שחר צוברי: "התבגרתי, אני אדם אחר עכשיו"
"מחוץ לרדאר": רגע לפני שהמדליסט האולימפי הישראלי האחרון מנסה לחזור לפודיום באליפות אירופה בגלישת רוח, הוא מתפנה לדבר על הירידה ביכולת לפני לונדון, החיבור המפתיע למאמנו החדש גל פרידמן והיחסים עם יריבו נמרוד משיח. ראיון
ב-20 באוגוסט 2008, מדינה שלמה החזיקה אצבעות לבחור צעיר וצנום מאילת. לא בטוח שכולנו הבנו מה בדיוק קורה במים, כשהגולש הישראלי חשב בטעות שביצע זינוק פסול וחזר אחורה, אבל ברגע שקיבלנו את האישור שהכול הסתיים על הצד הטוב ביותר ומדליית הארד האולימפית בידינו, מדינה שלמה צהלה ושחר צוברי הפך לגיבור הלאומי של הרגע.
אותו שיוט הירואי בצ'ינגדאו היה הפעם האחרונה בה זכינו לחוות את הטעם המתוק של ספורטאי ישראלי העונד על צווארו מדליה אולימפית, והאופוריה הלאומית המתלווה לכך.
שבע שנים חלפו מאז, וצוברי (29) הוא כבר לא ילד. הוא הספיק לעבור המון מאז אותו רגע שיא בסין. לצד הישגים גדולים כמו שתי זכיות רצופות באליפויות אירופה וניצחון ברגע האחרון בדו-קרב מתוקשר מול נמרוד משיח על הכרטיס ללונדון, צוברי נאלץ להתמודד גם עם ירידה ביכולת, הופעה מאכזבת במשחקים האולימפיים וגם עם פציעה בכף רגלו שהשביתה אותו למספר חודשים.
כעת, הוא מנסה להפוך לגולש הרוח הישראלי הראשון שיתחרה בשלוש אולימפיאדות. דבר שאפילו האלוף האולימפי ומאמנו של צוברי כיום, גל פרידמן, לא הצליח לעשות.
אז מה באמת השתנה בין שחר צוברי של בייג'ינג לשחר צוברי של היום?
"קודם כל הבגרות. בבייג'ינג הייתי בן 22, בריו אהיה כמעט בן 30 וזה הבדל גדול. לפני בייג'ינג נקרתה בפניי הזדמנות גדולה לנסוע לניו-זילנד ולהתאמן עם טום אשלי (האלוף האולימפי בבייג'ינג, א.ד.), ואני חושב שבמובן הזה נשארתי אותו אדם שיודע לזהות הזדמנות ולקחת אותה בשתי ידיים.
"עם זאת, עברתי איזשהו תהליך. בבייג'ינג הצלחתי מאוד ובלונדון נכשלתי בצורה נחרצת, לא הגעתי לשם גולש מספיק טוב, בלי שום הנחות מהצד. זה הביא אותי למקום שאני רואה את הדברים אחרת. התבגרתי דרך הכישלונות, למדתי להכיר את עצמי, לזהות מה עושה לי טוב ומה עושה רע. שחר של בייג'ינג לא ידע מה הוא עושה טוב, הוא פשוט עשה את זה טוב. שחר של היום יודע מה הוא עושה טוב ואיך לשמר את זה. מכאן מגיע גם הביטחון שלי, ההתנהלות שלי הרבה יותר בוגרת".
עוד לפני שידע בכלל אם יעלה בגורלו להתחרות באולימפיאדת לונדון, צוברי כבר קיבל החלטה שלאחר המשחקים האולימפיים הוא לוקח הפסקה. אחרי שמונה שנים של גלישה אינטנסיבית ברמות הגבוהות ביותר, צוברי הרגיש שהוא צריך להוריד קצת הילוך.
