אם היו מכניסים לבריכת שחיה סטנדרטית כמות עצומה של מתרחצים, וכולם היו משתינים לתוכה, הקומפלקס שהיה נוצר בין השתן לכלור, כלומר ציאנוגן-כלוריד, היה גורם למותם מהרעלה המונית.

בריכה. קומפלקס שתן כלור(צילום: ג.ש. בינוביץ' בע"מ)

קומפלס השתן-כלור עלול ליצור חומר נוסף בשם טריכלוראמין, הגורם לגירוי בריאות. במחקרים של השנים האחרונות, עלה חשש שחומר זה עלול לגרום לאסתמה אצל ילדים. עם זאת, המחקרים בנושא עד כה היו לא חד משמעיים.

במימדים הטבעיים, השתן שבבריכה ודאי שלא יהרוג אתכם, אלא עלול לגרום לתופעות אלרגיה קשות, כמו קוצר נשימה, וצריבה בעיניים. הדרך היחידה למנוע זאת היא פשוט – לא להשתין בבריכה. 

דלקת בדרכי השתן כתוצאה מחיידקים צואתיים

למרות הכלור הידוע כמחטא טוב, עדיין שכיחות הדלקות בדרכי השתן גבוהה יותר בקרב שחיינים, ובמיוחד נשים. בשנים האחרונות גילו חלק מהחיידקים עמידות לכלור.

החיידקים מועברים למי הבריכה בעיקר על ידי מתרחצים המטילים את הפרשותיהם במים. כך, מתרבים חיידקים צואתיים או חיידקים מדרכי השתן המכונים "גרם שלילי" (כשהשכיח הוא "אי-קולי") ומדביקים מתרחצים אחרים. התוצאה היא דלקת הגורמת לתכיפות וצריבה במתן שתן. במקרים חמורים, מגיעה הדלקת גם אל הכליות, גורמת לעליית חום, חולשה, כאבים בחילות והקאות.

מה עושים? קשה להימנע מדלקת בדרכי שתן אם מי הבריכה מזוהמים. אולם אם חשתם את אחד הסימפטומים הכוללים חום גבוה, תכיפות או צריבה במתן שתן, חולשה או כאבי בטן - פנו לרופא שיבצע בדיקת שתן ויקבע האם יש צורך בטיפול אנטיביוטי.