מס הרכישה למשקיעים יעלה כבר השבוע

מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את העלאת מס הרכישה לרוכשי דירה שנייה ויותר להשקעה, במסגרת תיקון חוק מיסוי מקרקעין. בקריאה שנייה תמכו 71 ח"כים ללא מתנגדים. בקריאה שלישית תמכו 73 ח"כים ללא מתנגדים. מוקדם יותר אושר התיקון לחוק פה אחד גם בוועדת הכספים, עם 15 תומכים ושני נמנעים מהסיעה המשותפת. כניסת התיקון לתוקף הוקדם למחרתיים (יום ד').

• רפורמת הדיור של כחלון: העלאת מס משקיעים
• מ' הבינוי: "רעיון המיסוי על דירות מטומטם"
• הקבלנים: המדינה התמכרה להכנסות מנדל"ן
  

לפי הצעת הממשלה, המס יעלה ל-8% ממחיר דירה עד שווי של 4.8 מיליון שקלים (לעומת 5%-7% כיום), ול-10% לדירה שמחירה או חלק ממחירה מעל 4.8 מיליון שקלים (לעומת 8% כיום).

התיקון הוא בגדר הוראת שעה ל-5 שנים, כך שהמצב אמור לחזור לקדמותו בשנת 2020. התיקון היה אמור להיכנס לתוקף ב-1 ביולי כהצעת הממשלה; אולם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, הציע כי התיקון ייכנס לתוקף בעוד כיומיים במקום בתחילת החודש הבא. לדברי באב"ד, מהלך זה "נחוץ לריסון בולמוס רכישת הדירות שגורם להתייקרויות משמעותיות".

הדיון העקרוני על התיקון החל בשבוע שעבר. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הביע אז ספק שהעלאת המס אכן תקדם פתרון למצוקת הדיור. לכן הסכים לאשר את החוק רק כחלק מתוכנית כוללת לפתרון המצוקה. עוד הציע שינויים כמו פטור מהמס למי שהשכיר את דירתו הראשונה, ורכש במקומה דירה במחיר גבוה יותר. בנוסף, הציע גפני שמענקי מקום או הלוואות מסובסדות לזכאי משרד הבינוי יוכרו כחלק מההון העצמי.

סגן שר האוצר יצחק כהן, המנכ"ל באב"ד ומנהל רשות המסים משה אשר הודיעו שיבחנו את ההצעות של גפני. האופוזיציה לא שוכנעה מתחזיות האוצר לגבי התועלת שבהעלאת המס. ח"כ אראל מרגלית (המחנה הציוני) טען כי תכלית המס הנוסף היא "רק להעשיר את קופת האוצר". באב"ד הגיב על כך כי להערכת האוצר, המס הנוסף לא יגדיל את היקף הכנסות המדינה.

ברגע האחרון נסוגה האופוזיציה (בהשפעת המחנה הציוני) מהתנגדותה לחוק והבטיחה את תמיכתה - בתנאי שהאוצר יפטור מתוספת המס אחים חסרי דיור (לפחות שניים) אשר קיבלו דירה בירושה; וכל אחד ניצל את חלקו לרכישת דירה ראשונה, שלא תיחשב כדירה להשקעה. האוצר הבטיח פתרון לסוגיה, ותמורתו הסכימו לוותר על התנגדותם להקדמת כניסתו של החוק לתוקף, כשבוע לפני המועד המקורי, כפי שהציע מנכ"ל המשרד. עם זאת, ח"כ מנואל טרכטנברג הזהיר שהחקיקה החפוזה היא "מן השטן".

רו"ח עופר מנירב, יו"ר ועדת המיסוי בלשכת רואי החשבון, טען שהחוק המוצע לא ישפר את הסיכויים של מחוסרי דיור לרכוש דירה - ואף יביא לתוצאה הפוכה. "החוק לא נכון מבחינה כלכלית, לא הולם מדיניות מס ראויה וצפוי לגרום לעיוותים נוספים כמו עידוד רוכשי הדירות לשקר לגבי מועדי הרכישה", אמר. התאחדות בוני הארץ (הקבלנים) הזהירה שהחוק רק יעלה את מחירי הדיור.

