האם בקרוב נראה יותר נשים בהנדסה?
רק כ-30% מכלל הסטודנטים להנדסה הן נשים. כיצד הן יכולות להתגבר על החשש? מנכ"לית המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון אומרת כי ההנדסה מזוהה כמקצוע גברי. נשים, כמו גברים, יכולות לעמוד בהצלחה בלימודי הנדסה ולהשתלב היטב בשוק העבודה ויש לכך דוגמאות רבות. ראיון
מדוע נשים כל כך חוששות ללמוד הנדסה והאם יש הצדקה לפחד הזה? "מעט יותר ממחצית האוכלוסייה בישראל הן נשים, לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2014. 57% מהסטודנטים הן נשים. פחות מ-30% מהלומדים הנדסה הן לומדות", אומרת זהר וולפרט כהן מנכ"לית SCE, המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון.
"בשם הצדק, השיוויון, וההיגיון אין שום סיבה ששיעור הנשים הלומדות הנדסה יהיה שונה משמעותית משיעורן באוכלוסייה. נשים, כמו גברים, יכולות לעמוד בהצלחה רבה בלימודי הנדסה ולהשתלב היטב בשוק העבודה או בעולם האקדמי, אין על כך מחלוקת ויש לכך דוגמאות רבות".
וולפרט כהן מונתה לאחרונה לתפקיד מנכ"לית המכללה שהיא היום המכללה האקדמית להנדסה הגדולה בישראל ופועלת בשני קמפוסים - אשדוד ובאר שבע. היא עצמה, בעלת תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת בן גוריון ושני תארים שניים – במינהל עסקים ובמשפטים, עסקה במגוון תפקידים ניהוליים, לפני שהתמנתה למשרת מנכ"לית המכללה, לרבות סמנכ"ל כספים ומשנה למנכ"ל. כאמא לשני בנים, היא מכירה מקרוב את הציר הקלאסי של "משפחה-עבודה " , והדילמות הכרוכות בו.
"ברור שקיים חשש מעבודה בתחומי ההנדסה במקביל להקמת משפחה וגידול ילדים. מי שנמצא מחוץ לעולמות הללו לא תמיד יודע, עד כמה הם עברו שינוי ועד כמה הם ידידותיים לאימהות עובדות. אגב, לא תמיד מטוב לב, או אג'נדה מקרבת, אלא מצורך. למדינת ישראל יש צורך אדיר בתוספת של מהנדסים מדי שנה - החוסר עולה ככל שהמהנדסים עולי ברית המועצות לשעבר מגיעים לגיל פרישה ויוצאים משוק העבודה - והעובדה היא שנשים טרם מימשו הפוטנציאל בתחומי הטכנולוגיה וההנדסה".
לדבריה, "כשמסתכלים על ענפים מתחרים - משפטים, ראיית חשבון, פרסום או תקשורת, בהם יש נשים למכביר, בולטת הנחיתות שלהם בהשוואה להייטק ולהנדסה בכל מה שכרוך ברמות שכר ותנאי עבודה. בטח בשנים הראשונות שאחרי התואר".
למה בעצם נשים לא לומדות הנדסה?
"במידה רבה עדיין נתפסת ההנדסה כמקצוע גברי, כזה שהתעסוקה בו בסיום הלימודים 'גברית'. אלא שמה שהיה נכון במידה מסוימת לפני עשרות שנים, לא מתקיים עוד ונשים שצלחו את החסמים התפיסתיים מוצאות עצמן באינטל, במפעלי כי"ל, בטבע, באמדוקס, ב-HP, ב-Google ועוד.
"אני חושבת שבהחלט ייתכן שהשינוי החיובי (אף אם לא מספיק) בהצטרפות נשים למעגל הלומדות הנדסה בישראל קשור במידה רבה להרחבת האפשרויות האיכותיות העומדות בפני המצטרפות לצה"ל ב-10-20 השנים האחרונות, מה שמשפיע על תפיסתן העצמית עם שחרורן ומאפשר להן בחירה שלא היתה מובנת מאליה לפני שני עשורים ויותר. השערים היו פתוחים גם אז, נשים לא נכנסו בהם. השערים פתוחים גם היום ועדיין נשים צריכות להכיר ביכולותיהן וכישוריהן ולעשות בהם שימוש, החברה צריכה לאפשר זאת ובעת הצורך לעודד זאת".
איך הבחירה בלימודי הנדסה משפיעה על מעמדן של נשים בחברה?
"בעיני מדובר בהשפעה חיובית, הלימודים מאתגרים, העתיד המקצועי מבטיח, בוגרי מקצועות ההנדסה השונים, גברים ונשים, נהנים מביקוש בשוק העבודה ומשכר גבוה מהממוצע במשק. בחירה ומימוש של יותר נשים בתחומי ההנדסה, תשפר את מעמדן הכולל של נשים בחברה ותייצר יותר איזונים בחברה".
"המכללה מקדמת שיוויון ומאפשרת בעצם פעילותה צמצום פערים וחסמים שבהיעדרה יכולים היו לפגוע בשיוויון הזדמנויות.
באשר לנשים, מפעילה המכללה תוכניות ייעודיות להעצמת נשים. סטודנטיות, כסטודנטים במכללה נהנות ממגוון השירותים העומדים לרשות הלומדים בה. מעבר לכך אני חשה חובה לציין שנשים סטודנטיות הן בדרך כלל תלמידות טובות מאוד ומשגמלה בליבן ההחלטה ובחרו במקצוע, הרי שרובן ככולן עומדות בלימודים בהצלחה רבה".
מה תגדירי כהצלחה ומהו החזון שלך?
"אגדיר כהצלחה כל מהלך שייצר שוויון הזדמנויות לצעירי מדינת ישראל, נשים וגברים ויביא לשיפור עתידם. ברור לי שהתהליך חובה שיתחיל הרבה קודם, בגילאים צעירים בהרבה וכי לסביבה של כל אחד ואחד משמעות רבה על עתידו. ברור לי גם שמוסדות להשכלה גבוהה יכולים לשפר בצמצום הפערים אך אין באפשרותם לבטלם כליל ולהעלימם וכי נדרשות תוכניות משלימות ארוכות שנים לכך, ברמה הלאומית. עם זאת, אני שותפה מלאה לחזון שיוביל לכל תפיסה חברתית המבוססת על חברה שוויונית, סובלנית ומכבדת".
הכתבה בשיתוף SCE המכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון
לפנייה לכתב/ת 
