לעשן ולשכוח: אחזקת סרטים קלים

על פי המילון המקוון "מילוג" יש שני פירושים:

1. אחד שמשתמש בסמים קלים.

2. אדם מרחף, לא מרוכז; אסטרונאוט.

בקולנוע התפתח ז'אנר סרטי סטלנים עם גיבורים מטומטמים במיוחד. שטף הקומדיות האלה התפצל לשני זרמים: מטומטמים עם ובלי סמים, אבל תמיד עם חוכמת חיים. מועדון הסרט המופרע בסינמטקים יוקדש החודש לקומדיות הסטלנים הגדולות של כל הזמנים. בסיום ההרצאה המלומדת יוקרן הסרט "פיינאפל אקספרס", סרט הסטלנים הראשון בהסטוריה שהרוויח יותר ממאה מליון דולר. אז הנה תקציר חלקי של תולדות סרטי הסטלנים (וסתם מטומטמים) בקולנוע:

"ריפר מדנס" - הסבא של הז'אנר

זה סרט משנת 1936 שהפך לפולחן. מקורו של הסרט שנוי במחלוקת, מכיוון שאין לו זכויות יוצרים. מדובר בסרט תעמולה שנועד לחנך נגד שימוש בסמים. הסרט מראה מה קורה כששלושה סוחרי סמים מנסים להשפיע על בני נוער תמימים בעזרת מוזיקת ג'אז, מסיבות ומריחואנה.

הטריילר המקורי של "ריפר מדנס" משנת 1936

גרסה רווחת היא שקבוצות דתיות מקורבות לכנסייה הקתולית מימנו את ההפקה. בכל אופן, כל הכסף שהושקע בו לא הציל את המשחק הגרוע במיוחד שבא להמחיש מהי פרנויה. סצנות סקס שנועדו להרתיע אבל השיגו את המטרה ההפוכה - והסרט כולו הפך לקומדיית פולחן שיצאה מהקשרה (כמו מופע האימים של רוקי, או "הטרמפיסט" הישראלי). כשאנשים זיהו את פוטנציאל הדחקות של הסרט, החלו קולנועים, ובעיקר כאלו שמוקמו ליד אוניברסיטאות וקולג'ים, לשבץ את הסרט בהקרנות חצות.

הפנינה הקולנועית הנדירה הזו נצבעה ב-2004 כשהעשן קיבל צבעי כחול ורוד וירוק פסטליים. כך יכולתם לקבל את הסרט בגרסה עם פסקול בדיחות נבחרות. (מבית היוצר של "מיסטרי סיינס 3000).

גרסת אותו הסרט מ-2004

אבל זה הולך ומשתפר, ב-1997 צמד כותבים בשם קווין מרפי ודן סטני והאזינו לתקליט של פרנק זאפה. הם דמיינו איך היה נראה מחזמר אם פרנק זאפה היה מביים אותו, ואז העלו את הרעיון ליצור גרסה בימתית מוזיקלית לריפר מדנס. המחזה הועלה בהצלחה ובשנת 2005 הופק הסרט, ותודה לכנסייה על הרעיון:

מה פרנק זאפה היה אומר?

הסטלה המודרנית של צ'יץ וצ'ונג

מי שנחשבים לאבות סרטי הסטלנים המודרנים הם הצמד צ'יץ' וצ'ונג. טומי צ'ונג היה אזרח קנדי כשפגש את צ'יץ' מרין שהיגר לקנדה כדי לא להתגיס למלחמת ויאטנם. השניים העלו יחד מופע סטנד אפ זוגי ברוח ילדי הפרחים של שנות השישים והשבעים. ב-1978 הם כיכבו בסרטם הראשון, Up in Smoke, שהפך לסרט פולחן. למרות שהופק בתקציב זעום ובתנאים של סטלנים, למשל, בחורות יפות בסרט היו בנותיו של המפיק, והישענות על הטלפון הציבורי בתפאורה היתה הכרחית כי הוא לא נדבק טוב לקיר. למרות זאת, האווירה המרושלת שירתה את הדמויות והסרט גרף 44 מליון דולר.

אבות הסטלנים: צ'יץ וצ'ונג

במהלך הסרט הם חוצים את הגבול למכסיקו ומבריחים ללא ידיעתם רכב מסחרי שעשוי ממריחואנה. בגלל תכנים אלו, הסרט נאסר לצפייה בדרום אפריקה מחשש שיזיק לנוער.

