שתף קטע נבחר

בין האקר לגנן - ראיון עם ממציא ה-Maker

מיהו המייקר העכשווי, ומה ההבדל בינו לבין מעצב? הושבנו את דייל דוהרטי, מייסד תנועת המייקרים, לשיחה נדירה. "מהות התנועה היא היכולת למקד את התהליכים סביבנו בבנייה ופחות ברכישה", הוא אומר, ומבקר את הצרכנים הפסיביים. ראיון אקטיבי

בתחילת יוני 2015 נערך מפגש האקתון בירוחם בראשותה של מיינדסט (MindCET), מאיץ הטכנולוגיה החינוכית של מט"ח. אל האירוע הגיעו אישים חשובים מהארץ ומהעולם, רובם ככולם מתחום החינוך והעשייה, ידועים יותר או פחות, כולם משפיענים בתחומם.

 

לכתבות נוספות בערוץ קריירה :

הבית הלבן מעריץ: יריד ה"מייקרים" חוזר

 

בשונה ממפגשים דומים אחרים, הפעם נתבקשו אותם מבקרים להיות חלק פעיל מהצוותים המפתחים, בעוד שאת השיפוט הסופי השאירו לשופטים קשוחים הרבה יותר - הילדים עבורם הצוותים תכננו את הפתרונות והמוצרים.

"זאת אותה ההתכוונות ששחקן חש לקראת הצגה", אומר דוהרטי (צילום: עמי קריב) (צילום: עמי קריב)
"זאת אותה ההתכוונות ששחקן חש לקראת הצגה", אומר דוהרטי(צילום: עמי קריב)
 

מדובר בתמהיל מרשים של אנשי רוח וטכנולוגיה, חינוך ופיתוח יחדיו, שמוצאים עצמם יחד במעין טירונות אינטנסיבית של 36 שעות. הם לומדים, מדברים, וכמו בטירונות מכירים ומתחברים בצורה שבכל מקום אחר לא הייתה מתאפשרת. זה קורה כמעט ללא המגננות או "המעמדות" הקיימים בכנסים רגילים, מה שמוביל באופן בלתי נמנע לשיחות ואף לחברויות. כך יצא שאחרי האירוע ובמהלך הכנס העוקב, היה לי הכבוד "לשבת לקפה" ושיחה עם דייל דוהרטי (Dale Dougherty).

המייקר יכול להיות איש טכנולוגיה, אך יכול גם להיות נגר וגנן, מעצב או בנאי (איור: באזהאנטר, סוכנות קריאייטיב) (איור: באזהאנטר, סוכנות קריאייטיב)
המייקר יכול להיות איש טכנולוגיה, אך יכול גם להיות נגר וגנן, מעצב או בנאי(איור: באזהאנטר, סוכנות קריאייטיב)
 

ראה את עצמך כמייקר

דייל הוא לא פחות מנשיא ומנכ"ל מייקר מדיה, מי שנחשב ה"אב הרוחני" של תנועת המייקרים העולמית, שייסד ב-2005 את המגזין MAKE ושם המציא את המונח "מייקר". זהו השם שהוא עצמו בחר עבור קוראי המגזין הטרי, ולימים מי שייסד את ה- MAKER Faire (כן כן, עם e בסוף) - יריד בו נפגשים כל העוסקים והעושים, הממציאים והבנאים, אנשי הקראפט והטכנולוגיה, ומציגים מרכולתם. "המייקר היה פה בעבר, עוד הרבה לפני כולנו", אומר דוהרטי, "אנחנו פשוט הצתנו את השיח עליו ושמנו אותו בחזית".

 

מיהו המייקר העכשווי? 

"המייקר יכול להיות איש טכנולוגיה, אך יכול גם להיות נגר וגנן, מעצב או בנאי. הוא יכול להיות האקר שמחליט לקחת מוצר פיזי ולעשות לו האק (התחברות ומניפולציות), לשנות לו את ייעודו ולהשמיש אותו כמשהו אחר. השוני העיקרי כיום הוא ברמת הפתיחות והשיתוף לעומת שיטת העבודה של המייקר 'הישן', שהייתה יותר מכוונת עבודה עצמית, בודדת".

 

שיתוף המידע מתאפשר, בין השאר, בזכות אתרים כמו MAKE, שנותנים במה, מקום לפרסום ויכולת למידה על בסיס פרויקטים (PBL = Project Based Learning). "מצד שני", מדגיש דוהרטי, "הטכנולוגיה הזו אינה מחליפה את המפגש הבלתי אמצעי - הירידים".

