בצל הסערה: זוכי פרסי התיאטרון
שרת התרבות מירי רגב אמנם כיכבה בתפקיד הראשי בטקס פרסי התיאטרון, אולם לצד המחאה נגד הצהרותיה, היה גם קצת מקום ליוצרים: לאורה ריבלין ונדב נייטס זכו בפרסים לשחקנים ראשיים. במאי השנה: חנן שניר
זר לו היה נקלע לאירוע שנערך בצהרי היום (ו') במרכז ענב שעל גג גן העיר בתל אביב, ספק אם היה עולה בדעתו כי מדובר בטקס חלוקת פרסי התיאטרון השנתי. "חג התיאטרון הישראלי", הפך השנה לזירת קרב בעקבות התבטאויותיה של שרת התרבות הנכנסת, מירי רגב והתגובות שמיהרו לבוא מצדם של אמנים ויוצרים. "בכל תולדות פרס התיאטרון, זו הפעם הראשונה שישנה כזו סקרנות אדירה של התקשורת לדעת מי הזוכים. נדמה לי שהשגנו את המטרה", אמר באירוניה מפיק הטקס, חיים סלע, בפתיחת האירוע זאת מיד לאחר שביקש בכל לשון מצלמי העיתונות, שעמסו את האולם, לרדת מהכיסאות. תחינתו לא הועילה.
עם כניסתה של השרה רגב לאולם, המצלמות לא הפסיקו לתקתק. קריאות בוז נשמעו פה ושם ועל פניהם של המארגנים והמאבטחים באולם נרשמה בבירור דריכות. למרות המתיחות שהורגשה היטב באולם, מרבית הטקס נערך כמעט ללא מפריע. גם הערותיה העוקצניות והמנוסחות היטב, של המנחה, השחקנית אודיאה קורן, נשארו בגדר קריצה. "שמעתי שהתאכזבת כשקיבלת את תיק התרבות, כיוון שמה שבאמת רצית היה את משרד הרווחה", אמרה קורן: "ובכן, אם את מעוניינת לעזור לאנשים שלא מצליחים להתפרס גם כשהם עובדים - הגעת למקום הנכון".
אך היתה זו לאורה ריבלין, זוכת הפרס לשחקנית בתפקיד ראשי על הופעתה ב"סיפור ישן-חדש", שמשכה את מלוא תשומת הלב בטקס. בנאום חוצב להבות שהופנה אל שרת התרבות מירי רגב. אמר: "כמעט שקלתי לוותר על האפשרות לקבל את הפרס וזאת רק כדי לא לדבר על מה שנאמר ולא הובן בגלל אי הרצון ולשמוע או להבין".
ריבלין ציטטה את דבריו של פרופסור ישעיהו ליבוביץ' ואמרה: "כשאדם מקבל את הדעה ש'המדינה', 'האומה', 'המולדת', 'הביטחון' וכולי הם הערכים העליונים, ושהנאמנות-ללא-תנאי לערכים אלה היא חובה מוחלטת וקדושה - הוא נעשה מסוגל לבצע כל מעשה תועבה למען האינטרס המקודש הזה, ללא נקיפת מצפון". ריבלין הוסיפה ואמרה: "אנחנו אוהבים את המקום הזה ולאף אחד - מימין או משמאל - אין מונופול עליו. עברית זו השפה שלנו ואין לנו מקום אחר ליצור בו".
ובנוגע לזכיות הנוספות בטקס: הפרס על הקומדיה הטובה של השנה הוענק להצגה, "המוגבלים", הפקה של תיאטרון בית ליסין בבימויו של גלעד קמחי. עם קבלת הפרס אמר קמחי מעל הבמה: "אמנות היא מרד חוקי ויש לה את החופש לבעוט בצרכנייה כמו גם לחבק אותם. טבעי שהיא נוטה לבטא את קולם של החלשים, המוגבלים, המושתקים. אין קיום לדמוקרטיה ללא חירות מוחלטת של האמן. אני פונה לשרת התרבות ואומר: לאמנות אין מפלגה וכוחה בגיוונה". ההצגה גרפה במקביל גם את פרס המחזאי שהוענק לגור קורן.