בסרט זה הם קובעים איזשהו סטנדרט שחוזר על עצמו בז'אנר: שני גברים שמסרבים להתבגר, שמתנהגים בחוסר אחריות, שמסתבכים עם הסביבה וחוזרים על מילה אחת יותר מדי פעמים. במקרה הזה, המילה MAN, נאמרה 295 פעמים. ב"ביג לבובסקי", סרט הסטלנים של האחים כהן, המילה היא DUDE והיא נאמרת 161 פעמים, ועוד 292 פעמים המילה FUCK, על הטיותיה. (אני לא יודע מה יותר מטופש, זה שאני מצטט את הנתונים האלה או זה שיש מישהו באמת ישב לספור את זה).

זה היה סרט ראשון מתוך שבעה סרטים, עם עלילות מגוונות ותקציבים שהלכו וטפחו. בסרטם האחרון "החים הקורסיקנים", מדובר כבר באפוס היסטורי, וכיאה למעמד, צ'יץ מכניס יד לתחת של סוס.

צפו: טריילר "האחים הקורסיקנים"

המלך: ביג לבובסקי

האחים כהן ידועים כיוצרים אניני טעם ומעוטרי אוסקרים. אבל כשהם רוצים ליצור סרט סטלנים, הם עושים את "ביג לבובסקי" (1998). כשהאחים יצרו את "רציחות פשוטות" היה אדם בשם ג'ף דאוד שעזר להם להפיץ את הסרט, ובכך נטל על עצמו סיכון כלכלי גדול. היה היה קורא לעצמו THE DUDE. כך נולד הכינוי "THE DUDE", בטלן מסטול בכיכובו של ג'ף ברידג'ס, שגם היה משתתף פעיל בכתיבת התסריט. לדמות קוראים ג'ף לבובסקי.

אז הוא שפשף את העיניים לפני הסצנה? ביג לבובסקי

הסרט מספר על לבובסקי, חובב באולינג בגיל העמידה שחי בטריפ של שנות השבעים. בריונים מבלבלים בינו לבין מיליונר והוא מוצא עצמו מנסה לשלם כופר לשחרור אשת המליונר שהוא אפילו לא מכיר. כך נוצרת קומדיה של טעויות. על סט הצילומים, לפני כל טייק שאל ג'ף ברידג'ס את האחים כהן אם ה-DUDE עישן לפני הסצנה. אם התשובה היתה כן - הוא היה משפשף חזק את האגרופים בעיניים.

כשהסרט הגיע לנורבגיה נכתב על הפוסטרים שאגודת הבאולינג הנורווגית ממליצה עליו. השטיח שלבובסקי מגולגל בתוכו הפך לסמל, ולכן ג'ף ברידג'ס מצא את עצמו מופיע על שער "שבועון השטיחים" יחד עם שטיח פרסי.

השיא היה כשכמה מעריצים שכרו אולם באולינג לטובת כנס מעריצים של הסרט וקראו לו "לבובסקי פסט". הם ציפו לחמישים חברים, הגיעו מאה חמישים. שנה אחר כך הפסטיבל נערך בערים שונות במקביל עם כפילים של דמויות מהסרט, משחקי באולינג, חלוקה של המשקה הרשמי "וואייט ראשן" ועישונים כאלה ואחרים. הנה התמונות הקשות.

הסטלן הראשי בסרט הוא ג'ף ברידג'ס שהזדהה מאד עם הדמות. הוא תרם את השקפקפים שלו מהבית והסוודר החום המפורסם.

לפעמים ברידג'ס מפתיע את המעריצים ומגיע, לבוש באותו סוודר, ונושא דברי חוכמה לפני הסרט.

צמד חמד: ביוויס ובט הד

כשמייק ג'אדג' היה צעיר הוא גר בשכנות לילד בן 12 שקרא לעצמו איירון - באט. כלומר, תחת הברזל. הילד טען שהוא לא מרגיש שום כאב כשבועטים בו מאחורה. לאחד החברים שלו היה כינוי "בט הד" ולא רחוק משם גר אחד בם בובי ביוויס. ג'אדג' הוא היוצר של קומדיית הסטלנים המצויירת המפורסמת מכולם, ביוויס ובטהד. הכל מבוסס על סיפורים אמיתיים, אפילו הצחוק המפורסם של ביוויס הושפע מילד חנון במיוחד שמייק ג'אדג' הכיר שהיה מחרחר ונושך את השפה העליונה.

