לא סמים לזה סוף

ובכל זאת, בסדר הכרונולוגי, לנסקי הייתה הראשונה להיענש לפי תקנון מניעת הסמים באיגוד ובוועד האולימפי. למי שהספיק לשכוח, לנסקי ניפצה את שיאה המיתולוגי של אסתר רוט בריצת 100 מטר בשלוש מאיות והעמידה אותו על 11.42 שניות. למחרת לא הופיעה לבדיקת סמים, והעדיפה לטענתה לבקר את סבתה החולה באוקראינה. העונש: שמונה חודשי הרחקה ושלילת השיא.

(איור: ליאו אטלמן)

התאחדות האתלטיקה האירופית דרשה כבר לפני שנים רבות מכל האיגודים ביבשת לבצע בדיקות לשוברי השיאים. בגלל יוקר העניין (כ־1,500 שקל לבדיקה), נותרה הדרישה ההיא בגדר המלצה, עד שיושמה סוף־סוף לפני שנה וחצי. איגוד השחייה, למשל, אינו מציב בדיקה כתנאי לאישור שיא.

באפריל 2008 היו אלו אנשי הרשות למניעת סמים בוועד האולימפי שתפסו את השחיין מקס ג'ייבן, עולה חדש מארה"ב, שנמצא משתמש בסטרואידים בתקופת ההכנות לאולימפיאדת בייג'ינג. גם ערעורו של השחיין, שטען לליקויים במכשירי הבדיקה, לא חילץ אותו מהעונש. הוא הורחק לשנה והושעה כמובן מהאולימפיאדה בסין.

כבר אז עלתה השאלה: מדוע נמנע איגוד השחייה מחיוב בבדיקות כתנאי לאישור שיאים לאומיים? באיגוד השחייה מסרו בתגובה: "בדיקות קבועות של ועדת הסמים נהוגות באליפויות ישראל. בנוסף בודקת ועדת הסמים בספורט העולמי את כל הספורטאים שלנו ברשימת 100 הבכירים, כמה פעמים בשנה, בתחרויות ומחוץ לתחרויות". הסבר נחמד, אבל מה קורה כאשר שיאים נשברים בתחרויות שאינן אליפות ישראל או בתחרויות רגילות בארץ ובחו"ל? יש פרצות שחייבים לסתום.

אולגה לנסקי. הורחקה לשמונה חודשים(צילום: אורן אהרוני)

"כשני אחוז מהנבדקים נמצאים חיוביים"

ובכל זאת, השחייה אינה מהענפים המובילים בנטילת סמים. לא בארץ, לא בעולם. מולי אפשטיין, פיזיולוג מאמץ במרכז לרפואת ספורט במכון וינגייט, כיהן במשך 12 שנה כמזכיר הראשון של הוועדה למניעת סימום בוועד האולימפי הישראלי. "הענפים המסוממים בעולם, הן מבחינת מספר הדגימות שנלקחות והן מבחינת כמות הנתפסים, הם הרמת משקולות, אופניים ואתלטיקה", הוא מסביר. "מבחינה זו, ישראל היא בבואה של העולם. מקרי הסימום האחרונים שבהם טיפלה הוועדה אצלנו היו באתלטיקה ובמשקולות. הענפים שבהם ניתן 'ליהנות' מיתרונות הסימום הם אלה שמושתתים על כוח, מהירות וסיבולת".

בעניין האתלטיקה מוסיף אפשטיין: "קיים שימוש נרחב בחומרים משפרי הישג, כי כל מקצוע מייצג משהו מהמרכיבים שהזכרתי. יש חומרי סימום שמשפרים את מרכיבי פיתוח הכוח, ויש כאלה שמשפרים את מרכיבי הסיבולת. הורמון ה־EPO, לדוגמה, משפר את כושר נשיאת החמצן בדם".

שיעור הנתפסים באתלטיקה שלנו זהה פחות או יותר למדינות המובילות בעולם מבחינת הישגיות. בעוד במעצמות הספורט מטרת המשתמשים היא לעלות על הפודיום במפעלים הגדולים, בישראל המטרה צנועה יותר. כאן חשוב לאתלט לשפר את סיכוייו לקבוע את הקריטריון לאולימפיאדה ולאליפות העולם.

