רוצ'סטי תחילה / על הרכש של מכבי ת"א
אלופת אירופה לשעבר מנסה לשכוח מטראומת העונה החולפת ובוחרת לעשות זאת עם הבאתו של מלך הסלים של היורוליג כרכש ראשון. החלטה נכונה או מהלך עם טעם של פלופ? צ'אק אידסון 2.0 או עוד שחקן לא מספיק בשל? את התשובה נתחיל לקבל, ככל הנראה, רק ברגע שגל מקל יצטרף אליו בקו האחורי
ב-13 ביולי 2014 הודיעה הנהלת מכבי תל-אביב על הרכש הראשון שלה לעונת 2014/2015. היה זה אחרי קיץ משכר וקסום של התאוששות מג'ט-לג הזכייה הבלתי נשכחת באליפות אירופה, והתחושה באוויר הייתה כי כל שחקן חדש שילבש צהוב יצליח להשתלב כהלכה במנגנון משומן שהצליח להתגבר על כל המכשולים עד לסוף הבלתי-ייאמן, או לכל הפחות לא לגרוע ממה שכבר יש בו.
מה שמכבי לא השכילה להבין באותה תקופה הוא שבמצבה אז היה לה בעיקר מה להפסיד. צמד הדייויד'ס, בלאט ובלו, ארזו את הפקלאות והתחפפו. גיא גודס הופקד כקברניט על הספינה, ואת כל יהבו בקו האחורי הוא החליט להשליך על מרקז היינס: גארד זריז שהוכיח את עצמו. בסיינה. לחצי עונה בדיוק. בלי אף ניסיון בקבוצה גדולה.
"אנחנו שמחים על הצטרפותו של היינס למשפחת מכבי", אמר אז גודס בהתלהבות, שהסתברה לימים כמגוחכת ולא קשורה למציאות. "הוא קומבו גארד אינטנסיבי ואתלטי, שחקן מצוין שיכול לתרום בשני צידי המגרש. שחקן שמתאים מאוד לאופי של הקבוצה שלנו - לוחם וקשוח שרוצה לנצח".
בימים שאחר-כך הבין את גודל הבלוף. מהלוחם הקשוח (שנתן עונות לא רעות גם בספרד וצרפת) על דף המסרים לרוכשי הכרטיסים נשאר שחקן אבוד, מבולבל וחסר אונים שבפלייאוף האחרון בליגה הישראלית תרם 19 נקודות בחמישה משחקים, בהם דייק ב-4 מ-21 במצטבר מהשלוש וקלע שני סלים בלבד לשתי נקודות.
כמעט שנה עברה, ודי הרבה השתנה. מכבי תל-אביב התחילה את הקיץ מוקדם מדי אחרי סטירה מצלצלת ומתמשכת מקבוצה שהפסידה בעונה הסדירה 16 פעמים, וצריכה להתחיל לפעול בזריזות כדי להשכיח את האירועים האחרונים ולדאוג לעתיד טוב יותר. כשברקע גמר-סל ראשון מזה 22 שנה שבו היא לא לוקחת חלק, היא נאלצת לשפשף את הפדחת כדי להתחיל במקצה התיקונים. על זה הראשון, כך נראה מהדיווחים האחרונים, היא עמלה עוד הרבה לפני שהעונה שלה נגמרה.
יש לו קליעה
טיילור רוצ'סטי, מלך הסלים של היורוליג בעונה החולפת, הוחתם אתמול במכבי תל-אביב. באתר הקבוצה התנוססה אתמול תמונתו עם ההכרזה על צירופו. קצת מתחת, כמה אירוני, הופיעה תמונתו של האיש שכנראה ישלם את המחיר על ההודעה החגיגית: ג'רמי פארגו. מאחורי הקלעים בהיכל יודעים כנראה כי השניים, שצריכים את הכדור בידיים שלהם וחותרים למגע מתמיד עם הסל, יתקשו להסתדר בחדר הלבשה אחד ובמצב כזה יהיו עסוקים יותר במשיכת חבל ופחות בכדורסל.