ביוויס ובטהד דו אמריקה: הסרט

ג'אדג' יצר סרטון אנימציה שנקרא "בייסבול צפרדעים", ואני חוסך מכם את התמונות הקשות, תאמינו לי. זה היה מספיק משכנע לערוץ MTV לתת לצמד סדרה, ששליש מהזמן שלה הם היו יושבים על הספה עם חולצות של ACDC ומטאליקה וצוחקים על קליפים. הסדרה שודרה בין 1993 ל-1997 וכללה גם סרט קולנוע שבו השניים מקבלים עשרת אלפים דולר מסוחר נשק שיכור (ברוס ויליס) כדי "לטפל" באשתו (דמי מור). השניים בטוחים שמדובר ביחסי מין שיגאלו אותם מבתוליהם.

כנהוג, שני גברים, שחוזרים על מילים מסוימות יותר מידי פעמים, במקרה הזה מדובר ב Bunghole, Fartknocker וכו'. בגלל שהערוץ חשוף לילדים הואשמו יוצרי הסדרה באלימות של נוער, כולל האשמה בכך שביוויס ובטהד מתעסקים עם אש בלי הפסקה, מה שגרם לילד בן 5 להצית את ביתו. אחרי ההאשמה הזו הסדרה עברה לשעה 23:00 וכל הסצנות שקשורות להצתה מכוונת נחתכו מהסדרה.

הסדרה זכתה לעונה נוספת בשנת 2011 ולמרות שלא השתנתה, המבנה הדמוגרפי של קהל הערוץ השתנה. הקהל החדש שלו הוא בעיקר בנות 12 עד 14, ונכון להיום ג'אדג' מדבר על חיפושים לבית חדש עבור הצמד שלו.

טריי פרקר ומאט סטון, שני "סטונרים" ידועים שיצרו את הסדרה סאות'פארק, טענו תמיד שמייק ג'אדג' גאון בהפיכת הלוזרים שלו לגיבורים. הם הזמינו אותו להשתתף בסרט הקולנוע של סאות'פארק רק כדי להגיד שורה אחת, זו השורה היחידה הברורה שקני אמר אי פעם.

קני מדבר ברור: חכו ל-1:08

החצי השני שלי: ג'י וסיילנט בוב

הם בני אדם, אבל מתנהגים לא פעם כמו דמות מצוירת. ג'יי ובוב השקט הם שתי דמויות עם כל מאפייני הסטלנים שחוזרות על עצמן ברוב הסרטים של קווין סמית'. לא רק שסמית מביים וכותב את הסרטים, הוא גם מגלם את בוב השקט. כלומר, לא אומר כלום כל הסרט, חוץ מפה ושם כשצריך להגיד את מוסר ההשכל של הסרט. ג'יי, הוא סוחר סמים ילדותי שמנבל את הפה. הם התחילו להופיע בסרט "מוכרים בלבד", בסרט ההמשך, בסדרת הטלוויזיה (שם הוחלפו הסמים בזיקוקים) ובעוד ארבעה סרטים. בקטע הזה, למשל, מט דיימון קורא לג'יי ובוב השקט ביקורות קוטלות על הדמויות של עצמם באינטרנט.

על סרטי הסטלנים הגדולים שהגיעו בהמשך הדרך, מ- HALF BEKED של דייב צ'אפל,

דרך הרולד וקומר, וסדרת "בדרך לחתונה עוצרים ב...", התאוריות על הטלטאביז (!) ומאחורי הקלעים של "פיינאפל אקספרס" שיש בו הכל: שני לוזרים שמסרבים להתבגר, עישון ברכב נוסע, הסתבכות עם פושעים והמילה DUDE שמופיעה יותר מדי פעמים - ידובר במפגש "סטלנים בקומדיה" של מועדון הסרט המופרע.

תודו שלמרות התדמית והשקפקפים, הסטלנים הספיקו לעשות הרבה קולנוע.

ערב "סאות'פארק " יערך בסינמטק חיפה ביום חמישי, 25 ביוני, בו יסופר על תולדות הסדרה ויוצריה, פרקר וסטון . הרצאה על ג'יימס בונד וקומדיות הריגול הטובות תערך בסינמטק שדרות, ביום א', 21 ביוני, ולסיום יוקרן סרט הקולנוע הצרפתי: "סוכן חשאי 117: המשימה קהיר".