זהירות: כשהיד חופשית והמדינה מופרטת
האנתרופולוג דייוויד הארווי רואה את המשטר הכלכלי של ימינו מנקודת מבט מתנגדת וביקורתית מאוד. מגישתו ניתן להסיק, כי לא רחוק היום בו כל שירות שהמדינה מעניקה לאזרח יימסר לידיים פרטיות. כמובן שלא כולם מסכימים
לכל הטורים של אושי שהם-קראוס
יש המביטים על המשטר הכלכלי המערבי מימין (למשל אנשי מסיבת התה האמריקאים ואולי אנשי התנועה הליברלית החדשה הישראלית). "אין כאן קפיטליזם", הם יגידו. מדובר במערכת שוק חופשי חלקי. מערכת שסובלת מעודף התערבות של המדינה.
רצחתם וגם ירשתם, הם יגידו. גזלתם לנו את השם "ליברליזם" ואת השם "קפיטליזם" ועליהם הרכבתם משטר מלא תקנות וחוקי מדינה. משטר שלא קרוב אפילו לאידיאל של שוק חופשי. אחרים, אנשי הצד השמאלי במפה הכלכלית, יביטו על אותה מערכת ויכנו אותה בשם "קפיטליזם חזירי". אבל מהו באמת המשטר הזה?
המטרה שלי בטורים האלה אינה להכריע, אלא להציג נקודות מבט שונות ומגוונות. ובטורים הקרובים אציג את המשטר הכלכלי של ימינו מנקודת מבט מתנגדת ולא אוהדת (בלשון המעטה). למעשה, אני מציג פה בקצרה חלק מדבריו של האנתרופולוג הידוע דייוויד הארווי, מתוך ספרו "קיצור תולדות הניאו ליברליזם" שיצא לאחרונה לאור בהוצאת "מולד".
ניאו ליברליזם
כשאנשי שמאל כלכלי מתייחסים לקפיטליזם המערבי של סוף המאה ה-20 הם מכנים אותו בשם "ניאו ליברליזם". והם לא מתכוונים לומר משהו טוב. "ניאו ליברלי" יזוהה על ידי אנשי שמאל כלכלי עם כל הרע והמכוער במערכת הכלכלית העולמית. בדיוק עם מה שנקרא אצלנו בשם "קפיטליזם חזירי".
ניאו ליברלים (כלומר, כלכלנים שאנשי שמאל כלכלי יכנו בשם הזה) יתכחשו לתיוג הזה בדרך כלל. הם יכנו את עצמם בשם "אנשי שוק חופשי", או בשם "ליברלים". רבים מהם יטענו שאין דבר כזה "ניאו ליברליזם" ושלמעשה יש פסיפס של עמדות כלכליות, גישות שונות ומחקרים שחולקים בניהם לעיתים הנחות משותפות מסוימות.
ומה נציג בטורים האלה? מאחר שאני מציג כאן את ספרו של הארווי, המביט אל הקפיטליזם של ימינו במבט לא אוהד, אשתמש במושג שלו: ניאו ליברליזם.
והערה: חשוב לציין, הארווי אינו כלכלן. הוא פרופסור לאנתרופולוגיה ולגיאוגרפיה ולכן נקודת המבט המקצועית שלו שונה מזו של כלכלן. הוא מתייחס למסורת המרקסיסטית וגם זה ניכר. נראה את זה בהמשך הצגת הדברים.
על יזמים ושוק חופשי
ניאו ליברליזם, הארווי מגדיר, הוא משטר כלכלי פוליטי המבוסס על אידיאולוגיה שרואה במתן יד חופשית (מאוד) לפעילות יזמית עסקית עצמאית גורם הכרחי לרווחתם של בני האדם. ולמה המשפט המסובך הזה? ובכן, הארווי מבחין (לפחות לצורך העניין) בין התיאוריה והאידיאולוגיה הניאו-ליברלית לבין המערכת הכלכלית-פוליטית שהיא יוצרת סביבה.