הוא החליט לקחת הפסקה כמעט מלאה של שנתיים, במהלכן החל ללמוד לתואר בממשל במרכז הבינתחומי. "כשזכיתי במדליית כסף באליפות אירופה ב-2013, זה היה כמעט מבלי להתאמן. פה ושם בתקופות מבחנים הייתי הולך לגלוש, לא 6-8 שעות ביום ולא חמש פעמים בשבוע, אלא שעתיים-שלוש, פעמיים-שלוש בשבוע, רק בשביל לשמור על הבסיס. בשנה שלמה עשיתי שתי תחרויות בלבד. לשם ההשוואה, מאז דצמבר כבר הספקתי לעשות שש תחרויות".
לא פחדת שאם תיקח הפסקה כל-כך ארוכה זה עלול לפגוע לך בהמשך הקריירה?
"לקחת סיכונים זה חלק מהמשחק. קמפיין אולימפי צריך לבנות בצורה חכמה ולדעת להעלות את האינטנסיביות בהדרגה, זה מה שעשיתי. חלק מהניסיון והביטחון של ספורטאי זה לדעת למה אתה מסוגל. יכולתי להמשיך בכל הכוח ואז אולי הייתי בינוני במשך כל ארבע השנים והייתי מגיע לריו חנוק. לא רציתי את זה. הרגשתי שאני חייב לעצמי טובה ושאני צריך לעשות תואר".
ובכל זאת, למרות כל התהליך שעברת והניסיון שצברת, נדמה שביחס לעבר כיום קשה לך יותר לזכות במדליות.
"מבחינתי, מהזכייה באליפות אירופה ב-2010 ועד היום – לא הצלחתי, ואני אומר את זה למרות שב-2013 הייתי סגן אלוף אירופה. עברתי תקופה של ירידה ביכולת בגלל שהייתי במעין חיפוש עצמי כדי להבין מה עושה לי טוב, איך אני צריך לפעול ואיך להתנהג.
"מבחינת הרמה בסבב, היא בהחלט עלתה. אם פעם היו עשרה גולשים טובים, כיום יש 20 גולשים שמסוגלים להיכנס לעשירייה הראשונה. צריך תחרות מצוינת כדי להגיע לפודיום. בסך הכל אני חושב שאני בדרך הנכונה. בגביע העולם בהייר הייתה תחרות קשה מאוד עם כל הגולשים הטובים בעולם וסיימתי שביעי, וזה לא היה מובן מאליו. אני מרגיש עלייה הדרגתית וזה גם מה שאני מחפש לראות. אני לא רוצה לראות תחרות אחת שאני מנצח, ואחת שאני מסיים 20. אני רוצה לראות את הלמידה מטעויות, ליישם את כל מה שאני יודע ולמדתי".
החיבור המפתיע עם גל פרידמן
אולי השינוי המרכזי ביותר שביצע צוברי במסגרת התהליך שעבר היה הפרידה ממאמנו, רפא בלילוס, מי שהוביל אותו לזכייה במדליה האולימפית, והחבירה לגל פרידמן, מי שהיה יריבו הספורטיבי בעבר ומאמנו של יריבו על הכרטיס לאולימפיאדה, נמרוד משיח, לקראת לונדון.
מתי הבנת בעצם שאתה ובלילוס צריכים להיפרד?
"עבדתי עם רפא מדצמבר אחרי הפציעה. תוך כדי שהות ארוכה בחו"ל, אתה מבין שפתאום הדרישות שלך הן קצת אחרות. ביקשתי ממנו שישים דגש על דברים כאלה או אחרים וייקח יותר אחריות, כל מיני דברים שבעבר לא הייתי צריך או לא ביקשתי. רפא היה שם בשבילי, תמך ועזר, אבל הרגשתי שזה דורש ממנו יותר מדי אנרגיות ושזה לא בא לו בטבעיות. נקודת המוצא לא הייתה של מיצוי הפוטנציאל שלי. זה התחיל לאט-לאט להתבשל ודיברנו על זה. ניסינו לעשות עוד ועוד שינוי. ראיתי שזה לא הולך למקומות טובים. כשהעליתי את זה ודיברנו, הכל היה על השולחן".
איך הוא קיבל את ההחלטה שלך?
