תוכנית חיסון נפשי בביה"ס - מנעה טראומה בילדי "צוק איתן"
מחקר חדש הראה כי תוכנית לחיסון נפשי בתוך בית הספר, אותה פיתחו פסיכולוגים ישראלים, מנעה טראומות נפשיות בילדי הדרום שחוו את התקפות הטילים ב"צוק איתן". פסיכולוג: לבית הספר תפקיד חשוב בחיסון הנפשי של הילד
תוכנית חדשה לחיסון פסיכולוגי של ילדים הצליחה למנוע משברים נפשיים בילדי "צוק איתן": פסיכולוגים פיתחו תוכנית בית ספרית שסייעה לילדים להתמודד עם חשיפה למלחמות. התוצאות הראו כי הילדים התחזקו ופיתחו דימוי עצמי גבוה יותר וחוסן נפשי.
עוד על חרדות:
הילד שתלטן ורודני? אולי הוא מבטא חרדות מוות
"הצילו, גנב!": 7 דרכים להתמודד עם חרדות ילדים
מתי הופכים הפחדים של הילד - לחרדה?
על פי ההנחות שהיו מקובלות עד כה, קיים קשר ישיר בין חשיפת ילדים לאלימות פוליטית וסיכוי גבוה שלהם לפתח דיכאון, חרדה, פוביות התנהגות תוקפנית ומצוקה כללית. פרופ' מישל סלואון מבית הספר למדעי הפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, החליטה לבחון דרכים להגן על הילדים מפני ההפרעות הנפשיות.
היא הניחה שישנם גורמים שממתנים את הקשר בין החשיפה לארועים אלימים להשפעתם: "לאורך זמן הילדים מפתחים חסינות לאירועים ומוצאים אסטרטגיות התמודדות" היא מסבירה, "אלא שלא כל הילדים מצליחים בכך במידה שווה. לדוגמא, ילד עם דימוי עצמי גבוה יפתח חסינות טוב יותר מילד עם דימוי עצמי נמוך, אפילו אם שני הילדים נחשפו לאותה אלימות ממש".
המטרה - לעזור להרבה ילדים בזמן קצר
פרופ' סלואן זיהתה שלושה גורמים ממתנים כאלה: יכולת לגייס תמיכה חברתית, דימוי עצמי ותחושת מסוגלות עצמית. לגורמים אלה היא קראה "גורמי עמידות": "ברגע שהצלחנו לבודד את גורמי העמידות החלטנו לחזק אותם באמצעות תכנית התערבות יעילה, מעין חיסון פסיכולוגי, על מנת למתן את הקשר בין החשיפה לאלימות להשפעות הפסיכולוגיות הקשות".
את תכנית ההתערבות ניסתה פרופ' סלואן אחרי מבצע "צוק איתן". מיד עם תום המבצע העבירה פרופ' סלואן מספר שאלונים ל-494 ילדים מהדרום בגילאי 14-19. שאלונים אלו כללו שאלון דמוגרפי, שאלון חשיפה לאלימות פוליטית, שאלון של סטטוס פסיכולוגי-פסיכיאטרי, וכן שאלון הבודק את שלושת גורמי העמידות: את היכולת לגייס תמיכה חברתית, את הדימוי עצמי ואת תחושת המסוגלות העצמית של הילדים.
את שלושת גורמי העמידות ביקשה פרופ' סלואן להעצים באמצעות תכנית בית ספרית. "הרעיון היה למקסם את גורמי העמידות באמצעות התערבות פסיכולוגית רחבת היקף. כשמדובר באסונות טבע או במלחמות,
משחקים מחזקים
לשם כך, פרופ' סלואן וצוותה הכשירו מחנכים להעביר לתלמידים שלהם משחקים המחזקים את האינטראקציה בין הילדים ואת האינטראקציה של הילדים עם המורים, ובכך מחזקים את היכולת של הילד לגייס תמיכה חברתית מהסביבה, את הדימוי העצמי של הילד ואת תפיסת המסוגלות העצמית שלו.
