כבוד השרה מירי רגב, לטיפולך

מירי רגב עסוקה במלחמה במי שעושה דה לגיטימציה למדינת ישראל בתחום התרבות, ואני מציע שתתעניין קצת גם בספורט. כי בספורט, מדינת ישראל היא זו שעושה דה לגיטימציה לספורטאים ששירתו ומשרתים בצה"ל, ויישארו כאן כנראה לתמיד לחטוף טילים ולשלם מיסים.

חברים שלך, מכל המפלגות, דואגים להגן בחירוף נפש על זכויות היתר שיש לשחקני כדורגל וכדורסל זרים וזרות (יש גם זרים בכדוריד ובכדורעף), תוך קיפוח הישראלים. במקום להיות מושקעים בקידום שחקנים ישראלים ובנבחרות ישראל, עשרות מיליוני שקלים ניתנים לספורטאים זרים כפטור ממס.

השרה מירי רגב. רעש היא יודעת לעשות(צילום: יהודה פרץ )

ה"פשע" הזה התחיל כפטור לעיתונאים זרים, הפך ל"מומחים זרים" ומשם לספורטאים. משני שחקנים זרים בכל קבוצה בשנות ה-80, הידרדרנו לשמונה במכבי ת"א והפועל ירושלים בכדורסל (לא כולל מתאזרחים)! כשיש זרים פטורים ממס, לא כדאי להשקיע בישראלים. הנבחרות שלנו על הפנים. קבוצות מתקשות למצוא ישראלים כי פשוט אין. חזרנו למגפת מתאזרחים, בהליכים מקוצרים במשרד הפנים. מכבי ת"א בקושי מצליחה להעמיד שני ישראלים סבירים למשחק ליגה.

בתמורה לשיתוף חמישה זרים, נתנו לישראלים "הגנה" הבטיחו לשניים מהם מקום בחמישייה. חטא על פשע. לכולם, חוץ מלבעלי הקבוצות, ברור שאת העדפת הזרים וקיפוח הישראלים חובה להפסיק, אבל בלחץ הקבוצות הביצוע נדחה שוב ושוב.

פארגו מול ווייאט. המדינה מממנת דה לגיטימציה לשחקנים ישראלים(צילום: ראובן שוורץ)

שרי האוצר והספורט כבר חתמו פעמיים על שינוי החוק, הממשלה אישרה, אבל פעם אחת ח"כ חיים כץ משך את הדיון לוועדת הרווחה וקבר את התיקון לחוק שם, ופעם שנייה שרת הספורט לימור לבנת ושר האוצר יאיר לפיד כבר חתמו, אבל הכנסת התפזרה לבחירות.

אני מקווה שאחד העוזרים שלך יראה לך סקר שערך מארק פרוקארו עבור Counting the baskets.com ובדק כמה בעלי דרכונים אמריקאים משחקים בליגות הכדורסל בעולם. הליגה בה אחוז האמריקאים הוא הגבוה בעולם היא ליגת הפיתוח בארה"ב. ה-NBA במקום השני. 79.56 אחוז משחקניה הם אמריקאים. סביר. ובמקום השלישי הביזיוני, ישראל. 135 שחקנים רשומים ב-12 קבוצות, מתוכם 56 בעלי דרכונים אמריקאים ושבעה בעלי דרכונים כפולים (כנראה מתאזרחים) 46.67 אחוז סה"כ.

כמחצית משחקני הליגה, שממומנת ברובה מכספי ציבור, שהספונסר שלה הוא "ווינר", הם אמריקאים שזוכים לפטור ממס, למרות שחלקם פחות טובים מהישראלים. הישראלים קלעו כמחצית מהנקודות של הפועל אילת בניצחון על מכבי ת"א, ומשלמים מס מלא. מדינת ישראל מממנת דה לגיטימציה לשחקנים ישראלים.

מיקי זוהר. "האיש החזק" בעירוני קריית גת(צילום: גיל יוחנן)

אל תטרחי לשנות את החוק. את לא תצליחי, כי בסיעה שלך נמצא, למשל, חבר כנסת טרי, מיקי זוהר, שהוא גם "האיש החזק" בעירוני קריית גת שעלתה לליגת העל. אם הוא מחתים שחקן ישראלי ב-80 אלף דולר, זה יעלה לו 130,000 אלף כולל מס. שחקן אמריקאי יעלה לו רק 80,000 דולר, בלי מס. נראה לך שחבר הכנסת זוהר ידאג לשחקנים ישראלים לפני שהוא ידאג לכך שקריית גת תישאר בליגה?!