ז'ק אשרוב. כיהן בראש הוועדה למניעת סמים במשך 15 שנה(צילום: אורן אהרוני)

הוועדה הממלכתית למניעת סמים בספורט בישראל הוקמה ב־1991, ובראשה עמד ד"ר גלעד ויינגרטן. הוא הוחלף על־ידי יעל ארד, וב־15 השנים האחרונות כיהן בתפקיד ד"ר ז'ק אשרוב, רופא בכיר בבית החולים וולפסון, שנחשב כמי שהביא תנופה של ממש בתחום. לפני כשלושה חודשים החליף אותו פרופ' שאול שרייבר, שאומר כי שני אחוזים בערך מהנבדקים נמצאים "חיוביים" כלומר משתמשים בחומרים אסורים.

השאלה היא: כמה בדיקות נעשות אצלנו? "מעט מדי", טוען אפשטיין. "במשך 20 שנה עומד מספר בדיקות הסמים בשנה על נתון דו־ספרתי". כלומר, פחות מ־100 ספורטאים אולימפיים נבדקים בשנה בישראל. "עם כניסת פרופ' שרייבר לתפקיד, המטרה היא להגיע ל־400 מבדקי סימום בשנה", מוסיף אפשטיין. "יחסית למדינות מפותחות אחרות מצבנו אינו מזהיר, בלשון המעטה".

נבהל מהבדיקה והתחבא בשיחים

ההיסטוריה של מלחמות ה"שוטרים" ב"גנבים" בגזרת הספורט שלנו סיפקה לא פעם סצנות דרמטיות. אלכסיי בזארוב, שיאן ישראל ב־400 משוכות (49.87 שניות), נתפס בבדיקת פתע של אחת מיחידות הרשות באירופה ב־1994, במחנה אימון בלברקוזן. בזארוב המופתע ברח לשיחים באזור, התחבא, אך נתפס כמובן והורחק.

האחים המשקולנים, איגור ויורי דנדיק, נתפסו בתחילת שנות ה־90 במהלך אליפות אירופה, והתברר כי רימו בבדיקות השתן בישראל. מורחק טרי יותר הוא המשקולן יורי דוידוב, שנבדק בסמוך לאליפות ישראל, ונתפס. לפי דו"ח, הוא הוסיף מים לכוס השתן מאחורי גבו של הבודק. כשנדרש לבדיקה נוספת, לא הופיע והושעה לשנתיים.

אסף מלכה בדיון. "בגלל תרופות שקיבלתי אחרי תאונת דרכים"(צילום: יאיר שגיא)

לפעמים מתקבל הרושם שוועדת המשמעת של הוועדה למניעת סימום שופטת בסלחנות כשמדובר במקרים מיוחדים, כמו ערב אולימפיאדה. ב־2008 נתגלה אצל השייט אודי גל חומר הנקרא פרופסיה. גל טען כי נעזר בו בטיפול נגד התקרחות, הוועדה הסתפקה בנזיפה והשייט הורשה להשתתף באולימפיאדת בייג'ינג. ארבע שנים אחר כך התגלה חומר ממריץ לטיפול בדרכי הנשימה אצל רץ המרתון זוהר זימרו. גם כאן זה נגמר בנזיפה, וזימרו השתתף בלונדון 2012. ועדת המשמעת פועלת בהרכב המשלב משפטן, רופא וספורטאי אולימפי לשעבר.

האתלטיקה מובילה כמותית במספר הנתפסים בשימוש בחומרים אסורים. דוגמאות בולטות מהשנים האחרונות: הודף כדור הברזל והדיסקובול מרק אלטרמן נמצא חיובי ב־2011 במהלך אליפות ישראל והורחק לשנתיים, הספרינטר המוביל אלכס טרמבץ' נתפס בבלגיה ב־2007, שיאנית ה־400 מ' אנה טקאץ' נתפסה ב־2006.

סיפור עצוב ודי מוזר הוא זה של אסף מלכה, אלוף ישראל ב־100 מטר עד השנה שעברה. מלכה, שמעולם לא היה בעל שאיפות בקנה מידה אולימפי, הוא הנתפס האחרון בינתיים. תחילה הורחק לשנה, אך עונשו הוכפל לאחר ערעור הוועדה למניעת סימום. "הכל בגלל תרופות שקיבלתי אחרי תאונת דרכים", טוען מלכה. "בסוף שנות ה־90 נמצאו דגימות חיוביות אצל הקופץ לגובה איתי מרגלית שטען לחפותו, ובסוף הוא נמצא זכאי. הבעיה שלא היה כבר את מי לזכות, כי בינתיים מרגלית פרש". ברשות למניעת סימום דוחים את טענותיו של מלכה, ומוסרים שאין כל דמיון בין המקרה שלו לזה של מרגלית מבחינת החומרים שנמצאו בבדיקה.

