תופעה בארה"ב: כלבי ניחומים בהלוויות
עוד ועוד בתי הלוויות מאמנים כלבים מיוחדים שמסיחים את דעת המתאבלים, נותנים להם אהבה ומקלים עליהם את האירוע הטעון. לולו בת השנה מסתובבת עם וסט שעליו כתוב "לטפו אותי, אני ידידותית" - ופותחת לבבות
סנדי דל דוקה הייתה שרויה באבל על אביה בשעה שלולו, כלבת גולדן-דודל, ירדה מקפצת במדרגות בבית ההלוויות באלארד-דוראנד. דל דוקה חשבה שלולו היא פשוט חיית המחמד של בעל הבית, מת'יו פיורילו, שאיתו היא נפגשה כדי לערוך סידורים לקראת ההלוויה, אבל בפועל הכלבה גם היא עובדת בבית ההלוויות - היא נמנית עם מספר הולך וגדל של כלבים שבתי הלוויות באצות הברית מציעים למתאבלים את שירותיהם כדי לנחמם.
עוד חדשות בעולם :
- עכשיו גם באירופה: נתיב הליכה למסמסים
- לוב: "מיסטר מרלבורו" נהרג בתקיפת ארה"ב
- פעיל מוסלמי הפך לבדיחה: המוסד גנב לי נעל
- פוליטיקאי ספרדי: איך דוחסים יהודים לרכב? במאפרה
ולא עבר זמן רב עד שדל דוקה נשבתה בקסמה של לולו. "הכלבה הזו הביטה לתוך העיניים שלי, נראה כאילו היא מבינה בדיוק מה אני צריכה. הלוויה היא הלוויה, זה לא דבר נהדר, אבל הכלבה הזאת נתנה לטקס אווירה משפחתית והפכה את ההלוויה למשהו שדמה יותר לחגיגה".
מנהלי הלוויות אומרים כי כלבים, במיוחד כלבים שאומנו לתרפיה, יכולים להכניס אווירה טובה יותר לאירועים כמו אשכבה או הלוויה, שלעתים קרובות נוטים להיות מביכים או מתוחים. לפעמים, הם אומרים, הכלבים יודעים בדיוק מי צריך את עזרתם.
"כשכלב מצטרף לקבוצה של מתאבלים האווירה משתנה", אומר מארק קראוס, הבעלים והנשיא של בית ההלוויות קראוס במילווקי. "בבית הלוויות אנשים נמצאים בדרך כלל על הקצה ומרגישים שלא בנוח, אבל כשכלב מגיע כולם נדלקים, כולם צריכים להתייחס לכלב".
קראוס עצמו קנה את אוליבר, כלב מים פורטוגזי, בשנת 2001 כדי שיהיה חיית המחמד של משפחתו, אבל אשתו הכשירה את אוליבר להיות כלב טיפולי, והוא החל לבקר בבתי ספר, מוסדות סיעודיים ובתי חולים. "אחר כך אשתי אמרה - למה שהוא לא יוכל לעשות את זה גם בבית ההלוויות? וכך, בעשר ומשהו השנים שהוא אצלנו, הוא נגע ככל הנראה בכ-2,000 משפחות". לדבריו נראה שאוליבר מזהה צער ומזהה מי זקוק לו.
במקרה אחד איבד ילד בן שבע את אחותו בת השלוש והפסיק לדבר, אפילו עם הוריו. "ברגע שהכלב נכנס הילד התחיל לדבר איתו על אחותו", סיפר קראוס. "הילד הקטן הזה אמר לכלב, 'אני לא מבין למה כולם נסערים כל-כך, אחותי אמרה שהיא בסדר במקום שבו היא נמצאת'". קראוס מוסיף: "אני מניח שאוליבר לא הבין, אבל הוא הביט בילד כאילו הוא מבין". אוליבר הלך לעולמו בשנת 2011, ובהלווייתו השתתפו 150 איש ורבות מחיות המחמד שלהם. במקומו הובא כלב ים פורטוגזי אחר, בני.
כשאוליבר התחיל לעבוד כ"כלב ניחומים", כלב בבית הלוויות היה מחזה נדיר. אין נתונים מסודרים לגבי העניין, אבל ג'סיקה קות', דוברת התאחדות מנהלי ההלוויות הלאומית, אומרת: "אנחנו שומעים מחברינו שעוד ועוד מביניהם מביאים חיות לבתי הלוויות - בין שזה חתול או כלב, בין שזה כלב טיפולי עם תעודות או רק חיית מחמד משפחתית בעלת מזג טוב באופן יוצא דופן".
עם זאת, חלק ממנהלי ההלוויות מטילים ספק ביכולתם של חתולים לתרום לאירוע. "כלבים הם החיה היחידה שאוהבת אותך יותר משהיא אוהבת את עצמה", אומר קראוס, "חתולים נוטים לארוב. הם עלולים להפתיע אנשים". פיורילו מוסיף: "מעולם לא ראיתי חתול ידידותי".
גייל ארמס, הבעלים של בית ההלוויות ארמס-האנט בפיירמונט ומריון שבאינדיאנה, אומר כי הכלב שלו ג'וד, גולדן רטריבר, ממלא תפקיד חיוני על-ידי כך שהוא נותן למתאבלים "משהו אחר להתמקד בו": "אלה שצריכים זאת נוטים לפנות אליו והוא מחזיר להם אהבה". גם בבית ההלוויות מרקל במישיגן מעידים שכלבת הקוקפו לולה יודעת לזהות מי זקוק לתשומת לב ולעתים באה ומתיישבת בחיקו של אותו אדם.
בחזרה ללולו, כלבה בת שנה שהחלה את עבודתה כ"מנחמת" בחודש שעבר. היא חיה עם פיורילו והמסירות שלה אליו ניכרת. היא הולכת אחריו לכל מקום. פיורילו מספר כי חשב להשתמש בכלבה בעסק שלו כשראה כיצד כלב מלטזי קטנטן מסייע להסיח את דעתם של נוסעים עצבניים ולהרגיע אותם בנמל תעופה, בשעה שבה המתינו לטיסות שבוטלו ונדחו. "המטרה שלי הייתה לקחת מצב מתוח ולא נוח ולהפחית מעט את המתח", הוא מסביר.
הוא הביא את לולו כשהייתה גורה ודאג לאמן אותה במשך כמעט שנה בעלות כוללת של כ-5,000 דולר. היא לובשת וסט כחול-לבן שעליו כתוב "כלב טיפולי" על צד
אחד ו"לטפו אותי, אני ידידותית" על הצד השני. כשאבלים באים לבית ההלוויות לערוך סידורים שואל אותם פיורילו אם הם רוצים לפגוש את לולו, ומספר להם שניתן להשתמש בה ללא תשלום נוסף בכל אשכבה או הלוויה. כמעט כולם מבקשים שהיא תנכח.
ללולו יש גם כרטיס מבקרים משלה, והיא "שולחת" הודעות תודה לילדים שאיתם התיידדה.