דו"ח האו"ם: אור ירוק לחיזבאללה

הבעיה העיקרית עם דו"ח האו"ם על מבצע צוק איתן היא שהוא מנסה באורח מלאכותי ליצור סימטריה מוסרית וחוקית בין מדינת ישראל וצה"ל לבין חמאס והארגונים הפלסטיניים האחרים. בדו"ח לא מוזכרת העובדה שחמאס הוא שפתח באש ויזם את הלחימה, והוא אינו מעניק שום משקל לעובדה שישראל ניסתה ככל יכולתה להשיג הפסקת אש לפני שעברה למתקפת נגד בהיקף מלא כולל כניסה קרקעית לרצועה.

לקריאת הדו"ח המלא - לחצו כאן

לקריאת תקציר הדו"ח - לחצו כאן

עובדה שנייה שהדו"ח אינו מדגיש מספיק היא שחמאס פתח באש במכוון כדי לפגוע באזרחים ישראלים, בזמן שצה"ל פגע בשוגג במוגדרים "לא לוחמים" וניסה ככל יכולתו למזער פגיעה באזרחים. עובדה זו עושה את כל ההבדל בין כוונת חמאס לפגוע באזרחים ישראלים ללא הבחנה: ילדים, נשים מבוגרים וקשישים, בעוד צה"ל עשה מאמץ כן להימנע  מפגיעה באוכלוסייה לא-לוחמת.

הפגם השלישי העיקרי בדו"ח הוא הניסיון לגזור גזירה שווה בין חמאס שהשתמש במכוון באוכלוסייה אזרחית לא לוחמת כמגן אנושי לא רק ללוחמיו אלא גם למשגרי הרקטות והמרגמות שלו בעוד צה"ל, אם בכלל השתמש באמצעי זה, עשה זאת במקרים בודדים ובצורה נקודתית והעניין נחקר כעת על ידי הפרקליט הצבאי הראשי.

סימטריה מלאכותית בין ישראל לחמאס(צילום: רויטרס)

חטאו הגדול של הדו"ח הוא שהוא מתעלם משלושה נושאים עקרוניים אלה ומרגע שזוהי המגמה המובילה בניסוח הדו"ח, כלומר שיש פה שני צדדים עם אותו מוסר לחימה ועם אותם נהלים מבצעיים, אזי הדו"ח כבר לא יכול לשקף את המציאות.

עם זאת, יש בדו"ח הוועדה לזכויות האדם של האו"ם עניין אחד שראוי לשים אליו לב והוא שימוש היתר שעושה צה"ל באש מנגד מהאוויר, מהקרקע ומהים כדי למזער את הפגיעה בכוחותינו. הרגישות לאבדות בקרב כוחותינו אינה ייחודית לצה"ל. האמריקנים, הבריטים, הצרפתים, כולם נהגו כך לפנינו, החל מפצצת האטום שהטילה ארה"ב בסוף מלחמת העולם השנייה ועד נסיגת הכוחות האמריקניים מאפגניסטן בסוף השנה שעברה.

האש נעשתה מדויקת יותר ולכאורה היו צריכים להיפגע הרבה פחות בני אדם לא לוחמים אבל בה בשעה החימושים נעשו קטלניים יותר וכתוצאה מכך נפגעים אזרחים. הוועדה מציינת שהחימושים שצה"ל השתמש בהם בעזה הם חוקיים על פי הדין הבינלאומי אבל טוענת ששימוש היתר בהם, בעיקר באש ארטילרית לא מדויקת, גרם לכמות רבה של נפגעים בקרב אזרחים לא לוחמים.

אבל הבעיה היא בעיה, והוועדה של האו"ם אינה מצליחה להסביר למה חייל ישראלי צריך להיהרג משום שחמאס בחר למקם את המשגרים ואת המנהרות שלו בלב שכונת סג'עייה בעזה. הדו"ח גם אינו מסביר איך ניתן היה להרוס את המנהרות שסיכנו את יישובי עוטף עזה בלי לנסות כאמצעי ראשון ומונע להפציץ אותם מהאוויר.

עם הדו"ח נסתדר

עם זאת, איננו יכולים להסתפק באמירה צדקנית שהדו"ח הוא מוטה ממש כמו שציפינו, לומר לעצמנו שהעולם כולו נגדנו ולחכות שהסערה תחלוף מעל ראשנו. זאת בעיקר בגלל המלחמה הבאה. עם "דו"ח גולדסטון 2" שנחת עלינו היום נסתדר איכשהו כיוון שלאמריקנים כרגע חשוב שישראל לא תטרפד להם את המשא ומתן עם איראן והם יתמכו בנו באו"ם.

אולם מסקנות הדו"ח הזה מהוות נורת אזהרה מהבהבת לגבי מה שעלול לקרות לנו בזירה הבינלאומית אם תיפתח מלחמה בצפון עם חיזבאללה או עם חיזבאללה והסורים. חיזבאללה מיקם חלק ניכר מהרקטות הכבדות שלו והטילים בתוך בתי מגורים. הרקטות הכבדות והטילים הפכו לדיירי משנה של שיעים מדרום לזהרני. הרמטכ"ל, רב אלוף גדי איזנקוט, הזהיר שבמלחמת לבנון הבאה ישראל תדרוש מכמיליון וחצי לבנונים להתפנות מבתיהם כדי שאפשר יהיה לטפל בטילים וברקטות המוחבאים באותם בתים, באותן שכונות עירוניות ובאותם כפרים שמדרום לביירות.

הדו"ח על צוק איתן צריך להדאיג אותנו לא רק מפני שהוא יבודד אותנו בזירה הבינלאומית ואולי יסבך אותנו בחקירות ובמשפטים של בית הדין הבינלאומי בהאג, אלא בעיקר כי הדו"ח הזה מצביע על העובדה שלצה"ל תהיה בעיה גדולה עם בסיס הפעולה שהוא מתכנן.

"דו"ח גולדסטון 2", אם לא ייעשה משהו רדיקלי בזירה הבינלאומית כדי לנטרל את השפעתו, עלול לכרסם אנושות ביכולתה של ישראל להגן על עצמה במלחמה הבאה בין אם תיפתח מצפון או מדרום.