מרלין אוטי. הרוויחה בעקבות ההחלטה בנוגע למרגלית(צילום: Getty Images imagebank)

מרגלית נאבק, אוטי הרוויחה

סיפורו של מרגלית שהוענש, סיים את הקריירה, זוכה בהמשך וכבר היה מאוחר מדי מכדי להחזירו למסלול עורר תהודה של ממש בקהיליית חוקרי הסמים הבינלאומית, המשפיעה עד היום על אספקת תוספי התזונה לספורטאים בעולם. זה קרה לקראת אולימפיאדת סידני 2000. מרגלית, כישרון מבריק בקפיצה לגובה, התעופף מעל 2.27 מ' ונדרש לסנטימטר נוסף כדי להגיע ליעד חייו המשחקים האולימפיים.

ואז, כפי שסיפר בעבר אפשטיין בכתבה שהתפרסמה בביטאון מכון וינגייט: "הטלפון צילצל ועל הקו היה מרגלית. 'מולי, תפסו אותי על שימוש בסטרואידים', אמר לי. הוא הרגיש כאילו האדמה נשמטת מתחת לרגליו. באותה תקופה אחזתי בשני קצותיו של המקל. מצד אחד הייתי מזכיר ועדת הסמים שביצעה את הבדיקות לספורטאים, מצד שני הייתי היועץ הבכיר לתוספי תזונה של היחידה לספורט הישגי בוועד האולימפי. שאלתי את עצמי שוב ושוב איך הגיע החומר האסור לאיתי. הייתי בטוח שהוא נקי".

זה היה סיפור קשה שנמשך שנתיים. אפשטיין ידע כי שני תוספים חדשים שנטל מרגלית והגיעו מארה"ב עמדו בדרישות משרד הבריאות, וגם הוכרו ככאלה שאינם מכילים חומרים אסורים. בוודאי לא את הסם ננדרולון שנמצא בדמו של מרגלית. הוא יצר קשר עם המכון בקלן, וגייס את חבריו שנטלו את הכמוסות בעצמם וסיפקו דגימות שתן שנשמרו במארז דגימה מיוחד. התוצאות הצביעו על עובדה ברורה: התוספים הכילו חומרי פירוק של החומרים האסורים, שתאמו את בדיקות הממצאים של מרגלית. בסופו של דבר, מרגלית זוכה מאחר שיצרנית התוספים לא ציינה את הימצאותם של החומרים האסורים.

כפיר אדרי. הכדורגלן היחיד שנתפס עם חומר אסור בדמו(צילום: אורן אהרוני)

חקירת המקרה הובילה למסקנות בנוגע למדיניות השימוש בתוספי תזונה: 1. חברה שבפס הייצור שלה קיימים חומרים המכילים פרה־הורמונים (חומרים שגורמים לייצור הורמונים בגוף) – נפסלת על־ידי היחידה לספורט הישגי. 2. חברות תוספי תזונה חויבו להצהיר בכתב שמוצריהן אינם מכילים חומרים אסורים בשימוש לספורטאים. 3. תוספי תזונה החלו להישלח לאנליזה במעבדה בקלן, ורק לאחר מכן הותרו לשימוש ספורטאים. 4. נקבע כי תינתן עדיפות לחברות של תוספי תזונה שעובדות עם גופי ספורט בינלאומיים.

זיכויו של מרגלית על־ידי ההתאחדות הבינלאומית הגיע רק לאחר שהתחיל לעבוד בחדר העסקאות הבינלאומיות של אחד הבנקים. הוא פרש כמובן מאתלטיקה, אבל היו מי שהרוויחו מהמאבק שלו. באותה תקופה נמצא חומר דומה אצל האצנית הג'מייקנית האגדית מרלין אוטי. בזכות הממצאים בפרשת מרגלית קוצר עונשה, והיא השתתפה באולימפיאדת סידני.

