מאז 1990: זינוק של פי 5 במספר מקבלי תארים אקדמאים

ישראל משכילה יותר: בסוף שנת תשע"ד (2013/14) הוענקו תארים אקדמיים ל-75.1 אלף מסיימי לימודים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל - באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות אקדמיות לחינוך. 42 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (55.9%), 24.7 אלף - מהמכללות האקדמיות (32.9%, מהם 15.3% מהמכללות המתוקצבות ו-17.6% מהמכללות הלא מתוקצבות) ו-8.4 אלף - מהמכללות האקדמיות לחינוך (11.2%). כך עולה מנתונים שפרסמה בצהריים (יום ג') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לכתבות נוספות בערוץ הלימודים

מהנתונים עולה כי בתוך פחות מחצי יובל מספר מקבלי התארים המתקדמים בישראל גדל פי 4.9 בהשוואה למספרם בשנת תש"ן (1989/90). בתקופה זו, אומרים בלמ"ס, גדל מספר מקבלי התארים באופן משמעותי בכל המוסדות, אך במיוחד במכללות האקדמיות - בין השנים תש"ן-תשע"ד, גדל מספרם בממוצע של 18.7% לשנה.

עוד עולה מהנתונים כי משנת תש"ע (2009/10) גדל המספר הכללי של מקבלי התארים באופן משמעותי. בשנים תש"ע-תשע"ד חלה עלייה משמעותית במספר מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות (4.4% בממוצע לשנה). ואולם, מספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות ומהמכללות האקדמיות לחינוך עלה באופן הרבה יותר משמעותי (16.3% ו-51.0% בממוצע לשנה, בהתאמה).

באותה התקופה העליות במספר מקבלי תואר ראשון היו מתונות יותר (באוניברסיטאות - עלייה ממוצעת של 2.9% לשנה ובמכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך - עליות ממוצעות של 5.3% ו-7.1% לשנה, בהתאמה). לימודי תואר שלישי התקיימו באוניברסיטאות בלבד. בשנים תש"ע-תשע"ד מספרם היה יציב.

סטודנטים באוניברסיטה העברית (צילום ארכיון)(צילום: אוהד צויגנברג)

בקרב כלל מקבלי התארים בשנת תשע"ד (2013/14), שני שלישים (67.8%) קיבלו תואר ראשון (בוגרים), ו-29% קיבלו תואר שני (מוסמכים). בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, 39.4% קיבלו תארים מתקדמים (תואר שני ותואר שלישי). לעומת זאת, בקרב מקבלי תארים משאר מסגרות הלימוד, שיעור מקבלי תואר שני היה קטן יותר (20.1% במכללות האקדמיות ו-21.6% במכללות האקדמיות לחינוך).

בשנת תשע"ד (2013/14), 50.9 אלף אנשים קיבלו תואר ראשון, מתוכם 24.5 אלף מהאוניברסיטאות (48.2%), 19.8 אלף מהמכללות האקדמיות (38.8%, מהם 20.8% מהמכללות המתוקצבות ו-18.0% מהמכללות הלא מתוקצבות) ו-6.6 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (13%). בשנים הקודמות שיעורם של בוגרי האוניברסיטאות, מקרב כלל הבוגרים, היה גבוה יותר - 90.8% בתש"ן (1989/90) ו-50.9% בתש"ע (2009/10).

תואר ראשון

בתשע"ד (2013/14), רוב בוגרי תואר ראשון סיימו את לימודיהם בתחומי מדעי החברה ומדעי הרוח (28.4% ו-23.6%, בהתאמה), 14.1% - בתחום העסקים ומדעי הניהול ו-12.6% - בתחום ההנדסה והאדריכלות. מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות, למדו בכל תחומי הלימוד, במיוחד מדעי החברה (39.6%). מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות המתוקצבות, למדו את רוב תחומי הלימוד, במיוחד הנדסה ואדריכלות (25.8%), מדעי החברה (25.7%), עסקים ומדעי הניהול (18.4%) ומדעי הרוח (15.3%).

מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות, למדו בעיקר עסקים ומדעי הניהול (36.2%), משפטים (33.4%) ומדעי החברה (22.1%). במכללות האקדמיות לחינוך, כל הבוגרים למדו מדעי הרוח (חינוך והכשרה להוראה).