בימים האחרונים, כשהמהלך עוד נשמר בשושו מזויף (למרות שנסגר, כך נראה, עוד כשפארגו היה כאן וניסה להציל את המולדת לבדו), הספקולציות גרסו כי האמריקאי החדש של מכבי מגיע לפרק זמן של שלוש שנים תמורת כ-3 מיליון דולר לכל התקופה. אתמול, לעומת זאת, התבשרנו כי הוא הובא לתקופת הזמן הקבועה שבה היא נוהגת להביא הנה את שחקניה: שנתיים עם אופציה לעונה שלישית.
לא ברור אם מדובר בהתקפלות של הרגע האחרון או סתם באי-הבנה (ועוד ניגע בזה בהמשך), אבל גם הצוות המקצועי של מכבי יודע כי חוזה לא שווה יותר מנייר אם השחקן לא מספק את הסחורה (פארגו והיינס הוחתמו
לשנתיים – שניהם יפנו את מקומם אחרי עונה אחת). בהנחה שרוצ'סטי כן יעשה את זה ויביא את המהפכה המיוחלת בקו האחורי המזייף של מכבי בעונה האחרונה, זה יהיה מפתיע ולא מפתיע גם יחד.
ראשית, רוצ'סטי יביא למחזיקת הגביע את המצרך שהכי היה חסר לה בשנה החולפת: קליעה. העזיבה של דייויד בלו הותירה בסגל הרעוע של גודס השנה חלל עצום מהבחינה הזאת, שלא מולא כראוי והשאיר את הצהובים בחודש יוני בפני שוקת שבורה ובלי אוויר. עם הצעצוע החדש המצב אמור להשתפר. העונה ביורוליג הוא עמד על 50 אחוזים מחוץ לקשת ו-92.5 אחוזים מהעונשין – שני טווחים שמכבי לא היטיבה לקלוע מהם מספיק (66 אחוזים קבוצתיים מהקו, 34 משלוש). אם רוצים הוכחה משעשעת ליכולת שלו לעשות נקודות בזמן קצר, אפשר להיתלות בכך שבאחת מהתחרויות הביזאריות של היורוליג, קליעה מהקו עם עיניים עצומות, הוא קלע 21 פעמים תוך דקה.
יש לו ניסיון
ההבאה של רכז ניז'ני נובגורוד בעונה החולפת מסתמנת כהברקה בפוטנציה. מי שקלע בעונה אחת 18.9 נקודות בממוצע בזירה האירופית ו-14.7 בליגת ה-VTB החזקה לא אמור להיות פלופ. בנבחרת מונטנגרו כבר קלטו מזמן את הכישרון, ובחרו לרשום אותו לקמפיין המוקדמות האחרון במקומו של אלוף אירופה בדימוס טייריס רייס על משבצת המתאזרח.
יהיו שיגידו: גם מרקז היינס הגיע הנה בזכות מספרים טובים, שהתבררו כהמשך כמצג שקרי ולא משקף. גם היינס עבר כמה קדנציות בכמה קבוצות, אך גם הוא לא הותיר באף אחת מהן חותם ולא סחב אף מועדון לאף הישג משמעותי (ולא – זכייה ביורוצ'אלנג' – עוד שורה בקורות החיים של רוצ'סטי – אינה הישג משמעותי).
משהו אומר שהפעם, עם רוצ'סטי, זה יהיה אחרת. ראשית כל בגלל המטען האירופי שיש לו ולא היה להיינס (שלקח חלק מדי מילאנו רק ב-10 משחקי יורוליג). אומנם ההצלחה המטאורית שלו קרתה בקבוצה שלא הצליחה, אבל יש מקרים ספציפיים, יוצאים מן הכלל, שבהם שחקן אחד טוב מאוד יכול להתבלט מעל כישלון קבוצתי ולצאת ממנו "נקי". כל הסימנים, וכך גם מספריו המעודדים, מעידים כי זה לא המקרה של רוצ'סטי. אחרי שפרח גם ב-VTB, יש סיכוי שבגיל 30 הוא יכול להיות פחות מרקז היינס 2.0, ויותר צ'אק אידסון (השמאלי האחרון המבוגר שעבר כאן ועזב את האוהדים ביד אליהו עם געגוע עמוק בלב) הדור הבא.
