ראש אונר"א ל-ynet: "חמושים הסתירו נשק במתקנים שלנו ברצועת עזה"
שנה אחרי "צוק איתן" ורגע לפני פרסום דו"ח האו"ם, בראיון נדיר מזכיר פייר קראהנבול בעיקר לישראל את הרוגי המלחמה, ומודה: "אנחנו היינו אלה שמצאו את מצבורי הנשק במתקנים שלנו במהלך סריקות שערכנו. אנחנו היינו אלה שיידעו את כולם"
כשפייר קראהנבול נכנס לתפקידו בסוף חודש מארס 2014 כראש סוכנות הסעד לפליטים פלסטינים של האו"ם - אונר"א, הוא לא דמיין שזו עומדת להיות אחת השנים המאתגרות ביותר מבחינתו. שלושה חודשים אחרי שהתיישב לראשונה על הכיסא במשרדו הצנוע במטה אונר"א בירושלים, החל מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, וקראהנבול נדרש לניהול המבצע המורכב של מתן מקלט למאות אלפי פלסטינים שנאלצו לעזוב את בתיהם בהוראת צה"ל, להתמודד מול המלכודות של חמאס שלא אחת ניצל את מתקני אונר"א כדי להחביא בהם נשק ולעמוד מול גל ביקורת נוקבת בתקשורת הישראלית נגד הארגון, שלפרקים גבל בהסתה.
"אני לא חושב שאתה יכול לצפות אי פעם שתצטרך להתמודד עם אירועים כאלה. כשהצטרפתי לאונר"א חשבתי שאעסוק בעיקר בתפקיד המסורתי של מתן חינוך ושירותי בריאות לפליטים", הוא אומר בראיון ל-ynet ו"ידיעות אחרונות". אבל כדברי הקלישאה, למציאות יש תוכניות משלה וקראהנבול מצא את עצמו בתוך הקלחת. "הדבר הראשון שהיכה בי כשהמשבר בעזה פרץ הוא שבסופו של יום, אחרי כל הפרשנויות המלומדות באמצעי התקשורת, עימות מזוין נוגע בבני אדם. הן ברצועת עזה והן בדרומה של ישראל. החיים שלהם, הביטחון שלהם והכבוד שלהם נמצאים במרכז וזה מה שהנחה אותי לאורך כל תקופת הלחימה בשנה שעברה".
היחסים בין הציבור הישראלי לארגון אף פעם לא היו מהמשובחים, אך במהלך המבצע נדמה כי הידרדרו לשפל חדש. בזמן הלחימה נמצאו בלפחות שני מתקנים של אונר"א ברצועת עזה אמצעי לחימה פלסטיניים והעמידו את הסוכנות במבוכה רבה. "אנחנו היינו אלה שמצאו את מצבורי הנשק במתקנים שלנו במהלך סריקות שערכנו", הסביר קראהנבול. "הסיבה שהעולם ידע מכך נובעת מהעובדה שאנחנו היינו אלה שיידעו את כולם". לדבריו, אפשרות הטיוח של המקרה כלל לא עמדה על הפרק. "ידענו שיהיו תגובות קשות נגד אונר"א בקרב הציבור הישראלי כשנפרסם זאת, אבל נסה לדמיין מה היה קורה אילו לא היינו אנחנו אלה שמפרסמים זאת. עצם הפרסום רק מוכיח את העובדה שאנחנו לא מוכנים לסבול את זה ולהבליג על כך".
"גודל ההרס השפיע עליי"
קראהנבול נולד בשוויץ לפני 49 שנים. לפני שמונה לעמוד בראש אונר"א הוא שימש במשך יותר מעשור כמנהל המבצעים של ארגון הצלב האדום הבינלאומי. בתפקידו הקודם רכש ניסיון ישיר רב באזורי עימות, בין היתר בעיראק, סוריה, אפגניסטן, לוב וקולומביה. ניכר שפעילותו במקומות רגישים כל כך חידדה מאוד את יכולותיו הדיפלומטיות. "אני לא שופט, אין זה תפקידי לשפוט מה היה פשע מלחמה או הפרה של החוק ההומניטרי הבינלאומי", השיב כשנשאל אם הוא סבור שהתרחשו ברצועת עזה פשעי מלחמה בקיץ האחרון. "אבל כאדם שעבד במשך שנים רבות באזורי עימות, יהיה נכון לומר שגודל ההרס שראיתי בעזה וגודל ההשלכות של הלחימה על האנשים השפיעו עליי מאוד".
הוא נזהר מאוד במילותיו וניסה לכל אורך הראיון להבהיר שהביקורת שלו מכוונת לשני הצדדים, אך בימים שבהם ישראל נמצאת בקרב בלימה נגד ההשלכות של דו"ח ועדת החקירה הבינלאומית לבדיקת אירועי מבצע צוק איתן, ניכר שהוא אינו מסכים לגמרי עם הגרסה הישראלית. "ברור שבעימות יש לכל שחקן בין אם הוא מדינה או לא מדינה, מחויבות לחוק הבינלאומי. לעתים אומרים שעזה כל כך צפופה עד שצריך להיות סלחניים כשישנם אזרחים שנפגעים, אבל אני רואה את זה אחרת. זה בדיוק המקום להיות בו אפילו יותר זהיר ממה שאתה, כדי להבטיח שאזרחים אינם נפגעים".