תואר שני

בשנת תשע"ד (2013/14), 21.8 אלף מוסמכים קיבלו תואר שני, מתוכם 15.0 אלף מהאוניברסיטאות (68.8%), 5.0 אלף מהמכללות האקדמיות (22.8%, מהם 4.1% מהמכללות המתוקצבות ו-18.7% מהמכללות הלא מתוקצבות) ו-1.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (8.4%). עד לפני עשור, תואר שני הוענק באוניברסיטאות בלבד. בתוך ארבע שנים (משנת תש"ע - 2009/10) שיעור מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות ירד ביותר מ-12 נקודות האחוז (מ-80.9% בשנת תש"ע עד 68.8% בשנת תשע"ד).

רוב מקבלי תואר שני למדו מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (28.8% ו-27.8%, בהתאמה). 17% סיימו את לימודיהם במדעי החברה. מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות למדו בכל תחומי הלימוד. 23.7% למדו עסקים ומדעי הניהול, 20.3% למדו מדעי החברה ו-20.2% למדו מדעי הרוח.

במכללות האקדמיות הוענקו תארים שניים בכל תחומי הלימוד למעט רפואה וחקלאות. כמעט שליש ממוסמכי המכללות האקדמיות המתוקצבות למדו עסקים ומדעי הניהול (30.8%), ויותר מרבע מהם למדו מדעי הרוח (26.4%). רוב מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות למדו עסקים ומדעי הניהול (54.4%) וכמעט שליש מהם למדו מדעי הרוח (29.4%). במכללות האקדמיות לחינוך, כל המוסמכים למדו מדעי הרוח (חינוך והכשרה להוראה).

תואר שלישי

בשנת תשע"ד (2013/14), היו כ-1,500 מקבלי תואר שלישי. לשם השוואה, בשנת תש"ן (1989/90) היו 450 מקבלי תואר שלישי. תואר שלישי הוענק באוניברסיטאות בלבד.

בקרב מקבלי תואר שלישי בשנת תשע"ד (2013/14), הרכב תחומי הלימוד היה שונה מההרכבים שבקרב מקבלי תואר ראשון ותואר שני. תחומי הלימוד הנפוצים בקרב מקבלי תואר שלישי היו: מדעי הטבע והמתמטיקה (49.0%), מדעי הרוח (20.8%), מדעי החברה (12.9%) והנדסה ואדריכלות (9.0%). שיעוריהם היחסיים של מקבלי תואר שלישי בשאר התחומים היו נמוכים יחסית (לא יותר מ-2.5% בכל תחום).

יותר נשים מגברים

בשנת תשע"ד (2013/14), רוב בוגרי תואר ראשון היו נשים (59.5%) וכך גם רוב מוסמכי תואר שני (60.7%) וקרוב למחצית ממקבלי תואר שלישי (49.7%). שיעוריהן של הנשים במכללות האקדמיות לחינוך היה גבוה במיוחד (85.8% בתואר ראשון ו-83.5% בתואר שני). בתחומי לימוד רבים הנשים היוו רוב ובמיוחד במקצועות עזר רפואיים (83.9% בתואר ראשון ו-84.3% בתואר שני) ובמדעי הרוח (77.5% בתואר ראשון, 77.4% בתואר שני ו-56.4% בתואר שלישי). בתואר השלישי שיעורן הגבוה ביותר של הנשים היה במדעי החברה (70.4%). לעומת זאת, היו תחומי לימוד שבהם הנשים מיעוט בכל התארים ובמיוחד הנדסה ואדריכלות (27.9% בתואר ראשון, 26.1% בתואר שני ו-25.9% בתואר שלישי).

ערבים לומדים רפואה ומקצועות עזר לרפואה

כמעט עשירית מבוגרי תשע"ד (2013/14) היו ערבים (9.7%). שיעורם היה נמוך במיוחד במכללות האקדמיות (6.3%) ואילו במכללות האקדמיות לחינוך שיעורם היה גבוה מאוד (19.5%). תחומי הלימוד שבהם שיעורי הערבים היו גבוהים במיוחד היו מקצועות עזר רפואיים (24.2%) ורפואה (20.4%). לעומת זאת, שיעורי הערבים היו נמוכים מאוד בתחומים הנדסה ואדריכלות (4.9%), עסקים ומדעי הניהול (4.4%) ובמיוחד בחקלאות (2.7%).

שיעור הערבים בקרב מקבלי תואר שלישי היה נמוך מאוד (3.2%). בתחומי הלימוד הנפוצים, שיעורם היה גבוה יותר במדעי הרוח (5.1%) ופחות מזה במדעי הטבע ומתמטיקה (2.7%) ובמדעי החברה (2.5%), אך נמוך יותר בהנדסה ואדריכלות (1.5%).