ח"כ מיקי לוי (יש עתיד) התנגד לחקיקה למפרע, אם יוחלט שתוקף החוק יתחיל לפני ה-1 ביולי. ח"כ אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) אמרה כי היא איננה בטוחה שהצעת החוק תצנן את שוק הדיור ותרתיע את המשקיעים - אבל תפגע בשוכרי הדירות. ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) טען שהחוק הוא "קוסמטיקה" ואיננו תחליף לדיור ציבורי.

ח"כ גפני סיכם ואמר כי מדובר במהלך רציני, שאם יתממש - הוא הולך בכיוון הנכון; אבל אם לא יהיה חלק ממכלול צעדים ולא יתקן מספר עיוותים, כמו פטור חלקי לדירות בירושה, הוא לא ישיג את מטרתו. המנכ"ל באב"ד טען שמכלול הצעדים נדונים כעת בקבינט הדיור, בראשם הגדלת היצע הדירות. סוגיית הדירות בירושה תוסדר במסגרת הצעדים הבאים.

(צילום: מוטי קמחי)

המטרה: לדכא את הביקוש לדיור כאפיק השקעה

הצעת המחליטים של שר האוצר, משה כחלון, להעלות את מס הרכישה שמשלמים משקיעי נדל"ן נועדה לדכא את הביקוש לדיור כאפיק להשקעה, ובכך להותיר יותר דירות פנויות לרכישה על ידי זוגות צעירים הקונים את דירתם הראשונה. בשבוע שעבר אישרה הממשלה פה אחד את ההצעה, אולם זה היה אישור עקרוני. אישור זה מסמיך את ועדת השרים לענייני חקיקה לערוך בה שינויים, לפני שתובא לדיון והצבעה בכנסת.

ההצעה מורכבת משני חלקים. החלק הראשון - הפיכתה של הוראת השעה שאישרה הממשלה הקודמת, אשר קבעה שיעורי מס רכישה גבוהים יותר למשקיעים עד 30 ביוני 2015, להוראת קבע. על פי הוראה זו, שיעורי מס הרכישה שיוטלו על רוכשי דירה שנייה הם: 5% עד לסכום של 1.16 מיליון שקלים; 6% עד לסכום של 3.48 מיליון שקלים; 7% עד לסכום של 4.8 מיליון שקלים;8% עד לסכום של 16 מיליון שקלים; ו-10% מעבר לסכום זה.

החלק השני של התיקון קובע הוראת שעה חדשה, עד לסוף שנת 2020, שלפיה רוכשי דירה להשקעה ישלמו שיעורי מס גבוהים אף יותר: 8% עד סכום של 4.8 מיליון שקלים ומס של 10% מעבר לסכום זה. ההוראה אינה חלה על מי שבונה בית פרטי או קונה קרקע.

ההצעה מפרטת את ההשלכות הצפויות על הכנסות המדינה ממסים, בעקבות ההחלטה. ראשית, הירידה במספר הרכישות עשויה להקטין את ההכנסות ממס רכישה על אף העלאת השיעור של המס. שנית, הירידה במספר דירות שיירכשו עשויה להקטין את ההכנסות ממע"מ. בהצעה צוין כי אם מספר הדירות שנרכשות לצורכי השקעה יירד בשיעור של 35% ולמעלה מכך, צפויה ירידה בהכנסות המדינה ממס רכישה. עם זאת, אם הירידה תהיה בשיעור קטן מ-35%, לא ייפגעו הכנסות המדינה, כיוון שהעלאת שיעור הגבייה תפצה על הירידה במספר הרוכשים.

בנוגע למע"מ, צוין כי אם 90% מהירידה במספר הרכישות של משקיעים יתורגמו לעלייה במספר הרכישות של זוגות צעירים - צפויה ירידה של 200 מיליון שקל בהכנסות המדינה ממע"מ. כך, למשל, אם משקיעים ירכשו 10,000 דירות פחות בעקבות העברת החוק, ומספר הרכישות של זוגות צעירים תעלה במקביל בכ-9,000 - הפגיעה בהכנסות המדינה ממע"מ תעמוד על 200 מיליון שקל בשנה. ככל שהיקף הרכישות של זוגות צעירים יעלה בשיעור נמוך מזה - אובדן ההכנסות למדינה יהיה גדול יותר ויידרשו העלאות מסים אחרות כדי לפצות על כך.