הלחץ עבד: בוטל חרם שבדי על מוצרים מישראל

השתלשלות האירועים החלה לפני חודשיים וחצי בעיר ורברג בצפון שבדיה, שמרוחקת 70 ק"מ מגטבורג, העיר השנייה בגודלה בשבדיה. ורברג היא עיירה קטנה וזניחה בת 27 אלף תושבים בלבד, שלרבים מהם נטיות שמאליות.

הצליחו להכניע את הרשת. חנות קואופ בשבדיה

רשת הקו-אופ המקומית (בשבדית קרויה COOP) מחזיקה בעיר שלושה סופרמרקטים. הרשת המקומית מקיימת אחת לשנה אסיפת צרכנים הכוללת 24 חברים. ארגונים פרו-פלסטיניים, שידעו על הכינוס הצפוי, הגישו לאסיפה הצעת החלטה להטיל חרם על ישראל וקראה להוריד מהמדפים כל מוצר ישראלי, לא רק מההתנחלויות אלא גם מתוך הקו הירוק.

השגריר הישראלי בשבדיה יצחק בחמן התחיל מיד בפעולה. ההחלטה שקיבל בהתייעצות עם מטה משרד החוץ בירושלים הייתה להילחם בחרם הזה לא באמצעות העלאת טיעונים על הסכסוך הישראלי-פלסטיני אלא טיעונים נגד העיקרון של חרם במסחר. "לא דיברנו בשם צדקתה של ישראל אלא בשם צדקתו של סחר הוגן ואי-אפליה של כל מדינה באשר היא", הסביר השגריר בחמן.

טלפונים ומיילים להנהלת הרשת: "נחרים אותכם"

השגרירות פנתה להנהלה המקומית של הרשת בעיר ורבורג, אך שם לא היו ידידותיים וסירבו לשמוע. השגריר פנה להנהלה המרכזית של רשת קואופ ובמקביל השגרירות וידידי ישראל בשבדיה עשו רעש גדול ברשתות החברתיות.

שגריר ישראל בשבדיה יצחק בחמן

ידידי ישראל פרסמו את מספרי הטלפון של ההנהלה האזורית והארצית של הקואופ וכן את כתובת המייל שלהם וקראו לכל מי שישראל יקרה לו להציף אותם בפניות. אלפי בני אדם נענו לקריאה ויצאו במחאה נגד הרשת. רבים מידידי ישראל בשבדיה, רובם ככולם אינם יהודים, אף איימו על הרשת שאם תחרים את ישראל – הם יחרימו אותה.

בחמן נשמע מרוצה מאוד. "הייתה כאן מחאה גדולה מאוד שנובעת גם מכך שמדובר באי-הגינות כלפי מדינה שנמצאת במגננה וגם חלק גדול שמתנגדים לחרמות באשר הן. הלקח שלי הוא שאסור בשום פנים ואופן לוותר וצריך לצאת בקמפיין ולא להיכנס לשיקולים של טובים ורעים. דעת הקהל פעלה בעדנו. הרשת השבדית ראתה את המבול והבינה שלא צריך להתעסק בזה".