הנס של דימה קרויטר

חמש שנים לאחר שהוכתר כאלוף העולם לקדטים, כלומר לקופץ לגובה הטוב בתבל עד גיל 17, הגיע דימה קרויטר לאימון באצטדיון הדר-יוסף. תחושתו הייתה קשה כתוצאה מפציעה מתמשכת שהגבילה אותו. "טולי, זה הסוף", אמר דימה למאמנו, אנטולי שפרן. זו הדרך בה בחר דימה להודיע על פרישתו בגיל 21. "אני מבין אותך", אמר שפרן, שגילה אותו בגיל 13, "אבל מבקש שתיתן לעצמך עוד צ'אנס אחד: בוא ניסע לגרמניה לד"ר יונצ'ב, אולי הוא ימצא מה בדיוק יש לך".

הידיעה על החלטתו של קרויטר לפרוש בחורף שעבר לא התפרסמה בתקשורת. איך זה שאף אחד לא ידע על פרישתו של אחד מהספורטאים המוכשרים בישראל? הסיבה היא שבשנים האחרונות, קרויטר חדל לספק תוצאות וירד מהכותרות. הילד שזכה, כאמור, באליפות העולם לקדטים, ולאחר מכן עמד בראש הפודיום במשחקים האולימפיים לנוער ב-2010, נדחק לשוליים.

הפציעה גרמה לו לרצות לפרוש. קרויטר(צילום: ראובן שוורץ)

"זו הייתה הרגשה נוראה. כשהצלחתי בתקופת הנוער שלי , כולם אמרו 'וואו', התפלאו מה יש לשרירים של הילד הזה. כשנכשלתי בגלל הפציעות, הביטו בי כמו על מסכן. זה הדבר שאני הכי שונא", אומר קרויטר, "שמסתכלים עליי כמו מסכן".

המקורבים למלכת הספורט היו בטוחים שבעקבות נפילת הכישרון העצום, ניקי פאלי, יילך לאיבוד גם ממשיכו, דימה קרויטר. ועוד לא דיברנו על פציעתה של דניאל פרנקל, שותפתו של קרויטר לאימונים. המלעיזים ידעו לטעון כי הפציעות הן תולדה של משטר אימונים אכזרי לבני הנוער כדי להשיג תוצאות בגילאים צעירים. חיבור של הנתונים לא הותיר ספק, לכאורה, כי המאמנים שפרן ואלברט פונגין (מאמנו של פאלי), הם חלק מהסיפור העצוב.

קרויטר מסביר: "נפלנו בגלל הלחץ העצום עלינו, אבל לא בגלל המשקולות שבהן כולם משתמשים, ולא בגלל המאמנים. טולי כל הזמן היה אומר לי: 'דימה, אולי תנוח היום. אתמול קפצת מספיק'. הייתי עונה לו: 'יש בי רצון לקפוץ עוד ועוד. אל תדאג'. האימונים היו באמת קשים, אבל רק בגלל הרצון המטורף שלנו לקפוץ עוד ועוד. הלכנו עד לקצה. טולי שפרן לא אשם, רק אני".

"נפלנו בגלל הלחץ העצום עלינו". קרויטר לצד ניקי פאלי(צילום: יועד כהן)

3 רופאים ישראלים בכירים בדקו אותו. "אחד אמר לי: 'אין מה לעשות, זה מבנה הרגל שלך'. ככה הוא אמר. היו בטוחים שהבעיות נובעות מהגב. אף אחד לא חשב אחרת. ובגלל שהייתה דעה אחידה, הודעתי לטולי על הכוונה לפרוש".

ומה קרה אצל ד"ר יונצ'ב?

"לא ציפיתי שהוא יגיד דבר אחר. שלחו אותי אליו לגרמניה, אז נסעתי. ד"ר יונצ'ב היה רופא בנבחרת בריטניה באולימפיאדת לונדון. הוא שירת בתקופה מסוימת את נבחרת ישראל באירועים גדולים שאליהם הגיעה עם אתלטים גרמנים או אנגלים. והופ, הוא גילה שהפציעה שלי לא באה מהגב אלא הייתה מתיחה בגיד שריר הירך האחורי. הוא נתן תמונה חדשה לגמרי".

