פקודה בצה"ל: נוהל פתיחה באש מול מתפרעים יהודים - כמו מול פלסטינים
גורמים צבאיים סיפרו ל-ynet על ההוראות המפורטות והמעודכנות ביו"ש: "יהודי שמפר חוק הוא אויב". קצין נח"ל תיאר את הבלבול בשטח: "זה לא נתפס אצלנו שנטפל במתנחל כמו בפלסטיני שזורק אבנים. הרי לא נשכיב אותו ונאזוק וגם לא נירה באוויר". בארבעה מקרים השנה נענשו לוחמים וקצינים ש"עמדו מנגד"
במהלך השנה האחרונה הועברה לחיילי צה"ל הלוחמים ביהודה ושומרון פקודה חדשה, לטיפול במתפרעים יהודים. גורמים צבאיים ששוחחו עם ynet אמרו שלצורך הבהרת התחום האפור והבעייתי, כיום נוהלי הפתיחה באש זהים בין שמדובר במתפרעים פלסטינים ובין שביהודים.
הפקודה הרגישה עודכנה כמה וכמה פעמים, עוד לפני גל הפיגועים האחרון מצד מחבלים פלסטינים. היא גובשה על רקע עימותים שהתרחשו בשנים האחרונות בין פעילי ימין קיצוניים לבין חיילי צה"ל, וכן בעקבות שורה ארוכה של מקרים שבהם עמדו חיילים מנגד ולא התערבו במקרי אלימות נגד פלסטינים. הפקודה נולדה מעבודת מטה שהוביל המפקד הקודם של חטיבת שומרון, אלוף-משנה יואב ירום, שעסקה בדרכי ההתמודדות של הכוחות עם תופעת העמידה מנגד. ירום היה כמה פעמים יעד להתנכלויות אלימות ביצהר, יחד עם גורמי הפרקליטות הצבאית.
תחת הכותרת "התמודדות עם הפרת סדר של ישראלים ועבריינות אידיאולוגית על-ידי ישראלים", הפקודה מועברת לכל הלוחמים שעוברים תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון. לטענת הגורמים הצבאיים, הפקודה מועברת להם באופן אישי על ידי מפקד החטיבה המרחבית. מפקד האוגדה, תת-אלוף תמיר ידעי, הדגיש בפני מפקדי הגזרות את יישום הפקודה, שסוקרת את תפקידי הצבא באיו"ש, הגנה על האוכלוסייה הפלסטינית, ויכוחי הקרקעות, מחאות קבועות, משילות במקומות הקדושים, תאונות דרכים של פלסטינים, השחתות מטעים, מוקדי חיכוך קבועים, גרפיטי ועוד.
לדברי הגורמים, "הפקודה מורה לחיילים לא להתייחס שונה למיידה אבנים פלסטיני או יהודי, וממחישה זאת גם באמצעות סרטונים. חובה להתערב בכל אירוע כדי למנוע פגיעה ברכוש של פלסטינים. מותר להפעיל כוח כלפי מתפרעים שלא נענים לדרישת החיילים ונוהלי הפתיחה באש זהים מול פלסטינים ומתפרעים יהודים. לחייל מותר לדרוש מרעול פנים יהודי להסיר את מסכתו ולעכב אותו אם יסרב. בכל מקרה של תקיפת פלסטינים על-ידי יהודים התגובה צריכה להיות מיידית וישנם ארבעה קווים אדומים: 1. פגיעה ברכוש או בגוף של פלסטיני. 2. זריקות אבנים על כוחות הביטחון. 3. אלימות מילולית כלפי חייל, שוטר או לוחם מג"ב. 4. פגיעה ברכוש צה"ל".
הקצין הוסיף כי חיילים מתייצבים במשטרה כדי לסייע בחקירה של תקיפת פלסטינים על ידי מתנחלים אם היו עדים לכך: "יהודי שמפר חוק הוא אויב. מי שעומד מנגד פוגע בצבא ולא עוזר למתנחלים".
גורמים צבאיים: "חיילים נשפטו על כך"
בשנים האחרונות הציגו פלסטינים ונציגיהם תיעוד של עשרות מקרים שבהם מתנחלים, לעתים רעולי פנים, מיידים אבנים או משחיתים רכוש, כשמהצד מביטים חיילים שלא מתערבים. לנוכח ביקורת מבג"ץ וכן שורה של דו"חות ארגוני שמאל, גורמים בכירים בצבא הודפים את הטענות ועל רקע הפקודה המעודכנת הם טוענים: "שפטנו והענשנו השנה חיילים שעמדו מנגד בזמן שראו מתנחלים תוקפים פלסטינים".