ההצגה "הכתה שלנו", הפקה משותפת של תיאטרון הבימה והקאמרי, גרפה במקביל שלושה פרסים - הצגת המחזה המתורגם, פרס על כוריאוגרפיה למירי לזר ופרס הבימוי לחנן שניר שזכה גם בפרס על מפעל חיים מטעם האקדמיה לתיאטרון. "המילים דמוקרטיה, תיאטרון ופסיכולוגיה, לקוחות כולן מתוך השפה היווני וכמו שאנחנו יודעים התיאטרון היווני מראשיתו היה תיאטרון פוליטי ולמרות זאת מעולם לא בוצעה בו צזורה על אף שחלק מהמחזות, כמו 'ליזיסטרטה' או 'נשות טרויה' שהועלו בעיצומה של מלחמה ויצאו נחרצות נגדה.
למרות שיוון היתה ערש הדמוקרטיה, היא לא היתה נטולת פגמים: התקיימה בה עבדות, לנשים לא היה שוויון זכויות ועם זאת חופש הביטוי היה לערך עליון. אני פונה לשרת התרבות ומתחנן: די! מספיק לתקוף אותנו בשפה לא ראויה, לא תרבותית וכזו שמושכת אש משני הצדדים. בואו ננמיך להבות, נדבר על תרבות ואמנות ולא על מנדטים. לו היינו מתאחדים כל האמנים ביחד ומקימים מפלגה, ספק אם היינו עוברים את אחוז החסימה אבל אף אחד לא יחסום את פינו".
בפרס להצגה המבוססת על מחזה ישראלי זכתה "הצוענים של יפו", הפקה של תיאטרון החאן על פי מחזה מאת נסים אלוני, שגרפה גם את פרס ליוצר בתחום המוזיקה שהוענק לגרשון וייסרפירר. התיאטרון הירושלמי זכה במקביל גם בפרס על עיצוב התלבושות בהצגה "הנשים העליזות מוינדזור, שהוענק ליהודית אהרון.
הפרס לשחקן בתפקיד ראשי הוענק לנדב נייטס על תפקידו בהצגה "הסיפור המוזר של הכלב בשעת לילה" בתיאטרון בית ליסין. פרסים לשחקנים בתפקידי משנה
הוענקו לתיקי דיין על "וניה, סוניה, מאשה ושפיץ" ואלון דהן על "גורודיש", שתי הפקות של התיאטרון הקאמרי. פרסים לשחקנים מבטיחים הוענקו למגי אזרזר על "לחנך את ריטה" בבית ליסין ושפי מרציאנו על "המאהב" בתיאטרון הבימה.
פרס על עיצוב תפאורה הוענק לרוני תורן על עבודתו בהצגה "בית ברנרדה אלבה" בתיאטרון באר שבע. פרס על עיצוב תאורה הוענק לאבי יונה בואנו (במבי) על עבודתו בהצגה "גורודיש" בקאמרי. פרס על תרגום הוענק לאהרן שבתאי על "אלקטרה" בתיאטרון הקאמרי. בפרס הצגת השנה המתורגמת זכתה "הכיתה שלנו" - הפקה משותפת לקאמרי ולהבימה, שביים חנן שניר, שזכה בעצמו בפרס הבימוי.
נאומה של השרה רגב, שלא בטוח שכיוון אל היושבים באולם, לווה בקריאות ביניים והיו גם כאלה שיצאו מן האולם כאות מחאה, בהם השחקן איתי טיראן. השרה רגב, העניקה את הפרס לבמאי השנה במשותף עם אוהד קנולר, יו"ר הועד המנהל של שח"ם (איגוד השחקנים) שחטף גם הוא קריאות בוז. זאת בשל מה שהגדירו באולם כ"התקרנפות" של הנהלת האיגוד ושתיקתו הרועמת מול התבטאויותיה של השרה רגב בנוגע לצנזורה ולשלילת תקציבים בהתאם לתכנים. "אני גאה לעמוד בראש ארגון היוצרים הגדול בארץ", אמר, "זה ארגון חזק וחכם והועדה המנהל של שח"ם החליט שלא להתערב בסוגיות פוליטיות".
לדבריו התפרצה מהקהל כלת פרס ישראל, השחקנית גילה אלמגור, וקראה: "אל תדבר בשם האמנים. אני מתביישת להיות באיגוד הזה". אלמגור תקפה גם את השרה רגב כשזו דברה על הנכחת התרבות בפריפריה וצעקה: "מה את יודעת עלינו? את הרי לא באה לתיאטרון. את בזה לנו. אין לך מושג על מה את מדברת. אנחנו אלה שמכתתים את רגלינו ממקום למקום, לא את".
