חוזרות למדף: סוכריות דבש וג'לית של עלית
במסגרת מהלך שיווקי לחיזוק הקשר עם הצרכנים ובכוונה לכבוש מחדש את מדף הסוכריות, שטראוס החליטה להחזיר באופן קבוע את הסוכריות הנוסטלגיות, שייצורן הופסק לפני 12 שנה: סוכריות ממולאות בטעם דבש, סוכריות מנטה, ג'לית וגומי יין. בגלגול הנוכחי, שטראוס לא מייצרת את הסוכריות, אלא מיה, טופ גאם ומפעל בפולין
שטראוס שוב מקימה לתחייה מוצרים נוסטלגיים: החברה תחל לשווק ב-1 ביולי סוכריות ג'לית, סוכריות גומי יין, סוכריות ממולאות בטעם דבש וסוכריות מנטה. הן יחזרו למדפים באריזות כמעט זהות לאריזות בהן נמכרו לפני 12 שנה, אז ירדו מהמדפים.
לכתבות נוספות בערוץ צרכנות
סוכריות ממולאות בטעם דבש, ג'לית וסוכריות מנטה, יימכרו באריזות 80 גרם. סוכריות גומי יין יימכרו במשקל 100 גרם. הטעם אמור להיות דומה, למעט שינוי קל: אמנם אין איזכור מפורש לכך על גבי האריזה, אך צבעי המאכל הוחלפו בצבעים טבעיים כמו כורכום וסלק. יחד עם זאת, הרכיב העיקרי בכולן הוא כמובן: סוכר. בכל מוצר יש 76-50 גרם סוכר ל-100 גרם.
שטראוס לא מייצרת את הסוכריות
בניגוד לעבר, שטראוס עלית לא מייצרת את הסוכריות: מיה תעשיות מזון מייצרת עבורה את ג'לית, וטופ גאם (שמחזיקה במותג תנת'ה), מייצרת עבורה את גומי יין. את הסוכריות הממולאות בטעם דבש ואת סוכריות המנטה, מייצרים בכלל בפולין.
מאז קמו לה מתחרים רבים בתחום, בעיקר מייבוא אבל גם חברות ישראליות שמוכרות סוכריות במגוון אריזות חלקן גדולות יותר מאלו שתציע שטראוס. לשם השוואה, כרמית מוכרת סוכריות גומי יין במשקל 180 גרם ו-200 גרם, ותנת'ה מוכרת ג'לי בינס במשקל 100 ו-250 גרם.
הסוכריות האלה יוצרו ב-1976 ובשנים האחרונות, צרכנים מבקשים מהחברה שתחזיר אותן למדפים. בחברה מסרו: "ממחקר שערכה שטראוס עולה, כי אלה הסוכריות האהובות ביותר ולכן בחרה החברה להחזיר אותן, בדיוק באותו הטעם ובאריזות המקוריות, עם עדכונים קלים, במהדורה מוגבלת".
אין מותג חזק בסוכריות
"קרו כמה וכמה דברים בשוק הסוכריות ואנחנו רוצים להיכנס אליו", אמר ל-ynet מנכ"ל חטיבת הממתקים אייל דרור. "אין בו מותג חזק גדול, בניגוד לשוקולד".
אתם לא מייצרים סוכריות גומי בכלל?
"אנחנו עובדים בשני סגמנטים. סוכריות ללא סוכר וסוכריות טופי. יש לנו מוצר שנקרא סוכריות חמוצות, אך הוא לא מיוצר אצלנו והוא זניח. הוצאנו את המותג גומיפלצת – סוכריות גומי מחומרים בריאים יותר ולמרות שהיתה התלהבות – זה לא הצליח. העלות היתה גבוהה מדי, אבל נחזור גם לאזורים האלה. נייצר שוב מוצר דומה רק באופן קצת שונה. נחזור למכור סוכריות גומי".
המוצרים יימכרו במחירי אמצע
בכמה יימכרו הסוכריות הנוסטלגיות? על השאלה הזאת יוכלו לענות רק קמעונאים, ובכל זאת לשטראוס עלית יש מושג. "לא נוכל להתחרות במחיר הסוכריות בתפזורת", טוען דרור, "אבל אנחנו בסטנדרט של המוצרים הארוזים המתחרים. בסופר מוכרים מוצרים דומים במחירים שבין 3 ל-7 שקלים. אנחנו נהיה באמצע. אני מרגיש מאוד בנוח עם המחיר שנצא איתו. אני חושב שהוא ממש מחיר הוגן".
למה החלטתם שחלק מהאריזות יכילו 80 גרם?
"יש פה כל מיני שיקולים. אם אנחנו רוצים להגיע למחיר טוב ואטרקטיבי, 100 גרם זה יותר מדי. בג'לית למשל 100 גרם זה פשוט יותר מדי".
כיום יש מארזים שנמכרים ברשתות, של סוכריות גומי שנמכרות במחיר מופקע רק כי הן ממותגות וארוזות, לעומת תפזורת בשוק או ברשתות שמוכרות גומי בתפזורת. באיזה מחיר אתם תמכרו?
"זה נכון. אנחנו מאמינים שאנחנו יכולים להביא ערך שבגינו נוכל להצדיק מחיר קצת יותר גבוה. המחיר של גומיפלצת היה גבוה מדי, אני מאמין שעכשיו אנחנו יודעים לעשות את זה יותר טוב. עוד השנה נשווק מוצר במחיר מאוד נמוך לקמעונאי. ניתן הצעה מאוד יפה גם מבחינת המחיר זו התוכנית שלנו".
מאז המחאה החברתית, יש צרכנים שמביעים שנאה כלפי חברות כמו שטראוס. מה שיווק מוצרים נוסטלגיים נותן לחברה? האם זה מכשיר לקרב את הצרכנים למותג? האם זו דרך לומר להם: "אנחנו זה אנחנו של פעם, לא השתננו הרבה?
"אין ספק, אם המוצר הוא טוב ואהוב, זה עושה את הפעולה שדיברת עליה, אבל האמת היא שלא צריך לתת לנו יותר מדי קרדיט. אנחנו מחפשים הזדמנויות למכור מה שהצרכנים רוצים. יש מוצר שמפתחים ולא מצליח ויש מוצר שמפתיע בהצלחתו. זו לא אידיאולוגיה. כמובן שנשמח אם יאהבו אותנו ואנחנו מחפשים את היתרון שלנו מול היצרנים בחו"ל".
לפנייה לכתב/ת 
