מצטרפים למחאה: גברים על עקבים
מחאת דיילות אל-על נגד ההחלטה לחייב אותן ללכת עם עקבים זכתה לתמיכה גדולה, אבל חלק מהגברים מתקשים להבין על מה המהומה. כתבת "ידיעות אחרונות" שלחה שלושה מהם לניסוי: משמרת שלמה בנעלי עקב. והתוצאה?
לא מעט גברים התקשו להבין את מחאת הדיילות באל-על נגד ההחלטה לחייב אותן ללכת על עקבים במטוס. שלחנו ברמן, מלצר ומורה לניסוי קטן - להעביר משמרת שלמה בעבודה עם פריט הלבוש הזה על הרגליים. התוצאה: תמיכה גורפת בדיילות.
אחרי שעתיים של עבודה מעביר גל גרינברג, מורה לברידג' בן 27, מסר שאינו משתמע לשתי פנים: "אני שונא אותך". ויש לו סיבה טובה.
הניסוי הגופני-חברתי הזה לא נולד יש מאין. יש נשים שעבורן העבודה על עקב גבוה ודק הפכה לאחרונה לדרישת סף מחייבת. לפני כשבוע החליטו בחברת התעופה הלאומית לבצע "רענון נהלים" ולחייב את הדיילות ללבוש עקבים. הדיילות פצחו בקמפיין רשת ויראלי ("מחאת העקבים") כשהטענה המרכזית והמוצדקת שלהן: מדובר בנוהל שאינו בטיחותי או נוח, מקשה את העבודה במטוס ונובע ממניעים סקסיסטיים.
"נורא להיות אישה, אה?"
"זה לא היה 'נורא'", מרחיב גרינברג כשהוא מוטל עם רגליים למעלה אחרי שסיים את המשמרת. "אבל זה בוודאי לא היה כיף. כאב לי ברגליים ובגב. לא היה לי קל ללכת ובטח שלא יכולתי ללכת במהירות ולהיות דינמי. הרגשתי שמרווח התנועה שלי קטן. זה שאני יכול או שדיילת יכולה לשרוד משמרת כזו לא הופך את הדרישה ללגיטימית". אחרי מחשבה נוספת, וכשהרגליים מאותתות, הוא תיקן: "גם עכשיו, כמה שעות אחרי, הגב והברכיים שלי קצת כואבים".
האלמנט המגדרי ואולי אף השוביניסטי שעמד ברקע של החלטת אל־על בא לידי ביטוי גם בתגובות שמקבל יוחה. אחד העובדים האחרים בבר פונה אליו בצחוק ואומר "בא לי להפליק לך בטוסיק עם נעלי העקב האלה. זה כנראה נורא להיות אישה, אה?".
יוחה מתאמץ מאוד לבצע את העבודה וזה ניכר. "אי אפשר באמת לתפקד ככה", הוא מתמרמר, "כואבות לי כפות הרגליים ואתה מתנהל כל הזמן בתוך הכאב שלך והמחשבה עליו או על הצעד הבא שתעשה. הכול איטי יותר ומתוזמן עם הקושי שהנעליים גורמות לפעולה בסיסית כל כך, בטח למלצר, כמו הליכה. קשה ובכלל, זה גם מכניס סקסיזם למקום העבודה. זה כמו שיחייבו דייל לעבוד עם חולצה שתבליט את השרירים. מה הקשר? זה הופך אותי לנותן שירות יותר טוב? להפך".
הלקוחות סביב לא נשארים אדישים למלצר בנעלי העקב. "אני מרחמת עלייך מאוד", אומרת לו בהזדהות כנה אישה מבוגרת, והוא מוסיף: "אני מבין שבענף התעופה יש תפיסת שירות מיושנת ומשם מגיעות הדרישות, אבל הייתי רוצה לראות את קברניטי אל-על עוברים טיסה אחת על עקבים לפני שהם תומכים או מעבירים החלטה כזו. הם בחיים לא היו שורדים את זה, ועכשיו אני יכול להגיד את זה מניסיון אישי".
"לא הייתי שורד ככה משמרת שלמה"
"הפסדת בהתערבות? לשים לך את הטיפ בחוטיני?" שואל לקוח קבוע את יובל פולצ'ק, בן 25, מלצר בחומוס "הבית" ברחוב אלנבי בתל אביב. יובל מחייך ומסביר לו את הקונספט. ההסבר מוריד ללקוח את החיוך מהפרצוף. "זו לא דרישה הגיונית", הוא עונה בתגובה, "מאף אחד. לאו דווקא מדיילות. אי אפשר לאלץ אנשים ללבוש מה שלא נוח להם".
הלקוחות של פולצ'ק רוצים את המנות שלהם עכשיו. "אין מצב שהייתי שורד ככה משמרת שלמה", מספר יובל אחרי שלוש שעות של עבודה. "בטח שלא משמרת עם 'פיק' גדול. זה מסורבל ובעיקר כואב. אני יכול להבין דרישה של מקומות עבודה לקוד לבוש שמעביר את המסר של אותו ארגון, אבל חייב להיות גבול מסוים של נוחות ואני חושב שהגבול הזה עובר בחובה ללכת על עקבים".
"ברור שזה עשה לי רגליים יפות", הוא משיב בציניות כתשובה לשאלה אם הרגיש יותר סקסי, "ובכלל זו חוויה שטוב שחוויתי. לא באמת התחברתי למחאה הזו של הדיילות לפני, רק קראתי עליה בעיתון. פתאום אני מבין את הצד השני, ואני רואה שמה שדורשים מהן פה זה על גבול הבלתי אפשרי".
לפנייה לכתב/ת 
