ביטוח החובה יוזל? לא כל כך מהר

מי באמת ירוויח מהוזלת ביטוח החובה לנהגים? משרד המשפטים פרסם תזכיר חוק שנועד לאפשר הטבה מפתיעה לנהגים: השבת כ-1.5 מיליארד שקלים שנצברו כעודף בקרן המשמשת לפיצוי נפגעי תאונות דרכים ("קרנית"). השבת הסכום תעשה, כך הובטח, באמצעות הוזלה של מאות שקלים בפרמיית ביטוח החובה לתקופה של שלוש שנים. אלא שכעת נראה כי הדרך המועדפת על האוצר תהיה לבסוף השבת הכסף שנצבר דווקא לחברות הביטוח, ולא ישירות לידי הנהג.

לכתבות נוספות של שחר הזלקורן: TheCar

מי ירוויח מעודפי הכספים? עדיין לא ברור(צילום: מוטי קמחי)

מאז הפרטת ענף ביטוח החובה בתחילת העשור הקודם, כל בעל רכב נדרשים - על פי חוק - מיליוני נהגים בישראל לרכוש ביטוח מחברות פרטיות. חוק זה מאפשר לחברות הביטוח להרוויח מאות מיליוני שקלים בכל שנה. חברות ביטוח אלה, פרטיות להזכירכם, אינן צפויות להעניק מתנות לנהגים, מבלי שיבטיחו לעצמן פיצוי מצד המדינה.

ואכן, בקרן לפיצוי נפגעי תאונות הבהירו רק לאחרונה כי "הפיקוח על הביטוח בוחן לאחרונה מהלך לפיו סכומים מסוימים שנצברו בעתודה המיוחדת בשל כשל חברות ביטוח, יוקצו לחברות הביטוח לשם הפחתת עלויות דמי הביטוח בענף רכב חובה"*. במלים פשוטות: הנהגים עשוים לזכות בהנחה מסוימת, אך בתמורה תעביר המדינה לחברות הביטוח עודף גבייה בסך של כ-1.5 מיליארד שקלים.

מהלך שכזה, אם אכן יתממש, מעורר בעיה: מקור הכסף שנצבר בקרן לפיצוי נפגעי תאונות הוא ביטוח החובה שרוכשים נהגים, תשלום הנחשב מס לכל עניין ודבר. מדוע אם כן צריכות חברות ביטוח פרטיות ליהנות מהשבת מס לנהגים?

במישרין? עזבו שטויות, קבלו בדרך אחרת

המטרה המוצהרת של תזכיר החוק שפרסם משרד האוצר היא השבת כספים לנהגים. על כך אין ויכוח, וכך קובע התזכיר: "מטרת התיקון היא צמצום הכספים העודפים המצויים בקרנית (הקרן לפיצוי נפגעי תאונות, ש.ה) באמצעות השבה של כספים אלו למבוטחים". אלא שקביעת הדרך שבה יוחזר הכסף נתונה לשיקול דעתו של משרד האוצר.

על-פי תזכיר החוק, משרד האוצר יוכל "להעביר למבוטחים שיעור או סכום בשקלים אשר יועבר באופן שתקבע הרשות... לכל מבוטח בענף ביטוח רכב מנועי, במישרין או בדרך אחרת"*. כלומר, משרד האוצר יוסמך לקבוע כל מנגנון השבה שייבחר - למשל, מנגנון שיעביר את עודף הגבייה לחברות הביטוח, שבתמורה יעניקו הנחה לנהגים לתקופה קצובה.

יש לזכור כי באגף שוק ההון והביטוח נוטים באופן היסטורי לגלות דאגה לרווחיותן של חברות הביטוח. כך למשל, תאגיד ביטוח שמבטח בעיקר רוכבי אופנועים ("הפול") מוחזק על-ידי החברות הפרטיות ונמצא בגירעון קבוע. ולמרות שהחברות הפרטיות מרוויחות סכומי עתק ממכירת ביטוח חובה לנהגים, הן גובות מאותם נהגים תוספת של עשרות שקלים בשנה למימון הגירעון של תאגיד הביטוח.

מאחר שתזכיר החוק שפרסם משרד האוצר הוא רק צעד ראשון בדרך להשבת עודף הגבייה לנהגים, יתכן שעד שיאושר כחוק יחולו בו שינויים שיצמצמו את היקף שיקול הדעת בנוגע לקביעת מנגנון ההשבה. אלא שסביר להניח שחברות הביטוח יעשו כמיטב יכולתן כדי לוודא שההוזלה בביטוח החובה תעלה לממשלה ביוקר.

איך צומח עודף של מיליארד וחצי?

תזכיר החוק אמנם פורסם רק אתמול, אך עודף הגבייה מהנהגים צומח בכל זאת משנה לשנה באין מפריע. למשל, בסוף 2013 היו צבורים ב"עתודה מיוחדת בשל כשל חברות ביטוח" - שהיא מקור העודף - כמעט ארבעה מיליארד שקלים, או כ-1.3 מיליארד שקלים מעבר לסכום הכסף שאותה עתודה אמורה לצבור. בסוף 2014 כבר נצברו בעתודה המיוחדת כארבעה ורבע מיליארד שקלים.

בקרנית מודעים למצבה של העתודה, ומבטיחים מאז אמצע העשור הקודם כי יעקבו בשקדנות אחר מצבה. בקרן לפיצוי נפגעי תאונות מבטיחים מדי שנה כי "הנהלת קרנית תשוב ותבדוק את החלטתה (לצבור את כל עודף הכנסותיה בעתודה, ש.ה) בשנים הבאות לאור הנסיבות והמדיניות שייווצרו בעתיד בענף רכב חובה".

אלא שמתברר שלמרות ההבטחות לבדוק את ההחלטה, "העתודה המיוחדת" הצליחה בכל זאת לצבור עודף של כמיליארד וחצי שקלים. יש לזכור שפעילות הקרן לפיצוי נפגעי תאונות ממומנת מכספי ציבור: "ציבור המבוטחים מממנים את פעילותה של קרנית, כאשר הגבייה נעשית באמצעות חברות הביטוח", לשון דברי ההסבר של תזכיר החוק שפרסם אתמול משרד האוצר.

למעשה, אפשר למצוא כמה קווי דמיון בין המצב בקרנית והמצב ב"פול", תאגיד הביטוח שמבטח את הרוכבים. בשני המקרים הצליחו חברות הביטוח – בשם המדינה – להגיע לכיסי המבוטחים, מבלי שאלה ידעו למה בדיוק משמש הכסף שנגבה מהם. במקרה של קרנית, נגבה יותר מדי כסף למימון "עתודה מיוחדת", ובמקרה של הפול נגבה כסף כדי לממן את הפסדי תאגיד הביטוח.

* ההדגשות אינן במקור