הקרב שאחרי דו"ח האו"ם: להקטין את הרוב
בישראל מתכוננים למלחמות שאחרי: צמצום הרוב הערבי האוטומטי במועצת זכויות האדם שבה יידון הדו"ח, הדגשת דו"ח הנגד ותשובה הסברתית. וגם: מדוע החרמת הוועדה סייעה לישראל ומה הנקודות החיוביות?
הדו"ח פורסם, ועכשיו מתכוננים בישראל לקרבות הבאים - הן בזירה המדינית והן בזירה ההסברתית: דו"ח ועדת החקירה של האו"ם, שקבע כי הן ישראל והן חמאס ביצעו פשעי מלחמה במבצע צוק איתן, יידון ביום שני הבא במועצה לזכויות אדם בז'נבה. כעבור כמה ימים צפויות 47 המדינות החברות במועצה להצביע אם הן מאמצות אותו.
מאחורי הקלעים כבר החלו מגעים דיפלומטיים בין השחקניות המרכזיות במועצה, לקראת גיבוש הצעת ההחלטה. קיימת אפשרות שהמועצה תעביר את הדו"ח לעצרת הכללית של האו"ם או שתבקש ממזכ"ל האו"ם באן קי מון לפקח על יישומו. בעבר אותה מועצה אימצה את דו"ח גולדסטון, והחליטה להעביר אותו לעצרת הכללית של האו"ם.
בישראל מעריכים שהדו"ח יאומץ על ידי המועצה ברוב קולות, שכן במועצה רוב אוטומטי לבלוק הערבי. לכן המטרה הישראלית היא להתמקד בהשגת רוב מוסרי של מדינות מערביות שיתנגדו לדו"ח, או לפחות יימנעו בהצבעה. משרד החוץ הנחה את שגרירויות ישראל להציג את הדו"ח הישראלי הנגדי שהוגש לפני שבוע, ושקבע כי החמאס הוא זה שביצע פשעי מלחמה, בעוד ישראל עמדה לפיו בסטנדרטים הגבוהים ביותר של דיני המלחמה. ישראל גם תפיץ בעולם את דו"ח הגנרלים המערביים שאישרר את הקביעה הזו.
פרט לדו"חות הנגדיים ישראל והעולם היהודי מכינים גם תשובה הסברתית לדו"ח. ביום שני הבא, בזמן שהדו"ח יידון בז'נבה, תתקיים מול מטה האו"ם הפגנה גדולה שאותה מארגנים ארגונים פרו-ישראליים. במקביל, מערך ההסברה ומשרד החוץ ינהלו בימים הקרובים פעילות הסברה ברשתות החברתיות, ובה יציגו את עמדת ישראל בשקפים ובסרטוני וידאו. בישראל שאבו אמש עידוד מכך שהתקשורת בעולם לא התייחסה בהבלטה לדו"ח ועדת החקירה של האו"ם.
בכירים במשרד החוץ אמרו: "אין פה כתב אישום נגד ישראל. הדו"ח לא מגיע לרמה של חומרה פלילית ולא נוקב בשמות ספציפיים של מנהיגים כמו ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל. גם הם מודים שאין להם מספיק מידע להעמדה לדין. מה שמטריד הוא שזה שם את ישראל וחמאס על כף המאזניים. הדו"ח מטפל בישראל ובחמאס בכלים דומים. הוא חלש מבחינה עובדתית ואין בו שום דבר שיכול לשמש את בית הדין בהאג, אך ללא ספק מדובר בפגיעה תדמיתית. זה לא מעודד, אבל זה יכול היה להיות הרבה יותר גרוע".
"הגישה הישראלית להחרמת ועדת שאבאס הצילה אותנו", טען פקיד ישראלי בכיר. "הם היו מגיעים למסקנות זהות ואולי אפילו חמורות יותר אם היינו משתפים פעולה. כל הדו"ח הזה ניצב על כרעי תרנגולת בגלל שלא הייתה להם גישה לשטח. החקירה שלהם איננה מגיעה לסף של חקירה פלילית ולכן הם אינם מתייחסים לאינדיבידואלים". במשרד החוץ מעריכים לפיכך שהדו"ח לא יגיע לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. "אנחנו מעריכים שיהיה איזון בין הרצון של מדינות 'לדפוק' את ישראל לבין הצורך לנסח טקסט שגם מדינות אירופה יוכלו לחיות איתו, ועל האיזון הזה נילחם", אמר הבכיר.