"הוא קיבל את זה בהבנה ובחברות ובאהבה מוחלטת, ובכל זאת אני חושב שברגע שאתה אומר לבן אדם 'תודה רבה, אני חושב שמיצינו', זה צובט בלב וכואב. אבל חלק ממערכת היחסים שלי ושל רפא היא הפתיחות וההבנה שעושים הכול למען המטרה, שאני אצליח. אם משהו לא פועל כשורה אז צריך לשנות, גם אם זה אומר שרפא צריך לזוז הצידה. זה הסתיים בצורה טובה מאוד".
ולמה החלטת לבחור בפרידמן כמאמן?
"חשבתי שהוא יכול להעניק לי את מה שאני מחפש ,שאולי היה חסר לרפא. בסופו של דבר אף אדם לא מושלם. יש הרבה דברים שלגל יש ולרפא אין ולהיפך. אני בן אדם אחר עכשיו, הצרכים שלי שונים ואני חושב באיזשהו מקום שגל כרגע הרבה יותר מתאים לתפקיד. זה יכול לעזור לי למצות את הפוטנציאל שלי בתור ספורטאי ולהגיע להישגים".
לא מוזר לך לעבוד אצל מי שאימן את משיח, היריב שלך על הכרטיס לאולימפיאדה?
"לא. אנחנו לא מדברים על זה, זה לא משהו שהוא מעניין. אני חושב שבסך הכל, בלי שום קשר למשיח, אני מכיר את פרידמן המון שנים. עוד כשהייתי גולש בנוער, הסתכלתי עליו והוא היה על האולימפוס. ולאחר מכן הוא היה מתחרה שלי ומאמן של המתחרה שלי. הדבר הכי חשוב זה שהוא ראה אותי בכל המצבים. הוא ראה את כל הנקודות החזקות שלי ואת כל הנקודות החלשות. אומרים תמיד 'שמור את החברים קרוב, ואת האויבים קרוב יותר', אז דווקא אני חושב שזה יתרון שגל תמיד היה בצד השני. הוא יודע בדיוק על מה לשים דגש ואיפה החסרונות שלי".
החיבור ביניכם מפתיע נוכח כל מיני משקעים שהיו ביניכם בעבר והתבטאויות זה נגד זה.
"שנינו אנשים מאוד קונקרטיים, וגם ההתבטאויות הללו באו ממקום קונקרטי. כל אחד הלך עם האמת שלו ואמר את הדברים לא בשביל להעליב או לפגוע. זה הכול מעין משחק מנטלי – אם היריב שלך למטה תדאג להוריד אותו עוד קצת כדי לגמור אותו לפני שהתחרות מתחילה. אלו דברים שאני לא זוכר אותם, אם אתה חזק בתור ספורטאי אז אתה מסתכל ואומר: 'אז הוא אמר ואני אוכיח אחרת'. אני חושב שהוכחתי אחרת".
"אני ומשיח התבגרנו"
התחרות בין צוברי ומשיח הייתה לאחד מהסיפורים המדוברים ביותר בתקשורת הספורט בתקופה שקדמה לאולימפיאדת לונדון. אחד השיאים היה באליפות אירופה ב-2011, כשמשיח חסם את צוברי בשיוט המדליות ומנע ממנו הגעה לפודיום. האירוע המדובר יצר הדים רבים וכותרות באמצעי התקשורת, ומשיח אף נענש בעקבותיו מאוחר יותר.
הפיניש של קרב האיתנים הזה לא יכול היה להיות דרמטי יותר. צוברי הגיע לתחרות המכריעה בהולנד בפיגור משמעותי, אבל הצליח להפוך את הקערה על פיה ולקח את הכרטיס לאולימפיאדה ברגע האחרון.
כיום, היחסים בין השניים הרבה יותר רגועים. הם אמנם בעיצומו של קרב עיקש ומסקרן על כרטיס בודד לאולימפיאדה, אך נראה כי הפעם המאבק ביניהם מתנהל על מי מנוחות.
איך אתה מסביר את השוני ביחסים ביניכם לעומת קמפיין לונדון?