ניכר שהדבר שהשפיע עליו יותר מכל היה תקיפת צה"ל שפגעה בבית ספר של אונר"א בג'בליה, עת שימש מחסה במהלך המלחמה וגבתה את חייהם של 20 פלסטינים. התקרית התרחשה אחרי שפלסטינים ירו לעבר כוח צה"ל שהיה בסביבת בית הספר. הכוח השיב באש מרגמות וכתוצאה מכך נפגע המוסד. בעקבות המקרה הודיעה הפרקליטות הצבאית כי התקיפה בוצעה שלא בהתאם לכללים המחייבים ולכן הורה הפצ"ר על פתיחת חקירת מצ"ח לבירור נסיבות האירוע.
"למחרת התקיפה ביקרתי בבית החולים את הילדים הפצועים וראיתי בעיניים של ההורים שלהם שעמדו לידם מה זה אומר שאין לך יכולת להגן על הילד שלך. כשאני רואה שכונות שלמות בעזה שצה"ל הורס, או בתי ספר של אונר"א שנפגעים אחרי שהעברנו לצה"ל תריסר פעמים את המיקום שלהם והבהרנו שיש שם אזרחים, אז בוודאי שנפרסם הודעת גינוי במהלך הלחימה. עם זאת כשלא היינו בטוחים - לא גינינו".
המסר שיצא בחודשים האחרונים ממערכת הביטחון בתדרוכים ובסקירות פנימיות שערכו בפני גורמים בינלאומיים הוא שיחס ההרוגים שזוהו כאזרחים במבצע היה שווה להרוגים שזוהו כחמושים, כלומר 1:1. בצבא הביאו דוגמאות מצבאות מערביים אחרים שניהלו לחימה בשטח אורבני - שם היחס היה שמונה אזרחים הרוגים על כל חמוש הרוג, כלומר 1:8. נראה שבאונר"א התרשמו פחות מהנתונים הללו. "המחיר של המבצע האחרון היה גבוה מאוד. 540 ילדים הרוגים ו-3,000 ילדים פצועים לא מתיישבים עם האמירה הישראלית שכל האמצעים ננקטו (כדי להפחית למינימום את מספר הנפגעים - א"ל), אז כעת צה"ל צריך לבצע את התחקירים הנדרשים. אני גם בטוח שהם מתכוונים לעשות זאת".
קראהנבול לא חוסך שבטו גם מחמאס. במהלך המבצע הוא נכנס לרצועת עזה שלוש פעמים ובאחת מהן לא חשש לתקוף את חמאס מול כל התקשורת העולמית. "אני הייתי הגורם הבינלאומי הבכיר היחיד שגינה את ירי הרקטות מרצועת עזה לישראל, ולא ממקום שנוח וקל לי לדבר ממנו כמו ירושלים או ז'נבה, אלא מתוך רצועת עזה עצמה. אני יכול להעיד על עצמי שאני לוקח את החוק הבינלאומי ברצינות יתרה ואם אני יודע שרקטות נורות בכוונה לאזורים שבהם יש אוכלוסייה שעלולה להיפגע מכך, אז אני מגנה".
לאונר"א היו תוכניות מגירה עוד קודם למבצע להגנה על האוכלוסייה האזרחית ברצועת עזה במקרה של הסלמה. הניסיון הגיע בעיקר מימי מבצע עופרת יצוקה בשנת 2008 – אז פינו אנשי הסוכנות כ-50 אלף איש לתוך מתקניה, אולם במבצע האחרון שהיה הנרחב ביותר בהיקפו, הכניסה הסוכנות כ-300 אלף פלסטינים לתוך כל 90 המתקנים שנמצאים ברשותה ברצועה. "זה מספר עצום של אנשים" מספר פייר. "זה פי 1.5 מכלל אוכלוסיית ז'נבה, העיר שבה נולדתי". אלא שלדבריו, אם היה האירוע מתרחש בז'נבה, כל אוכלוסיית העיר יכולה הייתה להתפנות למדינות שכנות, אך ברצועת עזה לתושבים לא היה לאן לצאת ולכן מתקני הסוכנות היו המקום הבטוח ביותר עבורם.
בעניין זה הוא נשמע מסופק אך באופן טבעי הפינוי לא נעשה בצורה מסודרת. "זה היה כאוס מוחלט, אנשים לא פינו את הבתים שלהם בצורה מסודרת במהלך ההפצצות. הם השאירו את המטלטלים שלהם מאחור ומיהרו למקום הראשון שנראה להם בטוח".
איש לא ציפה שהמלחמה תימשך תקופה ארוכה כל כך וככל שנקפו הימים, החלו גם לצוץ הבעיות שנבעו מסיר הלחץ שבו שהו הפלסטינים. "אתה יכול להכניס בין 80 ל-100 איש לתוך כל כיתה בבתי הספר שלנו, אבל אז מה קורה? איך מספקים להם אמצעי היגיינה בסיסית?". הבעיות הללו הולידו ריבים שלעיתים גם לוו באלימות בין המפונים הפלסטינים לבין עצמם כשאנשי אונר"א מוצאים את עצמם באמצע. מנסים לספק את המינימום הנדרש בתנאים כמעט בלתי אפשריים. כיום, שנה אחרי המבצע, ממשיכה אונר"א לאכלס במתקניה 5,000 פלסטינים שבתיהם נהרסו לחלוטין.
קראהנבול חזר והדגיש כי הוא מאמין בדיאלוג וכי אחד הדברים הראשונים שעשה עם כניסתו לתפקיד היה חיזוק הדיאלוג של אונר"א עם המוסדות הישראלים. לדבריו הוא גם מוכן להגיע ולדבר אל לבם של הישראלים באחת האוניברסיטאות בישראל, גם כדי לשמוע את הביקורת על אונר"א וגם כדי להשמיע את השקפת הסוכנות ולהבהיר שהיא אינה האויב של הציבור הישראלי.
לפנייה לכתב/ת 