שר האוצר משה כחלון הוא איש חביב, מלח הארץ, בטח תומך בקידום ספורט ישראלי מקומי. אבל הסיכוי שאת תראי את החתימה שלו על ביטול הפטור ממס לשחקנים זרים, דומה לסיכוי שאת תראי את נורמן עיסא בהצגה בבקעת הירדן.

בקיצור, הגברת רגב, אם תעשי עשירית ממה שעשתה לימור לבנת לפנייך, זה יהיה נפלא. רעש את יודעת לעשות פי עשר.

התבכיינות קולקטיבית

שבעה מיליון אזרחי ישראל לא התעוררו בלילה לראות את קליבלנד נגד גולדן סטייט. גם לא מאות אלפים, וספק אם אלפים. אבל ההתעניינות בקבוצה של דייויד בלאט תופסת אנשים שלא שמעו על קליבלנד ואפילו לא חשבו קודם על כדורסל.

דייויד בלאט. לא ידענו רמות כאלה של התעניינות(צילום: AFP)

אם יש ישראלי בצרות בסוף העולם מיד כולם נזעקים לעזרה, אבל ההתבכיינות הקולקטיבית על חוסר הפירגון של התקשורת האמריקאית ושל לברון ג'יימס למאמן שלו, היא ללא ספק תופעה שראויה למחקר אנתרופולוגי. בלאט הוא לא המאמן הישראלי הראשון שהגיע לטופ העולמי, אבל עד היום לא ידענו רמות כאלה של התעניינות.

לא בדקתי איזו ליגה גדולה יותר, ה-NBA או הצ'מפיונס ליג. בישראל הצ'מפיונס מנצחת בגדול, אולי בגלל הפרשי השעות, אולי בגלל שהכדורגל יותר פופולרי מהכדורסל. אברם גרנט הגיע עם צ'לסי לגמר הצ'מפיונס נגד מנצ'סטר יונייטד. שתי קבוצות הרבה יותר פופולריות בישראל מקליבלנד וגולדן סטייט.

גמר הצ'מפיונס שודר בערוץ 2 בפריים טיים וזכה ל-40 אחוזי רייטינג בקירוב. התקשורת האנגלית תקפה וכיסחה את גרנט, הרבה יותר מהביקורת לה זוכה בלאט. אבל התמיכה בדייויד בלאט, כך נדמה לי, הרבה יותר גדולה מאשר הייתה בגרנט. גם בתקשורת, גם ברחוב. למה? שאלה מעניינת, תשובה אין לי.

שחקני מכבי ת"א. כמו לשדוד בנק ולהתקשר למשטרה שיביאו להם פיצה(צילום: מתוך האינסטגרם)

השחקן שמדגים את הפער

קצת מתסכל להיווכח שבזמן שנבחרת איי פארו מנצחת את יוון פעמיים, אנחנו לא מצליחים להוציא אפילו תיקו מוויילס ומבלגיה בבית, ומבוסניה בחוץ. הגיע הזמן שנכניס לראש, שבשביל לעלות לרמה הבאה,

לשלב ההצלבה ביורו או במונדיאל, אנחנו חייבים לנצח נבחרות חזקות מאיתנו. אין דרך אחרת, אלא אם יגדילו את מספר המשתתפות ל-48.

חילופי מאמנים לא עבדו עד היום. השחקנים פחות מוכשרים. ביברס נאתכו לא מציג בנבחרת את היכולת שלו מצסק"א מוסקבה, כי כאן משחקים סביבו שחקני מכבי ת"א ומכבי חיפה. אם יש שחקן שמדגים את הפער זהו ערן זהבי, שמבקיע בליגה מתי ואיך שבא לו, ובנבחרת כמעט לא קיים.

נבחרת גדולה לא הייתה לנו אף פעם, אבל כמה טיפשים יכולים להיות שחקנים, שיודעים שיש אנשים שלקחו קשה את ההפסד לבוסניה, וכמה שעות אחרי המשחק מעלים תמונה שלהם חוגגים במטוס בדרך ללאס וגאס?!

אין שום בעיה ששחקנים ייסעו אחרי סיום העונה לאן שהם רוצים, אבל להעלות תמונות כאלה לרשת זה בערך כמו לשדוד בנק ולהתקשר למשטרה שיביאו להם פיצה.