את 494 הילדים חילקו החוקרים לשתי קבוצות שוות פחות או יותר, גם מבחינה מספרית וגם מבחינה גילאית, סוציואקונומית, מגדרית וכדומה. קבוצה אחת קיבלה את תכנית ההתערבות ואילו הקבוצה האחרת שימשה כקבוצת ביקורת.
"קבוצת ההתערבות הראתה עלייה חדה ומובהקת בדימוי העצמי, במסוגלות העצמית וביכולת של הילדים לגייס תמיכה רגשית ונפשית, בעיקר מבית הספר", אומרת פרופ' סלואן. "ואילו בקבוצת הביקורת מצאנו דווקא ירידה בכל שלושת הפרמטרים. אפשר להבין את הירידה הזאת כמעין אכזבה, אולי לא מודעת, של הילדים מכך שהם לא הצליחו לגייס את כל התמיכה שהם היו זקוקים לה אחרי הטראומה".
לכתבות נספות - היכנסו לפייסבוק הורים של ynet
חיזוקם של גורמי העמידות הללו הביאה לשיפור משמעותי במצבם הנפשי של הילדים. בסך הכל, הילדים בקבוצת ההתערבות הראו ירידה של 50 אחוז בהצגת סימפטומים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים של דיכאון, חרדה, פאניקה, פוביה, התנהגות תוקפנית ומצוקה כללית.
"המחקר שלנו מדגיש את המרכזיות של בית הספר במתן מענה יעיל ורחב היקף בעתות משבר כמו מלחמה. לצערי אנחנו לא יכולנו לחזור לאותם ילדים ולערוך בדיקת מעקב, כך שאנחנו לא יכולים לומר בוודאות שהילדים האלה יהיו יותר חסינים אם וכאשר תהיה מלחמה נוספת, אבל אנחנו כן יודעים שההתערבות שלנו חיזקה אותם משמעותית בהתמודדות עם מאורעות 'צוק איתן'. בנוסף, המחנכים שעברו את ההכשרה שלנו רכשו כלים להתמודד עם טראומות דומות בעתיד".
יתרון לטיפול בתוך בית הספר
"בשנים האחרונות אנחנו יודעים כי בית הספר מהווה מוקד של חוסן קהילתי ראשון במעלה", מסביר ד"ר שי חן גל, פסיכולוג ילדים שהיה מעורב בתוכנית. כיום בארה"ב כ-75% מכלל שירותי בריאות הנפש לילדים ולנוער ניתנים בתוך בתי הספר".
לדברי ד"ר חן גל, לטיפול הפסיכולוגי בתוך בית הספר יתרונות רבים ובהם טיפול בסביבתו הטבעית של הילד, פחות סטיגמה, נגישות לטיפול ויכולת לעבודה הדרכתית עם כל המורים.
"אין ספק כי כל המחקרים בשנים האחרונות מצביעים על כך שלבתי הספר יש תפקיד מרכזי בחיזוק יכולת ההתמודדות של ילדים ובני נוער גם בזמן מלחמה וגם לאחריה", הוא מסביר.
"היכולת של בית הספר לתת מענה טיפולי למאות ילדים מהווה יתרון משמועתי לגבי תוכניות חוסן".
כיצד אפשר לזהות הידרדרות במצבו של הילד? ד"ר חן גל: "כל שינוי התנהגותי או שינוי בתפקוד ובמצב הרוח של הילד בעקבות מלחמה אמור להוות סימן אזהרה להורים.
כאשר הם רואים שינוי כזה - עליהם לפנות ליועצת ביה"ס שתוכל להתייעץ עם פסיכולוג בית הספר, כדי לערוך הערכה ראשונית של מצב הילד ולבדוק האם הוא זקוק להמשך טיפול.
לפנייה לכתב/ת 