"אני חושב שהדבר העיקרי זה השינוי באיגוד. אחרי האולימפיאדה האיגוד התחלף, והאיגוד החדש מנסה לעבוד בצורה שונה מקודמו. יש על זה הרבה ביקורת לטוב ולרע, אבל בשורה התחתונה יש פחות ריבים וסכסוכים. המערכת מתנהלת איתנו אחרת, יש פחות נקודות חיכוך, הדברים יותר ברורים וקונקרטיים. הדבר השני והלא פחות חשוב הוא שהתבגרנו אני מקווה מאוד שהפעם זה באמת יהיה הטוב ינצח, ולא כל הבלגן שהיה לפני לונדון.
"אנחנו יושבים ביחד לפעמים ומדברים בינינו. ברור שתמיד יש מתח, אי אפשר לברוח מזה ולא צריך לברוח, זה חלק מהספורט. מבחינת התקשורת זה או שהם חברים הכי טובים או שהם בכסאח היסטרי, אין אמצע, אבל אנחנו ממש באמצע. יש ימים טובים יותר ויש פחות. היום הראשון של התחרות הוא לא כמו היום האחרון ואנחנו מקבלים את זה בהבנה".
אחרי שסיים שביעי בגביע העולם בהייר, צוברי פתח פער קטן על משיח במרוץ לריו. ביום שני הקרוב יחל הפרק השני והחשוב יותר של ההתמודדות כשהשניים יתחרו באליפות אירופה באיטליה. לתחרות הזו יש חשיבות כפולה – מעבר להזדמנות לצבור נקודות ולהגדיל את הפער בקרב על הכרטיס, מי מביניהם שיסיים גבוה יותר, יזכה לייצג את ישראל בתחרות הקדם-אולימפית – סימולציה מדויקת של התחרות האולימפית בריו ועוד אפשרות להשיג נקודות.
"המטרה שלי באליפות הזו היא לחזור לפודיום", מצהיר צוברי, "אני מרוצה מהעבודה שלי בחצי שנה האחרונה ומרגיש בשל. אני חוזר לעצמי מבחינת כושר וניסיון תחרותי".
ידוע שבגלל המבנה הפיזי השונה שלכם, משיח מצטיין ברוחות חזקות ואתה בולט ברוחות חלשות. מה אתה עושה כדי לשפר את היכולת ברוחות החזקות?
"יש לי מאמן נוסף, קספר באומן ההולנדי. אני עובד איתו בקבלנות והוא עזר לי הרבה עם הטכניקה ברוחות החזקות. נסעתי לאחרונה לתחרות בהולנד כדי להתחרות מול גולשים טובים ברוח חזקה. מפה ועד לגלוש ממש טוב בתנאים כאלו יש עוד זמן, אבל גם יש עוד זמן עד האולימפיאדה. באתר בריו מזג האוויר לא יציב, הכל יכול להיות שם מבחינת רוח".
התחלת ללמוד לתואר. אתה כבר חושב קדימה על העתיד הרחוק יותר?
"כרגע אני נמצא בהפסקה מהלימודים, אחרי ריו אמשיך אותם. אני לא חוזה עתידות, כרגע יש לי את ריו על הראש, אני מתמקד בזה. אחר כך אני יודע שיש לי עוד שנה ללמוד, ולאחר מכן כנראה אצא לחופש של שנה. מעבר לזה? תראה לי בנאדם שיש לו תוכניות לעוד ארבע שנים".
יש סיכוי שתמשיך לאולימפיאדת טוקיו ב-2020?
"כן. אני נהנה ממה שאני עושה ויודע לעשות הפסקות בזמן. הדגם נשאר, גלישת הרוח נשארת. אם יבוא גולש צעיר וטוב שיגלוש יותר טוב ממני, אז רק בברכה".
כרגע לא נראה שזה המצב, לא נראה כל-כך שיש דור המשך לך ולמשיח.
"יש לי הרבה דעות לגבי הנושא הזה, אבל אני מקווה שעם האיגוד החדש יצליחו לעשות שינוי מערכתי ושההצלחות לא יהיו אישיות, אלא מערכתיות. אני רואה חבר'ה עם פוטנציאל אבל זה עוד רחוק מדי. יש הרבה גולשים טובים ברמת נוער, יש תנאים ומסורת, השאלה אם המערכת תגדיל ראש ותעשה איתם את כל הדברים הנכונים".
לפנייה לכתב/ת 
