הרציקוביץ': "אין הרגשה טובה מזו"
הבעלים של הפועל אילת כבר לא יכול לחכות למשחק הראשון בגמר הפלייאוף מול הפועל ירושלים (הערב, 21.05), ומדבר על השינוי: "יש לדן שמיר רזומה מדהים, אבל קורה שגם המאמנים היותר טובים לא מתחברים לקבוצה. יכולתי להרים ידיים ולוותר על העונה הזו, אבל אין דבר כזה אצלי. אריק שיבק הצליח להביא את הקבוצה למצב של שמחת חיים"
אין בעלים רבים בכדורסל הישראלי שמצליחים להביא את עצמם לעמדה כזו. בענף מתקיימת בשנים האחרונות חלוקה שוויונית יותר של תארים, אבל עדיין קשה מאוד להיכנס למועדון המצליחות המצומצם. ודורון הרציקוביץ', הבוס של הפועל אילת, כבר ממש נוגע בצלחת האליפות, כמה רגעים לפני המשחק הראשון בגמר הפלייאוף מול הפועל ירושלים (הערב, 21.05 באילת).
"אין הרגשה טובה מזו", הוא אמר ל-ynet ספורט, "זו הרגשה אחרת. הכל שונה, הגענו למשהו שאף אחד לא האמין שיקרה, אבל אנחנו האמנו. אין מה לדרבן את השחקנים, יש פה הרבה עבודה מנטלית, בסופו של דבר, הקבוצה שיחקה 10 משחקים בחודש, ויחד עם המאמן והצוות ישבנו וחשבנו איך אנחנו צריכים לשמור אותם מבחינה פיזית, איך אמר אריק שיבק, 'עם רגליים צעירות'. לכן הצלחנו לעשות את זה. אני מאוד מקווה שהרגליים האלה גם יישארו כך במשחק היום".
ברמה היומיומית, איך באה לידי ביטוי המעורבות שלך בקבוצה?
"אני מעורב בהכל. אנחנו עובדים ביחד, כל הצוות הניהולי והמקצועי. כל המשפחה שלי מעורבת. מבחינתי, הצלחה היא הצלחה של צוות ולא של שחקן בודד. אני לבד, ללא היו"ר מוטי אמסלם ואריק, לא הייתי עושה את זה. כמו שאמר לי אריק: 'רמת הניהול באירופה גבוהה, לא האמנתי שיש את זה גם בארץ', וקיבלתי את זה כמחמאה,
"מאוד חשוב לנו לתת הכל. זה או שנותנים הכל או שכלום. הרמנו כפפה, לקחנו קבוצה מהפריפריה. אנחנו לא גרים באילת, אז ככה שזה ניהול בשלט רחוק, התקציב לא סגור אף פעם, יש הוצאות בלתי צפויות כמו החלפת המאמן שהייתי צריך לעשות, כל שלב בפלייאוף לא בא ללא מזומנים, אבל אני מאוד שמח. קודם כל זה מראה שגם בפריפריה אפשר לעשות את זה".
היו מטרות מוגדרות כאשר לקחת את הקבוצה?
"כשנפגשתי בפעם הראשונה עם ראש העיר היה קליק זריז. בהתחלה היו מטרות להגיע לפיינל פור ולא פחות מחצי גמר הגביע, ואני מאוד שמח לומר שבעונה הראשונה עמדנו בהן. בעונה השנייה הגענו לחצי גמר הפלייאוף ולגמר הגביע, והשנה אנחנו עומדים 80 דקות מאליפות. לא יהיה שמח ממני לראות צלחת כזו גדולה נשארת באילת, זו תהיה עונה היסטורית. גם אם לא נזכה אז הקבוצה תהיה סגנית אלופה, והמילה 'אלופה' היא לא דבר גס. העונה המטרה הייתה להגיע לפיינל פור ולעשות את המיטב. זה כבר היה אחרי חצי גמר הגביע, שם זה היה יותר מעצוב. התבוסה הייתה מן מסמר ולא יכולתי לראות את זה. זו הייתה פגיעה בציפור הנפש ואני לא מוכן להופעות כאלה. אמרתי לאריק שנעשה סיבוב שלישי טוב עם פיינל פור, שנינו האמנו, ועם עבודת צוות עשינו את זה".
אתה מזכיר את אותה תבוסה להפועל ירושלים, ובאמת, עברה עליכם עונה עם לא מעט מהמורות.
"היה מאוד קשה. הכוכב שלנו בעונה שעברה, קווין פאלמר, נפצע ובקושי שיחק חצי עונה. גם אפיק ניסים נפצע, ולצערי בחירת הזרים לא הייתה כל-כך מוצלחת ונאלצתי להחליף אותם. לצערי, נאלצתי להחליף גם את המאמן דן שמיר. אני מאוד שמח שאריק הסכים לבוא, אני נותן כבוד לניסיון שלו, הן באירופה והן בנבחרת. הרגשתי שיש חיבור איתו, ומאוד חשוב שמעבר לקטע החברתי, יהיה חיבור גם בקטע המקצועי. סיכמתי איתו תוך 5 דקות, סיפרתי לו על המטרות ואמרתי לו 'יש לך שחקנים טובים, יש לך חדר הלבשה בריא ולא נחליף אף אחד, אתה תראה שנעשה את זה עם הקבוצה הזאת', ואני מאוד שמח שזה קרה".