אורך החוזה של רוצ'סטי מייצג נאמנה את הניגוד הנצחי והדילמה התמידית של ראשי מכבי תל-אביב. הרצון לייצר "STEAL" והפחד שזה לא יקרה, גורמים לצהובים להחתים שחקנים על חוזה שהוא לא לכאן ולא לכאן, לשתי עונות – שמעלה ריח עז של אמרה בסגנון "גם אם לא נפגע בינגו עם השחקן – 'הנזק' יהיה רק עונה אחת".
ואז גם נשאלות השאלות.
האם הגיע הזמן שמכבי תל-אביב תפסיק לפחד מהצל של עצמה ותתחיל להיות שלמה עם ההחלטות שלה? האם בדומה לאקט דווין סמית' (שרק מחדד את הלך הרוח הזה) מכבי צריכה ללכת עד הסוף עם רוצ'סטי, ולתת לו המפתחות למשך שלוש שנים מלאות? כי נכון, הוא אמנם בן 30, אבל דייויד בלו הגיע לפיק שלו בגיל 34, ואידסון המצוין, למשל, ברח והתפתה למזומנים של ברצלונה בקיץ 2011 גם בגלל חוזה קצר מדי.
אז ממה מכבי צריכה לחשוש?
זה גם מתחבר לדבר הבא שמכבי צריכה ורוצה לעשות - והוא להביא כבר את גל מקל, כי מוטב מאוחר מאשר אף פעם.
לא בשביל למכור מנויים; הם ימכרו ממילא. ולא רק כדי לחזק את הציביון הישראלי; גם. בעיקר כדי להחזיק בשחקן ששיתף עם רוצ'סטי פעולה ממש לא מזמן, ויכול להשלים קו אחורי שימתיק את הגלולה של החודשים האחרונים.
אם אקס דאלאס יצורף, יש לה הזדמנות להחזיק ביד ברכז טהור שישלים את הקליעה האמינה של השחקן החדש שלה, ועל הדרך לשחזר עבודת צוות שזרמה נהדר במשך שלושה חודשים רק בסוף העונה שעברה.
ההבאה של רוצ'סטי טובה ונדרשת, אבל מלווה גם בחשדות וחששות. מכבי תהיה קבוצתו התשיעית בקריירה. בחמש שנים החליף שמונה בתים שונים, ונפל פעם אחר פעם במבחנים חשובים כמו אופי ויציבות.
הוא אמנם נתן בראש לנבחרת ישראל במוקדמות היורובאסקט (17 נקודות, 9 אסיסטים במשחק מולה) ולהפועל ירושלים ברבע גמר היורוקאפ, אבל לא הבריק עד שהגיע לניז'ני.
בארבע קבוצות יורוליג עשירות ששמו עליו את הז'יטונים שלהן, ביניהן לבוראל קוצ'ה וגלאטסראיי, הוא לא הצליח לשרוד למשך יותר מעונה אחת. מסיינה הוא שוחרר והוחלף על-ידי, איך שגלגל מסתובב, מרקז היינס. ובכלל, משהו בלוק שלו מזכיר קצת נגר שיודע לטפל טוב בכדור. אז לכאורה, יש ממש מאחורי ה"חשש" האפשרי של מכבי שלא לתת לו עט כדי לחתום על חוזה ארוך-טווח אמיתי.
לכן ההבאה הזאת תהיה לא רק עם פוטנציאל מעניין אלא גם עם אפקט משודרג, אם לצידו יגיע שחקן שהוא מכיר ואוהב. לא רוצ'סטי לבדו יציל את הספינה השוקעת של מכבי תל-אביב מדעיכה שנייה תוך שנתיים. עם גל מקל לידו, מכבי תוכל לייצר מהלך שובר שוויון. עד אז, סימן השאלה מאז היכל מנורה מבטחים ימשיך לרחף כעננה - ורוצ'סטי עוד עשוי לגלות בקונסטלציה מסוימת שמכבי תל אביב, מה לעשות, היא לא ניז'ני נובגורוד.
לפנייה לכתב/ת 