החוק הישראלי התקף לרחובות תל אביב, נתניה או דימונה, אינו חל על שטחי יהודה ושומרון, מה שהופך את צה"ל לריבון בשטח. הדין הבינלאומי מחייב את ישראל להגן על האוכלוסייה בשטחים שבהם היא מחזיקה. ועדות ממלכתיות ובהן ועדת שמגר הזכירו לאורך השנים שעל כוחות הצבא לא לעמוד מנגד במצב של תקיפת פלסטינים על ידי יהודים, אולם הדבר לא יושם תמיד בשטח, והמחיש את הבעייתיות בכך שלוחמים נאלצים להפוך לשוטרים שמרסנים את בני עמם.
הטענות העיקריות נגד תופעת העמידה מנגד הוצפו בדו"ח שהכין ארגון "יש דין", שבו נטען כי 30 תלונות הוגשו בנושא בשנים האחרונות. לפי הארגון, יש צורך בהגדרה משפטית ברורה לעבירה של עמידה מנגד, ולא לאכוף אותה תחת העבירה הכללית "התנהגות שאינה הולמת". בנוסף דורשים בארגון לשפוט על עבירת עמידה מנגד בדין פלילי ולא משמעתי.
ההלם שבו הגיבו חיילים שהותקפו על ידי תושבי מאחזים בשנים האחרונות הוא דוגמה לבלבול שעדיין אוחז בקרב לוחמים בסיטואציות של אלימות פעילי ימין. משיחות שקיים ynet עם לוחמי גדודים ששירתו בשנה האחרונה בשטחים עולה כי ההנחיות לא לעמוד מנגד בזמן אלימות מתנחלים ניתנות, אך לא באופן עקבי מספיק.
"דיברו איתנו על זה באל"ת (אימון לפני תעסוקה מבצעית שכל גדוד עובר לפני עלייתו לקו, י"ז), אבל זה לא מודגש או מוזכר כמעט בתדריכי המוצב היומיים. כמו שמזכירים לנו את נוהלי הפתיחה באש, את ההתרעות לפיגועים או מקרים ותגובות במעצרים", העיד לוחם בצנחנים ששירת השנה בחברון. "בנוסף, יש תמיד חיילים דתיים, חלקם גרים בהתנחלויות, ואתה לא מרגיש נעים במצבים האלה ללכת נגד קרוביהם או חבריהם, אז אתה מסתכל על המפקד, ועד שהוא מגיב, האירוע כבר נגמר".
קצין נח"ל ששירת בשומרון והיה עד לדבריו לאירועי עמידה מנגד באזור יצהר מוסיף: "זה לא נתפס אצלנו שנטפל בכוח במתנחל שזורק אבנים כמו שנטפל בפלסטיני שזורק אבנים. לא נשכיב אותו הרי על הקרקע ונאזוק אותו וגם לא נירה באוויר. המקסימום שנעשה זה להזעיק משטרה ועד אז לצעוק עליו שיחדול ממעשיו".
לא תמיד פלסטינים ממהרים להגיש תלונה במשטרה על אירועים של תקיפת מתנחלים בנוכחות חיילים, לרוב משום שהם רואים בחיילים ובמתנחלים חלק מאותו "גוף כובש". בשיחות שקיימנו בשנה האחרונה עם קצינים בכירים באוגדת איו"ש עולה כי מפקדי גזרות מתייחסים בגישות שונות לנושא, חלקם מחמירים וחלקם פחות. כך למשל, קצין בכיר באוגדה סיפר שבארבעה מקרים בשנה האחרונה נשפטו חיילים בגזרת חברון על אירועים שבהם ראו מתנחלים תוקפים פלסטינים מבלי למנוע זאת.
אחד המקרים היה במהלך מבצע צוק איתן, אז מתנחלת מחברון יידתה אבנים לעבר פלסטינים ללא התערבות חיילים שהיו במקום. למרות פניות ynet בנושא לא נמסר מהצבא מהם העונשים שקיבלו החיילים שלא התערבו במקרה ומה היו שלושת המקרים האחרים בגזרה.
גורמים באוגדה ציינו כי בתקרית דומה בכפר עוריף שבשומרון ננזפו מפקד פלוגה וחייליו על כך שעמדו מנגד בזמן שמתנחלים תקפו פלסטינים. "המח"ט תיחקר אישית את האירוע הזה, שטופל היטב", אמרו גורמים צבאיים. הם הזכירו תקרית אחרת מהחודשים האחרונים, בהתנחלות בת עין, שבה חיילי גולני אף השליכו, כנראה לראשונה אי פעם, אמצעים לפיזור הפגנות לעבר פעילי ימין קיצוני שתקפו אותם פיזית.
לפנייה לכתב/ת 