בכירים בישראל אמרו כי בניגוד תהומי למה שהיה בגולדסטון הוועדה כן מכירה ברלוונטיות של התהליכים הפנימיים הישראליים, "אף כי יש להם הערות". לדבריהם, הטענה שגם ישראל וגם החמאס ביצעו פשעי מלחמה היא כשל מוסרי ש"כנראה קשה מאוד לעקור אותו מה-DNA של האו"ם, אבל דווקא האמירה הזו מסייעת לישראל להפריך את הדו"ח הזה, שכולל אמירות הזויות ומפורכות ומצביע על חוסר ידע, בורות וחוסר בקיאות של חברי הוועדה בנעשה באזור".
הם גם הסבירו כי ההקשר שונה לחלוטין מזה שהיה בעת שנכתב דו"ח גולדסטון על "עופרת יצוקה". "אנחנו בסביבה אחרת עם דאעש, מעשים ברבריים וקריסה של המדינות הערביות", אמר בכיר במשרד החוץ. "בשטף האירועים באזור הדו"ח הזה ייכנס לפרופורציות כי העולם יודע היטב שבאזור קורים דברים הרבה יותר גרועים".
גם במשרד המשפטים לא הופתעו מהדו"ח, אך עדיין רואים אותו כדו"ח גרוע ורע מבחינת ישראל. לטענתם, מופיעים בו פגמים מקצועיים. כך, למשל, מצביעים על קביעת הוועדה כי הסגר על עזה אינו חוקי, אף שוועדת פאלמר של האו"ם קבעה שהוא חוקי. לדבריהם משוללת יסוד הטענה כי ישראל הפציצה דווקא בשעת הסעודה המסיימת את צום הרמדאן בכל ערב, אף על פי שידעה שבשעה זו יהיו הבתים מאוכלסים ובכך לא נמנעה מפגיעה באזרחים.
אחת מהקביעות האבסורדיות בדו"ח היא שהמנהרות אינן פשע מלחמה. באותו פרק נכתב כי הוועדה לא יכלה לקבוע מה הייתה כוונת הארגונים הפלסטיניים בנוגע לבניית המנהרות ולשימוש בהן. כותביו ציינו כי "בתקופה שנדונה שימשו המנהרות אך ורק כדי לפגוע בעמדות צה"ל בקרבת הגבול, שמוגדרות כמטרות צבאיות לגיטימיות". במשרד המשפטים הגיבו לכך ואמרו כי אם חיילי צה"ל המתינו למחבלים שיצאו ממנהרות, אין זה אומר שאלו לא התכוונו לפגוע באזרחים.
במערכת המשפט, כמו במשרד החוץ, התקוממו על המשוואה בין צה"ל לחמאס, כאילו מדובר בגופים מקבילים. לצד כך מסתכלים במערכת גם על מרכיבים חיוביים יותר בדו"ח, במיוחד בהשוואה לעבר. כך מצביעים שם על קביעות ברורות בנוגע לפשעים שביצע חמאס ועל הכרה בסבל הישראלי ובטרור שהפלסטינים ביצעו. נקודות מעודדות אחרות הן הקרדיט הניתן למערכת המשפט הישראלית, במיוחד לנוכח "עקרון המשלימות", הקובע שאם במדינה המדוברת הדברים נחקרים כדין, אז אין צורך בהליכים חיצוניים.
בישראל אמנם נערכים למקרה של הגשת תובענות בבתי משפט ברחבי העולם שלהן נגיעה לדו"ח, אך מאמינים שלכל היותר ישתמשו בו הפלסטינים להסברה בפורומים שונים ולתימוכין בתביעות מסוימות כנספח כללי. זאת, לנוכח העובדה שהדו"ח ברובו לא מדבר על מקרים ספציפיים אלא על פרקטיקה, ולא מוזכרים בו שמות ספציפיים.
לפנייה לכתב/ת 
