ראש המוסד במלאת 39 שנים למבצע יונתן: "יוני לא זכה לראות את הצלחתו"
משפחת ראש הממשלה, הנשיא ריבלין, שרים וראשי מערכת הביטחון השתתפו בטקס האזכרה השנתי לזכרו של סא"ל יוני נתניהו ז"ל שפיקד על שחרור החטופים באנטבה. ניצולה מהמבצע: "לנו אתה נס החיים, חזרנו בזכותך"
ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו שרה נתניהו השתתפו הערב (יום ג') בטקס האזכרה השנתי לזכרו של סא''ל יוני נתניהו ז''ל במלאת 39 שנים לנפילתו במבצע לשחרור החטופים באנטבה. בטקס שהתקיים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים השתתפו אחיו, עידו נתניהו ומשפחתו, נשיא המדינה ראובן ריבלין, יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שרים, ח"כים, ראשי מערכת הביטחון וחברי המשפחה.
באזכרה נשא דברים ראש המוסד תמיר פרדו שהיה הקשר של יוני נתניהו במבצע אנטבה. "לא רבים יודעים זאת, אך בנוסף לתוכנית העבודה השנתית, העמוסה ממילא ביחידה, ומבצעי הפח"ע הבלתי מתוכננים, עסק יוני, כמפקד היחידה, גם בתכנון שני מבצעים משמעותיים. אחד מהם היה בשלבים סופיים של מוכנות והשני היה בגדר רעיון מבצעי בלבד בזמן שנפל. שני מבצעים אלה הופעלו, יצאו לדרך, ברוחו ועל פי חזונו. כל אחד מהם יכול להיחשב גם היום כמדהים בנועזותו, בחוצפתו, ברמת היצירתיות והחשיבה שכולה מחוץ לקופסה. יוני לא זכה לראות בהתגשמות חלומו, אך חלומו היווה את אחת מפריצות הדרך המשמעותיות ביותר בעולם המבצעים המיוחדים מאז ועד היום. זה היה האיש וזו דרכו".
באזכרה נשאה דברים שרה גוטר דודזון, ניצולה ממבצע אנטבה. היא אמרה: "לא הכרנו אותך, יוני, לא זכינו לראות פניך הנאות ואצילותך הקורנת. לא ידענו מי אתה והיכן אתה חי. לנו אתה אגדה, לנו אתה נס החיים, לנו אתה מוחשי מאוד - עור וגידים. לנו אתה הלב הפועם בבית, במרחק אלפי מילים, לנו אתה הכתף הרחבה להישען עליה. חזרנו בזכותך, יוני, ובזכות חבריך".
באירוע קראו דברים בשם הנשיא לשעבר שמעון פרס שנמצא בקרמלין בפגישה עם הנשיא ולדימיר פוטין. "לפני 39 שנים, כשקיווינו שדממת האלחוט לא תופר, וכל חיילינו וכל החטופים ישובו הביתה ללא תקלה לאחר שביצעו מבצע נועז מאין כמוהו, במרחק של 4,000 קילומטרים מהבית, מתחת לכל מסכי הרדאר, ומעל לכל כנפי הדמיון האנושי, הדממה הופרה בכל זאת".
פרס, אז שר הביטחון שהטיל על צה"ל את המשימה, סיפר: "מוטה גור, עליו השלום, פתח לפתע את דלת חדרי ולחש לי בקול דומע: הוא איננו. גם מוטה וגם אנוכי ידענו בליבנו: יונתן נפל. באותו רגע, כמו רגעים רבים שקדמו לו, יונתן סימל בעינינו את כל הנועז, את כל הבלתי אפשרי, את תקוות העם, שידע יותר תהומות מאשר סולמות. עם שהוכה ולא היה כעם מוכה, מועט בעמים ועתיר במעשי גבורה. הוא חי בלבי, כמו בלבו של העם, לא רק כדמות נפלאה, אלא כתקווה עלומה. שברגע הדממה ההיא שהופרה, קולו בוקע כקול ייחודי בדברי ימי עמנו".
לפנייה לכתב/ת 