ירידי המייקרים אפשרו לאותם אנשים, שעד כה עבדו לבד במרתפים או בגראז'ים, להציג את מה שבנו ולשתף את הידע שצברו (איור: באזהאנטר, סוכנות קריאייטיב) (איור: באזהאנטר, סוכנות קריאייטיב)
ירידי המייקרים אפשרו לאותם אנשים, שעד כה עבדו לבד במרתפים או בגראז'ים, להציג את מה שבנו ולשתף את הידע שצברו(איור: באזהאנטר, סוכנות קריאייטיב)
 

"אני מאמין בהגדרה הרחבה של המונח 'מייקר', והייתי רוצה שרבים יותר יראו את עצמם כמייקרים, מהסיבה הפשוטה שהם אכן כאלה, עוד לפני שאנחנו החלטנו לקרוא להם כך", אומר דוהרטי. 

 

ירידי המייקרים החלו בסך הכול לפני מספר שנים, והם חידשו למעשה את מה שהיה ירידי המחוזות בארה״ב

(County fairs). הם אפשרו לאותם אנשים, שעד כה עבדו לבד במרתפים או בגראז'ים (החניה של הבית) לבוא ולהציג את מה שבנו, ולשתף את הידע שצברו.

 

"זאת אותה ההתכוונות ששחקן חש לקראת הצגה", אומר דוהרטי, "היכולת לעמוד ולהציג פתרון ל'כאב פרטי' ולגלות פתאום שמה שהתחיל ככזה, יכול למעשה להיות פתרון עצום להמוני אנשים. המעבר להיותו עסק לא קטן ואף מאוד רווחי - יכול להיות מהיר מאוד".

 

כשאתה אומר יריד מחנך, למה אתה מתכוון? 

"ראינו כי פניהם של ילדים שמגיעים אל ירידי ה'מייק' שלנו הופכים מוארים, נפתחים. הם רוצים לגעת, לשחק, אך יותר מהכל - לבנות! הם חוזרים הביתה או אל בתי הספר, ורוצים להמשיך ולבנות. היריד פתח ארץ שלמה של אפשרויות בלתי מוגבלות, הוריד חסמים טבעיים, חשף מעט מאיך פועל הקסם, ונתן להם טעם של עוד", מוסיף דוהרטי.

יריד המייקרים במוזיאון המדע בירושלים. לא צרכנים פסיביים (צילום: אבי חיון) (צילום: אבי חיון)
יריד המייקרים במוזיאון המדע בירושלים. לא צרכנים פסיביים(צילום: אבי חיון)
 

"מנוכחות שנתית של כ-20 אלף איש במהלך השנה הראשונה, הגענו כיום לכ-100 ירידים ברחבי העולם, ביניהם גדולים כמו בניו יורק, איזורהביי (איזור סן פרנסיסקו וסיליקון וואלי) ורומא; וצנועים יותר במקומות אחרים (כירושלים). לדוגמה, במהלך ימי היריד באזור סן פרנסיסקו, אנו מקבלים כ-120 אלף מבקרים. הם בונים, משחקים ולומדים".

 

מסוד משפחתי לנחלת המשפחה העולמית

מוסדות חינוך רבים היו שמחים להכניס את מה שהיום קרוי למידה מבוססת פרויקטים (Project Based Learning - PBL), אותה למידה "מייקרית" בסיסית - למידה מעשייה (Learning by doing) - אל תוכניות הלימוד בבתי הספר. אלא שלא כל מקומות החינוך יכולים לממן חלל עבודה משותף (חלל מייקרים/חלל האקרים), כזה המאפשר גישה ולימוד של כלים וטכניקות.

 

"אני מאמין כי תנועת המייקרים למעשה מעצבת את הסביבה בה אנו חיים. היכולת למקד את התהליכים סביבנו בבנייה ופחות ברכישה; היכולת להתמקד במחקר, בעיצוב, בהחלטה על חומרים ובמעורבות דרך הידיים - היא מה שהופכת אותנו למשתתפים ומבדילה אותנו כמעצבי העולם שלנו, לעומת הצרכנים הפסיביים", טוען דוהרטי.

 

במילים אחרות, מה שהורינו ידעו ועשו היה "טבעי". ההסתמכות העצמית והעשייה, שהיום כמעט ונעלמו מן העולם - אותו ידע שהיה סוד המשפחה בלבד - הוא היום נחלת המשפחה העולמית, והוא זה שמאפשר לכולנו לעשות, להיות מייקרים.

 

ודוהרטי מסכם: "הייתי רוצה שכמה שיותר אנשים יראו עצמם ככאלה, כמייקרים, כיוון שהמסוגלות והיכולות ולא הצרכנות - הם שיסייעו בידם לעצב את עולמם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים