הלילה של קרי / סיכום משחק מספר 5
במשחק אחד ובמהלך קסום אחד, העלה את עצמו ה-MVP של העונה לדרגה של הגדולים באמת. דייויד בלאט נאלץ בלית ברירה להיגרר אחר שיטת ה"סמול בול" ולברון ג'יימס ראוי להישג היסטורי. אפילו שאתם לא אוהבים אותו. שרון דוידוביץ' על הניצחון של גולדן סטייט שהושג בעזרת הצוות המסייע**
31 שחקנים בהיסטוריה זכו בתואר האישי המרשים ביותר בספורט הקבוצתי - ה-MVP של עונת ה-NBA. אך גם ברשימה זו יש מי שנבחרו לשחקן המצטיין, ומי שלקחו את זה צעד אחד קדימה. לפחות אחד.
הבוקר (ב'), בניצחון החשוב של גולדן סטייט על קליבלנד, ודווקא אחרי סדרה בינונית, היה זה המשחק בו סטפן קרי עשה בדיוק צעד שכזה. זה קרה עם הופעה אדירה של 37 נקודות (13 מ-23), 17 נק' ברבע האחרון והחשוב של העונה, ובמהלך קסום אחד.
7:47 דקות לסיום. לברון ג'יימס התשוש קבר שלשה בלתי אפשרית והעלה את הקאבס ל-79:80. ואז זה הגיע. קרי מול דלאבדובה, ההוא שאמרו שיכול לעצור אותו. קרי כדרר בין הרגליים במהירות, החזיר בהטעיית כתף זריזה ליד שמאל, העביר מאחורי הגב לימין, צעד אחורה מעבר לשלוש ושלח זריקה קשה בנפילה. רק רשת. סטפן קרי חזר להיות סטפן קרי. רק בגרסת הגמר.
מאותו רגע גולדן סטייט לא שמטה את היתרון. סדרה נפלאה הגיעה לפיק, כשהשחקן הטוב של העונה התמודד ראש בראש מול השחקן הטוב בעולם. קרב שהוכרע בסופו של דבר בצוות המסייע של קרי שכלל שבעה שחקנים, מול הצוות המסייע** של לברון שכלל 1-2 שחקנים.
הסמול נגד ישראל
ב-1984 יוסטון רוקטס בחרה ראשונה בדראפט את האקים אולאג'ואן. מפלצת בגובה 2.13 מ'. פורטלנד בחרה שנייה את סם בואי, 2.16 מ'. באותו לילה, איש לא התפלא שמייקל ג'ורדן, 200 ס"מ בלבד שיהפכו בעתיד ל"מייקל ג'ורדן", נבחר שלישי. כי זו הייתה הליגה. עולם ביג-מנים שהופכים לכלי הכי חשוב בכל קבוצה.
הבוקר, לשחקנים בגודל של אולאג'ואן או בואי לא היה מקום על המגרש. למעשה, במרבית הזמן השחקן הגבוה ביותר "התנשא" ל-2.05 מ' בזמן ש-8-9 גארדים התרוצצו להם, עם מה שנדמה היה כשתי החמישיות הנמוכות ביותר אי פעם יחדיו בגמר.
היה זה שיא מהפכת "הסמול-בול". סטיב קר דבק בשינויים מהמשחק הקודם, הציב את גרין ב-5 ואיגוואדלה הנפלא ב-4 והמשיך לרוץ ולעייף את היריבה. אך הניצחון הגדול של מאמן גולדן סטייט לא היה במה שעשה בקבוצתו, אלא במה שאילץ את היריבה - לשנות את תוכנית המשחק.
רבים תהו וחקרו את בלאט במסיבת העיתונאים מדוע טימופיי מוזגוב שרשם משחק קודם שיא קריירה של 28 נק', הצטמצם לתשע דקות בלבד. התהייה מובנת, אך אינה מוצדקת. זו הייתה החלטה אמיצה ונכונה של בלאט, שבלית ברירה נאלץ להיגרר ולא לגרור. ההחלטה הזו (יחד עם אחד בשם לברון), השאירו אותם במשחק 45 דקות.
המהלך של קר, צימק את הרוטציה הקצרה ממילא של בלאט לשישה שחקנים בלבד. כי הרי בסופו של דבר זה היה הצוות המסייע של קרי עם שבעה שחקנים, מול הצוות המסייע ** של לברון עם 1-2 שחקנים.
מתוק כמו לברון שמר לי
המוני בית ישראל חיים כבר חצי שנה תחת אוקסימורון טיפשי. מצד אחד אוהדים את קליבלנד ורוצים בהצלחת בלאט, מצד שני שונאים את לברון ג'יימס ומתפללים לכישלונו. כי הוא לוקח מדייויד שלנו את הקרדיט, כי הוא לא מפרגן לו, כי הוא שחצן.
גם אם זו האמת, הגיע הזמן לכולם לקחת אוויר, לנשום עמוק - ולשחרר.
נכון, בסוף הוא היה תשוש והאחוזים ירדו, אבל במצבה הנוכחי של קליבלנד הוא האחד ואין עוד מלבדו. "אני מרגיש בטוח להמשך, כי אני השחקן הטוב בעולם", אמר ג'יימס לאחר המשחק
ותמצת למעשה במשפט את הסיכוי היחיד של הקאבס לנצח במשחק השישי.
ייתכן ואנו חוזים בהופעת היחידה הגדולה בהיסטוריית הגמרים. ממוצע של כמעט טריפל דאבל (20 נק', שמונה ריבאונדים ושמונה אסיסטים) בחצי הראשון, אחראי במסירה או קליעה על 16 מ-17 הסלים הראשונים של קבוצתו ו-70 מ-91 הנקודות. משחק בהתקפה כרכז, קלע, סמול פורוורד, פאור פורוורד וסנטר, בהגנה שומר על גרין, קרי ואיגוואדלה, והראשון מאז ג'רי ווסט ב-69' עם טריפל דאבל של 40+ נקודות.
וממש כמו ווסט בסדרה ההיא מול בוסטון, שהיה ל-MVP היחיד בגמרים בצד המפסיד - ג'יימס עושה הכל על מנת לזכות בתואר הזה. בין אם ינצח או יפסיד.
וזה בסדר. אתם יכולים להמשיך לא לאהוב אותו. זה לא ממש משנה לו.
** הבהרה ותיקון: אל המושג "הצוות המסייע של לברון", שורבבו בטעות המילים "הצוות" ו-"המסייע". עמכם הסליחה.
- מסכימים? בואו לדבר על זה בטוויטר של שרון דוידוביץ'
או בעמוד הפייסבוק
