כתובת בת 3,000: מי הוא "אשבעל בן בדע"?
בעיר מימי דוד המלך התגלה כד עם כתובת בכנענית. זו אחת מ-4 כתובות שהתגלו לאחרונה, עדויות חדשות לכתב שעזר לנהל את ממלכת יהודה
שלוש שנים לאחר מציאתו, הצליחו חוקרי רשות העתיקות להרכיב מחדש רסיסי כד חרס בן 3,000 שנה שעליו כתובת עתיקה מימי דוד המלך. פענוח הכתובת העלה בפני החוקרים אתגר חדש: לגלות מי היה "אשבעל בן בדע".
בחפירות שנערכו בשנת 2012 בחורבת קיאפה בעמק האלה התגלו שברי קנקן חרס בן 3,000 שנה, מימי ממלכת יהודה במאה ה-10 לפנה"ס. הארכיאולוגים, פרופ' יוסי גרפינקל מהאוניברסיטה העברית בירושלים וסער גנור מרשות העתיקות, עמלו מאז על הרכבת הכד מחדש.
לאחר פעולות הדבקה ממושכות במעבדת רשות העתיקות פוענחה הכתובת "אשבעל בן בדע" שנחקקה בכתב כנעני עתיק על הכלי. "זו הפעם הראשונה שהשם אשבעל מופיע על כתובת עתיקה בארץ ישראל", הסבירו הארכיאולוגים, "במקרא מוזכר השם אשבעל בן שאול, שמלך על ישראל במקביל לדוד. הוא נרצח בידי מתנקשים וראשו נכרת והובא לדוד המלך בחברון. כעת נמצא לראשונה השם הזה גם בממצא ארכיאולוגי".
הארכיאולוגים הוסיפו כי השם ככל הנראה "היה בשימוש רק בימי דוד המלך. השם בדע הוא ייחודי וטרם נמצא שם כזה בכתובות עתיקות או במסורת המקראית".
כתובות מימי דוד המלך הן גילויים חדשים. "עד לפני כחמש שנים לא היו מוכרות כלל כתובות מתקופת ממלכת יהודה", אמרו גרפינקל וגנור, "בחמש השנים האחרונות, נתגלו ארבע כתובות מתקופה זו: שתיים בחורבת קיאפה, אחת בירושלים ואחת בבית שמש. מסתבר שהכתב היה נפוץ יותר ממה שחשבו בהתחלה. נראה שארגון הממלכה חייב מערך של פקידים וסופרים שבא לידי ביטוי בהופעת כתובות".
על פי הערכות, העובדה ששמו של אשבעל נחרט על כד חרס, מרמזת על כך שהוא היה אדם חשוב וככל הנראה הייתה בבעלותו אחוזה חקלאית גדולה. "זו עדות להיווצרות מעמד כלכלי מבוסס שהחלה עם התגבשות ממלכת יהודה", אמרו החוקרים וציינו כי חורבת קיאפה בעמק האלה, שבה נמצאו שברי הכד, מזוהה עם העיר המקראית שעריים.
הכד התגלה באזור שבו הצליחו לגלות בשנים האחרונות עיר מבוצרת הכוללת שני שערים, ארמון, מבנה מחסנים, מבני מגורים וחדרי פולחן. העיר הקדומה מתוארכת לימי דוד המלך בסוף המאה ה-11 ותחילת המאה ה-10 לפני הספירה.
לפנייה לכתב/ת 