קרויטר, כך התברר, קפץ במשך 4 שנים על אותה נקודה מכאיבה ברגל שהפכה מרוב שימוש לצלקת. היו צריכים לטפל בה. הדוקטור השתמש בסטרואידים שונים, כולם באישור של WADA (הרשות העולמית למניעת סימום בספורט, א.פ.). "הוא הצליח לגרום לכך שהכאבים ייפסקו", מספר קרויטר.

הבדיקה בגרמניה שינתה את התמונה. קרויטר(צילום: אורן אהרוני)

"חכה, רק התחלתי. קודם כל, הייתי צריך להגיע למצב שבו אחרי אימון לא יהיו לי כאבים, ואוכל לתכנן את האימון הבא. אני לא רץ לשום מקום, אבל יש לי אסטרטגיה חדשה, להיות בכל שנה יותר טוב מהעונה הקודמת. אם הספקתי לקפוץ בשנה שעברה 2.21 מ', המטרה הראשונה שלי היא להשיג 2.22 מ'. זו לא פסגת האפשרויות שלי, אבל צריך להתחיל באיזושהי דרך".

"אתה זוכר מה כתבת עליי כשעברתי בגיל 14 יותר מ-2 מ'?", הוא שואל ואני עונה לו שאני לא ממש זוכר. "כתבת 'ילד פלא'. אני רוצה להודיע לך ש'הילד פלא' נשאר. התכונות שלי קיימות, רק צריך לנצל אותן כשאני בריא. ומעכשיו הרבה יותר קל לי".

"קל?", אני מביע פליאה. "אני לא הקופץ הילד ההוא שלא ידע כלום על השרירים והגוף שלו", אומר קרויטר, "לא ידעתי מה התפקיד של כל שריר בגוף. למשל, כשב-2011 קפצתי 2.28 וקיבלתי את הכרטיס לאליפות העולם לבוגרים בקוריאה, לא ממש הבנתי איך זה קרה לי. ידעתי שקפצתי ועברתי, לא יותר. היום, אחרי שהחלמתי מהפציעה, אני מבין איך עובד כל שריר, איך עובד הגוף. זה עוזר לי להבין איך להשתמש בשרירים השונים. דברים כבר לא מקריים".

הכתבה על קרויטר ב"ידיעות אחרונות"

בתחילת השבוע תתחיל הנבחרת הלאומית להתחרות בבאקו. הוא מגיע לשם, שבוע לאחר שסיים את שירותו הצבאי, דווקא כאשר תוצאתו העונה, 2.15, היא רק השנייה אחרי צור ליברמן שכבר קפץ בחורף 2.16. דימה קיבל את הכרטיס בזכות השיפור בכושרו העכשווי. "אם כל תחרות חשובה לי, תחרות עם הנבחרת עוד הרבה יותר חשובה", הוא אומר.

העובדה שקפץ עד עכשיו ל-2.15 לא מדאיגה אותו במיוחד. "אני יודע שאוטוטו אקפוץ 2.20 ויותר מכך. לא הפסקתי לחלום על התוצאות שחלמתי עליהן בילדותי, הן יגיעו. גם המינימום לריו, 2.29, יוכל להפוך ריאלי אם אמשיך בדרך הנכונה. לפני שאני הולך לישון, אני עוד חושב על 2.40", הוא מדבר בביטחון.

תקופתו הגדולה ב-2009 סידרה את חיי משפחתו. הוועד האולימפי, חברת "גמא", הספונסרית, ומכבי ת"א, שכרו לו ולאמו דירה בת"א. "כשהסתיים החוזה עם 'גמא', שאין לי נגדה שום טענה, מכבי ת"א הודיעה שאין לי מה לדאוג. זה היה משמעותי מבחינתי כי הייתי בירידה באותה תקופה. היה מרגש מבחינתי שדורון שיטרוק ממכבי ת"א הודיע לי שהמועדון ישלם שני שליש מהשכירות. ראיתי בכך הבעת אמון דווקא בתקופה קשה. אם מכבי חיפה הייתה עוזרת ככה לניקי פאלי בתקופה הכי קשה שלו, אולי הוא לא היה נופל", אומר דימה.

