עשור להתנתקות: מי נחלש ומי התחזק?
ד"ר ענת רוט שחיברה ספר על ההתנתקות טוענת כי מבחינה ביטחונית ברור שהמהלך כשל, אך מצביעה על הכוח הרב שצברו מאז המתנחלים והמסקנות האופרטיביות שהצליחו ליישם
עשור לאחר ההתנתקות מרצועת עזה, מאפשר ספרה של ד"ר ענת רוט, "לא בכל מחיר", לבחון שאלות חברתיות ופוליטיות על המהלך. לדבריה, "מבחינה ביטחונית המהלך נכשל. הבטיחו שהביטחון ישתפר, וכמובן שזה נתון לפרשנות אבל הוא לא השתפר. אפילו יכול להיות שההתנתקות הבטיחה שלא יהיה פינוי מיהודה ושומרון במידה מסויימת".
רוט מצביעה על תהליך שעבר הציבור הדתי לאומי בעקבות ההתנתקות: "מתנחלים הבינו שהמציאות הפיכה, ויש הבנה שצריך כוח פוליטי. לא מספיק לעמוד להפגין, הרי הם עשו את זה בהתנתקות אבל אף אחד לא הקשיב, הרכבת המשיכה לדהור. צריך לעבור ממפגין למשפיע ולבסוף למנהיג". בנוסף, לדבריה, חלחלה ההבנה "שצריך לפרוץ את גבולות המגזר.
לפני ההתנתקות הם היו מגזר חזק מאוד שממשלות ישראל חששו להתעמת איתם. בהתנתקות הוכח שלא מספיק להיות מגזר חזק, צריך להרחיב את ההשפעה הפוליטית ולפעול בעוד תחומים, תקשורת, משפט, חינוך, הסברה, גם בחו"ל".
היא סבורה שהציבור הישראלי בכללותו הגיע לכמה תובנות בעקבות ההתנתקות. רוט מתארת התפכחות משמאל בדבר האפשרות להגיע להסדר שלום, כי הם "לא עזבו את הטרור וההסתה", וגם את התחזקות הימין - שלדברי רוט בזמן הפינוי היה נראה שעוצמת המתנחלים נשברה, "אבל עכשיו, באופן פרדוקסלי, עשר שנים אחרי, אפשר לומר שאולי הם החזקים ביותר אי פעם כגוף, כממסד, כקבוצה".
ד"ר ענת רוט תציג את מחקרה ביום שני הקרוב בקונגרס היהדות הגדול "בואי הרוח" באוניברסיטת בר אילן
לפנייה לכתב/ת 