אדרי בכדורגל, דניאל בכדורסל

ומה קורה בענפים הקבוצתיים? ההתאחדות לכדורגל מבצעת 60 מבדקי סמים בשנה, ועד היום נמצא רק שחקן אחד שנטל חומר אסור. זה קרה ב־1999, כשכפיר אדרי ממכבי ת"א נתפס בשימוש באפדרין. קבוצתו של המאמן אברם גרנט נענשה בהפחתת ארבע נקודות, ומאמן הכושר גיא עזורי, שסיפק לשחקן את התרופה שהכילה את החומר, הורחק לשנתיים.

שון דניאל עם אבא מוטי. השתמש בריטלין(צילום: אורן אהרוני)

עד כמה חייבת הבדיקה להיות אקראית יעיד נוהל הבדיקות של ההתאחדות. הבודק, בדרך כלל אחד מרופאי ההתאחדות, מגיע כשעה לפני המשחק ומבקש מהשופטים את רשימת השחקנים ומספרי חולצותיהם. אחר כך נבחרים בהגרלה מספרי הכדורגלנים שאמורים להיבדק. המספרים נחתמים בתוך מעטפה, כשגם מנהלי הקבוצות לא יודעים את זהות השחקנים.

איגוד הכדורסל מבצע 20 מבדקים בלבד בשנה – 12 בליגת העל לגברים ושמונה בנשים. מי שנתפס לא מכבר הוא שון דניאל: כששיחק בהפועל חולון הוא השתמש בריטלין ללא אישור שהתרופה משמשת אותו לצרכים בריאותיים. ב־2010 הועמדה לדין גם הכדורסלנית קטיה לויצקי (ששיחקה אז ברמה"ש) בגין שימוש בחומרים אסורים והורחקה לארבעה חודשים. בכדוריד נתפס שחקן הנבחרת גל אברהם ב־2011, הורחק מתשעה משחקים וחויב להרצות בנושא בבתי ספר.

חידת בולט, פרשת ארמסטרונג

שאלת מיליון הדולר בספורט העולמי הייתה ונשארה ניקיונו של אוסיין בולט. מעולם לא הוכח שהפנומן הג'מייקני נטל סמים ממריצים, אך תוצאותיו שנראות כאילו נלקחו מפלנטה אחרת, בעיקר ב־100 מטר מעלות באופן טבעי תהיות באשר לגבול יכולת של האדם.

לאנס ארמסטרונג. ידע להסתיר היטב את השימוש בסמים(צילום: רויטרס)

"החשדות הראשונים לשימוש בסמים בעולם עלו באולימפיאדת הלסינקי 1952, ובמיוחד באולימפיאדת החורף בנורווגיה באותה שנה", מספר אשרוב. "בפחי האשפה של הכפרים האולימפיים נמצא מספר עצום של אמפטמינים ומזרקים. רק אז החלו לחקור את התופעה".

אחד האמצעים לגילוי משתמשים שהנהיגה הרשות למניעת סמים היה הפעלת מלשינון. בישראל הוא הועמד בפני הציבור לפני שלוש שנים, אבל בינתיים לא הביא תוצאות.

בארה"ב, לעומת זאת, היה למלשינון חלק נכבד, כמו גם לתקשורת האמריקאית, בחשיפת התרמית הגדולה של רוכב האופניים לאנס ארמסטרונג.

ארמסטרונג נבדק עשרות פעמים, אבל אף פעם לא נמצאו אצלו חומרים אסורים, מכיוון שידע להסתיר אותם היטב. ובכל זאת, המלשינון והעדויות שפורסמו בתקשורת העלו את הנושא לדיון ברמת דחיפות גבוהה, עד שהרוכב הורשע ולבסוף גם הודה בשימוש בסמים.

אמצעי נוסף הוא חובת הדיווח. ספורטאי העילית חייבים להודיע לרשות הסמים הבינלאומית היכן הם נמצאים בכל יום בשנה, כך שניתן יהיה לערוך להם בדיקת פתע. "מה הבעיה, היום יש אמצעים משוכללים כמו אפליקציות בסמארטפונים", אומר יו"ר הוועדה פרופ' שרייבר.

מי שסבל מכך בשנת 2001 היה דווקא גדול אתלטי ישראלי, אלכס אברבוך. הקופץ במוט אמור היה לקבל בונוס של 20 אלף דולר מההתאחדות הבינלאומית על זכייתו במדליית כסף באליפות העולם, אך נאלץ לוותר מאחר שלא העביר דיווח על מיקומו כנדרש. עד היום טוען אברבוך: "זה לא היה בכוונה, פשוט לא ידעתי".