מחאת הסרדינים: הורים, צאו מהאדישות
מה גורם להורים להישאר כל כך אדישים ולא לצאת להפגין לאור מצב החינוך בארץ? מערכת החינוך בארץ לא רואה את הילדים ואפילו לא את הצוות החינוכי, שנאלץ להתמודד עם כיתות גדולות וילדים מלאי אנרגיות
700 אלף תלמידי בתי הספר העל יסודיים יצאו לפני כמה ימים לחופשת הקיץ ואליהם יצטרפו בשבוע הבא מיליון וחצי תלמידי בתי הספר היסודיים. בבתי הספר ייעצר לרגע המרוץ למילוי חוברות ולהספקת חומר לימודי ומערכת החינוך תתכונן לשנת הלימודים הבאה.
עוד בנושא:
שלום כיתה א': איך תכינו אותם לשינוי הגדול
משבר כיתה ז': כשלתלמיד המצטיין נמאס ללמוד
לכאורה עוד שנה הסתיימה ועוד אחת תתחיל בקרוב, אבל למעשה מדובר בשנה לא פשוטה שמסתיימת באקורד צורם וכעוס של הורים. שתי מחאות גדולות עומדות בסיום השנה ונראה שעדין לא נאמרה המילה האחרונה.
הראשונה - מחאת הגיל הרך שמובילה הקואליציה לשיפור תנאי הגן, הדורשת התייחסות מכובדת, סייעת נוספת, תנאים נאותים (מי אמר שירותים בגובה נמוך לילדים או אפשרות לאכול בזמן?), שכר ותנאים לצוות החינוכי ומבנים לגיל הרך. המחאה השנייה היא מחאת הסרדינים, הדורשת להקטין את כיתות הלימוד.
אם תקראו את דרישות שתי המחאות לא תבינו למה צריך לדרוש דברים ברורים וסטנדרטים הקיימים בכל העולם. אם בישראל כיתות של 38 תלמידים הן דבר שבשגרה, הרי שברוב מדינות העולם המפותחות כיתות של 23-25 תלמידים הן הנורמה וגני ילדים של 16 ילדים ושלושה אנשי צוות מהווים תקן בסיסי.
לא רואים את הילדים
מערכת החינוך בארץ לא רואה את הילדים ואפילו לא את הצוות החינוכי שנאלץ להתמודד עם כיתות גדולות וארבעים ילדים מלאי אנרגיות. לא פלא שבכל כיתה ממוצעת או בגן ילדים נשלחים לאבחונים. כל ילד שרגיש קצת יותר לרעש או מתקשה להתרכז, כשלידו עוד עשרות ילדים מקשקשים, הופך לילד בעל הפרעת קשב או לקות למידה.
מי שביקר במסדרונות בתי הספר לאחרונה שמע בהרבה מהם צעקות של מורים. למעשה אנחנו המבוגרים לא מתרגשים ממורים צועקים, אבל הנזק הרגשי לילדים החיים בכיתה דחוסה ושומעים צעקות הוא ברור.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא מתלוננת על המורים, שעובדים ברובם קשה, אלא עלינו ההורים, שאפשרנו למערכת להגיע למצב כזה. אפשרנו למערכת להעסיק חלק מהמורים כעובדי קבלן, אפשרנו למערכת לשכנע אותנו שהיא עושה את עבודתה ובעיקר התייחסנו לבתי הספר כאל ה"בייביסיטר הלאומי".
אנחנו יוצאים לעבודה ויש מי ששומר על הילדים שלנו. אני מלינה רק עלינו, שהסכמנו לקבל תירוצים כמו מצב ביטחוני שהביאו את מערכת החינוך למקום שבו היא נמצאת היום.
חיבים לדרוש חינוך איכותי
בשלב הזה בדיון בטח יקפצו כל יודעי דבר וישלפו טבלאות ונתונים ויטענו כי ישראל משקיעה בכל ילד סכומים גבוהים ממדינות רבות אחרות. אז תחזירו את הטבלאות למקום, כי בהגדרת השקעה הכנסתם את ההשקעה שלי ביחד עם שלכם פנימה.