אתה בעצם אומר שהטעות הייתה בעמדת המאמן?
"מסתבר שכך, בדיעבד. יש לדן רזומה מדהים, אבל זה קורה. קורה שגם המאמנים היותר טובים לא מתחברים לקבוצה. הוא בחור מקסים ומאמן טוב. יכולתי להרים ידיים ולוותר על העונה הזו, אבל אין דבר כזה אצלי. אם יש משימה, אני משיג אותה. אם יהיה קיר, אני אשבור אותו. אם לא אשבור אותו, אז אטפס עליו או אלך מסביב. ואני מאוד שמח שלא ויתרתי. בלי להוריד מערכו של אף אחד, המאמן היה אחראי לנפילה של הקבוצה. אף אחד אצלנו לא עובד לבד, כולם נשארו, השחקנים, עוזר המאמן, וראיתי תוצאות עם אריק. עשינו סיבוב שלישי טוב, וגם בפלייאוף עברנו קבוצות טובות. מי היה מאמין שנחזור מ-2:0 מול מכבי ונעשה 2:3, דבר שיירשם בספרים. אני מאוד שמח שאנחנו עשינו את זה ולא קבוצה אחרת".
מעבר לעניין המאמן והזרים שכן הוחלפו, מהם ההבדלים בין תחילת העונה לבין התקופה הנוכחית?
"הדבר החשוב ביותר הוא שחדר ההלבשה תמיד היה בריא, לא היו בו מעולם בעיות. תמיד שמתי דגש על חדר ההלבשה, כי לטעמי האווירה שם היא 50 אחוז מהצלחת הקבוצה. מעבר לכך התחלנו לשחק כדורסל פשוט, אריק הצליח להביא את הקבוצה למצב של שמחת חיים, להאמין במאמן, לראות שמה שהוא מבקש ניתן לביצוע. הוא הגביר את רמת האימונים בצורה ניכרת והתוצאות לא איחרו לבוא. הכל השתנה, השחקנים ידעו יותר מה רוצים מהם. התרגילים היו אחרים, וזה הביא אותנו לאן שהביא אותנו".
אריק יישאר בעונה הבאה?
"יש לנו סיכום, ואם אני אמשיך אני מאמין שגם אריק ימשיך. טוב לנו והוא אוהב את אילת, ואחרי מה שהוא עשה זו שאלה די רטורית. אני יכול לומר שרוב הקבוצה רוצה להישאר, וכמה שנשאיר יותר אז יותר טוב".
אז בוא נשאל מה מצבך - אתה נשאר?
"אני אשמח להישאר. צריך להבין שלהרים קבוצה בפריפריה זו עבודה קשה והרבה מאוד כסף. שלוש שנים זה הרבה זמן, ואני רוצה להמשיך עוד שלוש שנים ולהתקדם. מבחינתי הפועל אילת היא חברה עסקית, וחברה עסקית שלא מתקדמת הולכת אחורה. קבוצת כדורסל בארץ זה לא עסק אלא תחביב יקר. אני רוצה להרים כפפה אחרת, אני רוצה אירופה, אולם גדול יותר, אני רוצה שמישהו יצטרף אליי. במכבי ת"א ובירושלים יש כמה שותפים. אני מקווה שנצליח לעשות את החיבור המתאים ואז נמשיך עוד שלוש שנים".
אם לא היית עומד במטרות של העונה יכול להיות שהתשובה שלך הייתה משתנה?
"לא, הייתי עונה באותו החיוך. מכיתה ה' שיחקתי כדורסל, הייתי במחזור של מיקי ברקוביץ' ומוטי ארואסטי. תמיד שמרתי על מיקי אבל זה לא עזר והוא קלע לי על הראש. שיחקתי שנים בליגה למקומות עבודה, אני מאוד אוהב את תחום הכדורסל, בשביל להיות בספורט צריך לאהוב את זה מאוד. מבחינתי זה נותן לי הרבה. קשה לי לראות משחק כדורגל עד הסוף, כדורסל אני יכול לראות כל היום, אני מאוד נהנה, גם מהרמה של השחקנים. בכדורגל לא רואים גול במשך הרבה דקות, בכדורסל, אין מצב שתעבור דקה ולא תראה סל".
דיברת על 80 הדקות האחרונות של העונה. תתאכזב אם הן יסתיימו בידיים ריקות?
"אני לא אתאכזב, כי אני גאה בשחקנים ובכל הצוות. אני חושב שאף אחד לא ציפה מאיתנו לעשות את זה. אחרי שכבר הצלחנו לכתוב פרק בהיסטוריה, השאלה היא אם נכתוב עוד פרק אחד".
לפנייה לכתב/ת 