נבהיר באמצעות ניסוי מחשבה ברוחו של הארווי. נניח שאנחנו מחוקקים במדינה חדשה (שנוצרת באופן מלאכותי). נניח שאנחנו מאמינים שכדי להביא רווחה לאנושות צריך לאפשר יד חופשית ליזמה עסקית. מה אנחנו צריכים לעשות?
סביר, יגיד לנו הארווי במילים שלנו, שנייצר מערכת שמאפשרת לאנשים לנוע בחופשיות ממקום למקום, להעביר סחורות, לקנות ולמכור באופן חופשי. די מובן מאליו. אנשים גם יוכלו לחשוב מה שהם רוצים ולהגיד מה שהם רוצים. זוכרים? חלק גדול מהרעיונות המקדמים ביותר והמעשירים ביותר נחשבו בתחילה מסוכנים או מטופשים.
שלי ושלך
אבל רגע, כדי שיהיה בכלל טעם ביזמה אישית צריך לאפשר דבר שלרבים מאיתנו נראה היום מובן מאליו. צריך לאפשר לאנשים להחזיק ברכוש פרטי. כלומר, צריך לתת לאנשים ליהנות מפרי ההצלחות שלהם. צריך לתת להם להתפרנס ואפילו להתעשר. כל אלה רק יעודדו יזמות.
מה הבעיה, נשאל? בשביל זה, יגיד לנו הארווי, צריכים לייצר למדינה החדשה שלנו מסגרת חוקית מתאימה. מסגרת שתכיר בזכות של כל אחד מאיתנו לרכוש שלו, ותיצור מערכת משפטית ומערכת משטרתית שתגן על המימוש של הזכות הזו. והנה, הדגמנו בקצרצרה את האופן שבו הרעיון שלנו מחייב אותנו למערכת חברתית וחוקית.
כסף
האם אנחנו מודעים כל הזמן לכך שאנחנו נושמים? האם אנחנו מודעים לאיכות האוויר שאנחנו נושמים? לא ממש. ובכל זאת, חמצן ואוויר נקי הם תנאים הכרחיים לחיים שלנו. והנמשל: כסף.
כדי ששוק חופשי של יזמים יתנהל בהצלחה צריך לארגן הילך חוקי; מטבע יציב וטוב שכולם יכולים לסמוך עליו. בלי מטבע אמין לא יהיו פעיליות ייצור, קניה או מכירה.
אבל זו רק התחלה, יגיד לנו הארווי. הניאו ליברליזם הולך יותר רחוק ויותר רחב. מפני שההנחה היא שסחר ויזמה יעשירו אותנו ויביאו אותנו לרווחה, צריך להפוך כמה שיותר תחומים לשוקיים, כלומר לפתוחים ליזמות פרטית ולא תלויים בממשלה.
והנה, אנחנו מגיעים לחזון של המדינה המופרטת. כל שרות שניתן להפעיל באמצעות שוק חופשי של יזמים במקום על ידי ממשל מרכזי, יופרט.
ונקודה למחשבה לקראת הטור הבא: שימו לב, יגיד לנו הארווי, לפרדוקס של המדינה הניאו ליבראלית. היא חייבת להיות "חלשה", כלומר, להפריט כמה שיותר שירותים. היא לא צריכה לנהל את שירותי הרווחה, אלא להפריט אותם ושיתנהלו בשוק החופשי, היא לא צריכה לנהל את שירותי הנקיון, אלא להפריט אותם וכו'. היא לא צריכה כמעט להתערב בכלכלה, אלא רק לשמור על מטבע יציב ולהלחם באינפלציה.
אז מה היא כן צריכה לעשות? ובכן, יגיד לנו הארווי, היא חייבת לכפות תנאים של שוק חופשי. וזה דבר שאי אפשר לעשות מבלי להתערב ומבלי להיות חזקה. נמשיך בשבוע הבא.
ד"ר אושי שהם קראוס , מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ולהאזין לתכנית הרדיו שלי "הויקיפדים – בעקבות הזהב הדיגיטלי " המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