עדיין לא מוותר. קרויטר לצד מאמנו, אנטולי שפרן(באדיבות איגוד האתלטיקה)

באליפות העולם לקדטים באיטליה הוא הקדים, בזכות היעדר פסילות ב-2.20 מ', את יאניק קלאוסן מדנמרק. שלישי סיים דניל ציפלאקוב מרוסיה, שהיה מעט צעיר מהם, עם 2.17 מ'. "קלאוסן הגיע ל-2.27 מ' באליפות אירופה באולמות בצרפת, ואחר-כך נפצע. פציעות הן חלק מהמשחק באתלטיקה וצריך לדעת להתמודד מולן", אומר קרויטר. ציפלאקוב, שהצליח לשמור על כשירות, כבר עבר 2.35. דימה משוכנע שגם הוא יוכל לנחות באיזור. כמעט שכחנו שקרויטר סיים רביעי באליפות העולם לנוער (עד 20), והחמיץ מדליה רק בגלל פסילה עודפת. גם זה הישג ייחודי באתלטיקה הישראלית, שני רק לניקי פאלי שהוכתר כסגן אלוף העולם לנוער בבייג'ינג 2006.

"אני רוצה שאנשים שוב יגידו 'וואו' אחרי ביצועים שלי. מצאו מה באמת היה לי, החלמתי, ועכשיו אני צריך להוכיח שאפשר להגשים את החלומות שלי", הוא מסיים.

גל קדמון – השם החדש בספרינטים

השם החדש באתלטיקה הישראלית הוא גל קדמון (15). עד לפני שבועיים אף אחד לא ידע על הנערה המתגוררת בלהבים שעסקה בטריאתלון. קדמון שהשמיעה קול לראשונה בתחרות שבה עברה 100 מ' ב-12.57, שיפרה תוך פחות משבועיים ל-12.30 והיא כבר מדורגת במקום ה-28 בהכל הזמנים. למאמן ברוך שפירא יש חומר טוב ביד במועדונו מכבי כיוונים באר-שבע.

פריחה בין הספרינטריות. גל קדמון(צילום: טיבור יגר)

אם זה לא מספיק, קדמון שהיא חניכתה של אירנה סובניקוב, רחוקה רק תשע מאיות משיא הנערות בן 28 השנים של גילי דישון, 12.21. לא מזמן דיאנה וייסמן שברה סוף-סוף, את שיא הקדטיות מ-1989, 11.99 שניות ועכשיו היא עומדת על 11.92.

אין ספק שקיימת פריחה בין הספרינטריות. אם עד לפני שנה ירדו 3 מה-12.50, היום התוצאה הזו לא מבטיחה מקום בגמר אליפות המדינה. רשימה חלקית: אולגה לנסקי, וייסמן, ויקטוריה דורו, ריטה פוגרלוב, הקופצת למרחק המפתיעה יפעת זליקוביץ' (11.99), לורל גרינהולץ (12.35), נועה ברליאה. ויש עוד את עדן דורי, נועה מאור, ניצן לוי בת ה-15 ומספר צעירות מוכשרות. ההצפה באצניות מוכשרות מוסברת מהרמה הטובה של מאמני הריצות הקצרות. רק שתצא לנו משם מי שתשבור אחת ולתמיד את שיאה המיתולוגי של אסתר רוט, 11.45, מ-1972.

במדור שיפורי תוצאות: ענת מילמן קבעה שיא קדטיות בידוי פטיש, 56.83, מרגריטה בלוב קבעה 57.02 בפטיש לבוגרות, התוצאה השנייה בכל הזמנים. נעמה ברנשטיין ממכבי ת"א עברה 3.70 מ' במוט. מרק אלטרמן קבע את תוצאת השנה בדיסקוס, 56.83 מ'.