בהשקעה אתם מחשבים גם את החינוך האפור ואת המורים הפרטיים, את התל"ן, התרומה מרצון, דמי שכפול ושכלול, סל תרבות, את החוגים ואת הקייטנות. ההשקעה בחינוך בארץ דורשת שיפור שלא תמיד כולל הגדלת התקציבים אלא שינוי היעוד שלהם במערכת.
המשאב העיקרי של מדינת ישראל הוא לא גז, נפט או יהלומים, אלא המוח האנושי, הידע והערכים. מערכת חינוך טובה היא עתידה של מדינת ישראל והיא זו שתשפיע על הכלכלה, על הצמיחה במשק, וכן גם על הביטחון. פיתוח כיפת ברזל, אמל"ח ומודיעין חייב אנשים איכותיים, ואיכות מתחילה בחינוך.
אנחנו חייבים לדרוש חינוך איכותי ומהפך בתפיסת סדר העדיפות הלאומי. אנחנו חייבים, כי במדינה בה כמות התלמידים שלומדים חמש יחידות במתמטיקה בצניחה חופשית, וכמות התלמידים שלומדים פיזיקה לא ממלאת אולם כדורסל ממוצע, העתיד של מדינת ישראל תלוי לגמרי שם, בהחלטה לייצר כיתות קטנות והזדמנות טובה ללמידה לכל ילד, גם לזה שאין להוריו כסף לשיעורים פרטיים.
ציון בלתי מספיק למערכת החינוך
בשבוע שבו מחלקים תעודות מה שנשאר לי זה להצטרף לשלל הציונים ולהעניק למערכת החינוך הישראלי את הציון בלתי מספיק. למה בכלל לתת ציונים? בתור תוצר של מערכת החינוך ובתור מי ששולחת ארבעה ילדים להתחנך כל יום בבתי הספר כאן - זה מה שהמערכת לימדה אותי - לתת ציונים ולבדוק את עקומת גאוס.
מערכת החינוך נמצאת אי שם בצד הנמוך של העקומה, לא במקום טוב, אם במקרה לא הבנתם, אפילו לא במקום ממוצע ואנחנו ההורים כנראה נצטרך לדרוש את השינוי.
אני יודעת שלהורים קשה להשאיר ילדים בבית, בעיקר כשלפנינו חופשה ארוכה ויקרה. הקייטנות יקרות וכל חופש משאיר הורים עם חור גדול בתקציב המשפחתי. אבל חשבו רגע מעבר לאזור הנוחות ומעבר לחודש הקרוב - השינוי שמחאת הסרדינים דורשת הוא שינוי שיהפוך את מערכת החינוך לטובה יותר לילדים שלכם ואם ישתנו כאן סדרי העדיפויות אז יעשה גם שינוי בחופשים, בגנים ובאיכות החינוך.
ומילה אחרונה לשר החינוך החדש, נפתלי בנט, שנכנס לתפקידו ולא זכה למאה ימי חסד ואולי אפילו לא למאה דקות של חסד. מערכת החינוך חייבת שינוי אבל שינוי כזה שלא יתייחס כרגע לרפורמות פופוליסטיות או כותרות או שינוי בתוכנית הלימודים או הוספת מקצועות.
מערכת החינוך חייבת שינוי שיתחיל בתנאים הבסיסיים של ילדינו, מקום מנוחה לילדי הגן, תשלום הוגן לצוות החינוכי, כיתות מרווחות ועוד. המחקרים קיימים וגם התוכניות וההמלצות של כל הוועדות, עכשיו רק צריך לעבוד כדי שהמשאב הכי יקר לנו - הילדים שלנו, יהפכו לאזרחים טובים יותר.
ממשרד החינוך נמסר: "משרד החינוך מבהיר - הלימודים ביום א׳ יתקיימו כסדרם. הורים מתבקשים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר ולא להיכנע ללחצים. משרד החינוך מקיים בימים אלה הידברות שותפת עם ארגון ההורים הארצי וימשיך לפעול בשיתוף פעולה ובהידברות מול ארגון זה".
הכותבת היא מומחית להורות, אמא לארבעה, יועצת לרשתות חברתיות ומנהלת את קבוצת הפייסבוק הורים ותומים
